חופשת לידה לגברים: מה חושבים האבות בישראל?

"מחקרים מוכיחים שכאשר הורים עובדים לוקחים חופשה ומפנים זמן כדי להיות עם התינוק החדש שלהם, התוצאות מטיבות עם התינוק בפרט ועם המשפחה בכלל", כך כתב מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג בפוסט שהעלה בפייסבוק בטרם הלידה של בתו הבכורה. אמר וקיים. ביום שלישי השבוע, צוקרברג ופרסילה רעייתו הביאו לעולם את מקס הקטנה, ויש להניח שברגעים אלו ממש, הוא כבר עמוק בתוך החלפת חיתולים ועננה של גזים. לא פחות חשוב, הוא עומד לעשות את זה במשך ארבעה חודשים שלמים כחלק מהצהרה דרמטית ששחרר ובו כל כל עובד בפייסבוק, ללא קשר למגדר, בכל מקום בעולם יוכל לצאת לחופשת לידה בת ארבעה חודשים בתשלום.

אין ספק שצוקרברג יושב חזק על משבצת המרענן הרשמי, השאלה היא עד כמה הוא סוחף אחריו את גברברי העולם או שאולי רובם דווקא ימשיכו להעדיף את היציאה מהבית בבוקר ויסתפקו במקלחות ערב ונשנושי תמ"ל, ומה בכלל קורה בישראל בגזרה הזו?

אז קצת סדר: חופשת הלידה הנהוגה כיום בישראל עומדת על 14 שבועות בתשלום, כאשר ישנה אופציה להארכה נוספת של עד 12 שבועות ללא תשלום. ב-1997 חוקק תיקון 14 לחוק עבודת נשים, שקבע כי אבות יוכלו לנצל חופשת לידה בת שמונה שבועות בלבד, לאחר שישה שבועות מהלידה. עבור פרק זמן זה, יהיו האבות זכאים לדמי לידה מהביטוח הלאומי, ומימוש זכות זו תקף עם אישור בכתב על כך שהאישה מוכנה להעביר את החופשה לבן זוגה. עם זאת, על פי נתוני הביטוח הלאומי, האבות ממש לא ממהרים לממש את זכותם. בשנת 2008 עמד מספר האבות שיצאו לחופשת לידה על 281 בלבד, וב-2014 עלה המספר ל-475, וזאת מתוך 174 אלף לידות שנרשמו בישראל.

עם זאת, בתחילת השבוע העלתה ח"כ רחל עזריה (כולנו) הצעת חוק בוועדת השרים לחקיקה ובה היא מציעה לשנות את המושג חופשת לידה ל"תקופת הורות", ואת המושג "שעת הנקה" ל-שעת הורות. השינוי המדובר אינו רק טרמינולוגי, והוא מכוון לתודעה שוויונית יותר בחלוקה ההורית ועידוד אבות לבלות יותר זמן עם ילדיהם, ולהשתתף באופן שווה בתהליך גידולם.

הפוסט שפירסם צוקרברג (צילום: צילום מסך) — הפוסט שפרסם צוקרברג|צילום: צילום מסך

שאלנו את גברי קבוצת "פאפאזון" בפייסבוק מה הם היו עושים אילו הייתה מונהגת בישראל חופשת לידה בת 4 חודשים לאבות. התשובות היו דווקא די מעודדות. למעשה רק שלושה גברים (אמיצים, כנים או פחדנים - תבחרו אתם) מתוך 45 שהשיבו היו מוותרים על התענוג ומשאירים את התינוק בחזקת האם ברוב שעות היום. או במילים שלהם: "לא הייתי מסוגל להיות כל כך הרבה זמן בבית אפילו בתשלום"; "השתגעתם כולכם? מוותר על התענוג". אחרים זרמו עם הרעיון. "לוקח ונהנה, גם בתשלום חלקי"; "לוקח ועושה ילד כל שנה"; "לוקח בשתי ידיים".

הגולש אליסף, מורה במקצועו, סיפר: "בלידה של הצוציקית הייתי אחרי התואר וחיפשתי עבודה. כמעט חמישה חודשים הייתי איתה בבית והייתי עושה את זה שוב בלי להתלבט". גולש אחר כתב: "לוקח בלי למצמץ. אחרי הלידה של הבכור אשתי ואני חלקנו את חופשת הלידה וזה היה מדהים. חופש מהעבודה, זמן איכות עם המשפחה, הזדמנות להכיר את הילד החדש שלי, הזדמנות לטייל קצת בארץ. אם היו מציעים תקופה יותר ארוכה הייתי לוקח גם את זה. מה ההיגיון שהאישה תישא ברוב העול של גידול הילדים?"

אחר קבל על היעדרותו מהבית: "הייתי הולך על זה בלי להסס. חסר לי להיות חלק יותר משמעותי מהיום יום. עבודה במשמרות של 8-9 שעות במרחק שעה וחצי נסיעה זאת היעדרות של 10-12 שעות מהבית. אני לא מצליח כמעט להשתתף באירועים ובפעילויות בגנים. סביב הלידה והטיפול האינטנסיבי בתינוק זה עוד יותר מורגש". ו-ג' כתב: "זה אומר שלילד/ה יש עד גיל 7-8 חודשים להיות בבית עם אחד ההורים שזה כבר מצוין. אשתי תוכל לחזור לעבודה בלי כאב הלב. לי תהיה הזדמנות לשבת בבתי קפה עם עגלה! (ברור שזה לא ממש חופשה ולא ממש קל אבל אני בטוח איהנה מזה)".

למה במקום? הגבר צריך להצטרף לאישה

אין תמונה — "התפטרתי מהעבודה כדי להיות עם הילד". עמרי אמבר

עמרי אמבר, בעלים של "הכוורת תוכן ובאז לדיגיטל" ואבא לשלושה אומר: "שלושה וחצי חודשים הם פרק זמן מועט לחופשת לידה. לידות לעתים מסתבכות ונדרש זמן החלמה לאם, להירגע מהחוויה לקלוט את התינוק למשפחה ולכן חופשת הלידה של האב לא אמורה להיות במקום זו של האישה אלא להצטרף אליה. הנתון שמצביע על 500 גברים שלוקחים חופשת לידה - אחוז ניכר מהם הוא אבות מפונדקאות, שאין להם ברירה אחרת. בישראל, כשגבר רוצה לממש את הזכויות ההוריות שלו, עליו לסכן את הקריירה שלו או לפגוע בה. בנוסף נדרשת הסכמה של האישה וויתור שלה על החופשה. אני התפטרתי מהעבודה כדי ליטול חופשת לידה אך ברוב המקרים האם לומדת את התינוק שלה והאבא נשאר עם אפס כישורים כי הוא רוב הזמן בעבודה. אנחנו גדלים בחברה שמלמדת אותנו להיות כך וגם אם לא כל הגברים היו בוחרים בכך, אני מאמין שאפשרות הבחירה לקחת חופשת לידה מלאה, הייתה צריכה להינתן לאבות".

גם עמית אזרחי – ורד (34) אב לשלושה ילדים, שף קונדיטור מצור הדסה, לקחמ פסק זמן מהעבודה לשמונה חודשים עם לידתם של התאומים. "הייתי איתם לאחר תום חופשת הלידה של אשתי ועד היום הראשון של המשפחתון שלהם. וזה היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי בחיי. כשהבן הבכור שלנו היה בן שלושה חודשים, אז עוד הייתי שכיר, שלחנו אותו למשפחתון ולא היה לנו פשוט עם זה. כשהתאומים נולדו, הבנו שאנו לא רוצים לשלוח גם אותם למשפחתון. ב-8 החודשים שהייתי איתם בבית עבדתי ממש מעט בלילות כדי לשמור על העסק, אבל בכל יום בין 8 ל-4 הייתי רק איתם. היום אני מצטער שלא היה לי את הזמן הזה עם בני הבכור, ואם היה אפשר הייתי עושה את זה שוב. בתקופה הזו הצטמצמנו, וממילא חסכנו את עלות המשפחתון לשני ילדים שיכולה להגיע ל-5,000 שקל. חוץ מזה, כסף זה לא הכול בחיים".

ברק שטרית (33) "אב לילד בן שנתיים ממזכרת בתיה ואיש שיווק אומר: "לו היה ניתן לי, הייתי מממש את חופשת הלידה אך במגבלות שיש. אנחנו חיים בעולם תחרותי רובנו לא עובדים בפייסבוק וכשאתה מתחרה על מקום העבודה, אתה לא יכול לקחת חופשות גם אם הן מעוגנות בחוק. רוב הזוגות שהכרתי אשר האב לקח חופשת לידה, הדבר נבע ממניעים כלכליים כי היה משתלם יותר שהאב ייצא לחופשת לידה. את הפרצות בחוק לא העובדים מוצאים אלא המעסיקים. אב שירצה לקחת חופשת לידה הופך להיות פחות רלוונטי למעסיק שלו, בדיוק כמו שאבות אשר יוצאים הרבה למילואים, נחשבים לפחות אטרקטיביים בעולם העבודה. הקונספט נחמד אבל בפרקטיקה אנחנו לא חיים בעולם שבו זה יכול להתבצע במלואו".

>> "היום זה פשע להיות רזה אחרי לידה"