1. גמישות מחשבתית

כשהייתי בהריון ראשון (בעצם גם בשני ובשלישי) רציתי כל הזמן לשמוע על לידות: לידות שעברו אחיותיי, חברותיי, ואפילו של נשים שבכלל לא הכרתי. הייתי אז חברה בפורום של נשים בהריון בויינט, ובכל פעם שמישהי ילדה, קראתי בשקיקה את סיפור הלידה שכתבה.

כשהתקרב מועד הלידה כבר היה לי בראש תסריט כמעט מדויק, שהורכב מכל סיפורי הלידה שקראתי ושמעתי. ידעתי מה אני רוצה שיהיה, ולא פחות חשוב, ידעתי מה אני רוצה שלא יהיה.
ואז הגעתי לחדר הלידה..

זה לא היה דומה לשום דבר שדמיינתי. נשלחתי לבית החולים בבהילות לאחר בדיקת מעקב בעייתית, ופתאום דיברו איתי על זירוז וכל מיני פעולות שלא היו כלולות בתסריט שכתבתי לי.

אחרי כמה דקות של בהלה ובלבול בעלי ואני הבנו שאנחנו צריכים לעשות שיפט, שינוי מחשבתי מהיר, ולהסתגל לרעיון שזה לא ילך בדיוק כפי שחשבנו.

בסופו של דבר הלידה הייתה מצוינת, וזכורה לשנינו כחוויה מאוד טובה ואפילו כיפית, בחיי, אבל כשאני חושבת על הסיבה העיקרית שזה בכל זאת זכור אצלנו ככה, אני מבינה שהיכולת שלנו לעשות את הסוויץ' ולהסתגל למצב החדש שהופיע היא זו שאפשרה לנו גם ליהנות.

זה נפלא וחשוב לדעת בגדול איך היינו רוצות שהלידה תתרחש, ומחשבות חיוביות נותנות המון כוח – אבל חשוב לא פחות להיות עם ראש פתוח.

גם אם את רוצה לידה טבעית – כדאי שבכל זאת תקראי קצת על משככי כאבים. וגם אם תרגלת עם בן הזוג שלך שהמילה הראשונה שהוא אומר במיון יולדות היא 'אפידורל' – אני ממליצה לך להקדיש קצת זמן לקרוא על תהליך של לידה טבעית.

כל תכנית היא בסיס לשינויים, וגם אם דברים לא הולכים בדיוק כפי שתכננו, יש בנו את היכולת להתמודד עם כל דבר, ועם התמיכה הנכונה נצליח בכל זאת להישאר עם זיכרון לידה מתוק.

2. הכיני את המלווה שלך – זה לא אישי

במשך השנים יצא לי ללוות הרבה מאוד לידות, וכמספר הלידות כך מספר ההתנהגויות והתגובות של היולדות שליוויתי, ושל בני זוגן או המלווים שלהן.

אני בטוחה שאת יודעת שנשים בהריון מוצפות בהורמונים, והקוקטיל הזה יכול להיות מבלבל מאוד עבורך – אבל גם לסביבתך. בני זוג או הורים תוהים לעיתים מה קרה לאישה שהם מכירים, ומה זה הדבר הזה שהשתלט עליה.

מצד אחד שמחה, צפייה והתרגשות, ומהצד השני בלבול, תסכול וחשש – ובאמצע המון המון רגשות, שיוצאים לעיתים לכל הכיוונים.

אני ממליצה לך להושיב את מי שבחרת שילווה אותך בחדר הלידה, ולתאם ציפיות: להסביר למה בחרת בו/בה להיות איתך, מה את חושבת שתצטרכי ואיך את חושבת שאפשר יהיה לעזור לך.

כדאי לדבר על מילים שמחזקות מול מילים מחלישות שכדאי להימנע מהן, וחשוב מאוד שמי שמלווה אותך יבין שיש פה אוסף של רגשות שהוא מאוד אישי – אבל לא מכוון נגדו באופן אישי.

3. אל תשכחי ליפסטיק וגרביים חמות

האינטרנט מלא בעצות וברשימות של אריזת תיק הלידה המושלם. כולם צודקים, וישנם דברים שכדאי שיהיו איתך כשאת מגיעה ללדת, ובכל זאת ישנם דברים חשובים יותר ודברים חשובים פחות.

כשבועיים לפני תאריך הלידה המשוער אני ממליצה לצלם בטלפון את תוצאות הבדיקות האחרונות ומסמכים רפואיים שונים, במידה וישנן סוגיות רפואיות שרלוונטיות ללידה.

בנוסף, אני ממליצה לקחת שקית סנדביצ'ים קטנה ולשים בה שפתון (לא את האדום מהחתונה. אני מתכוונת לשפתון מהז'אנר של לאבלו), זוג גרביים חמות (אבל גם כאלה שלא נורא אם תזרקי בסוף הלידה), גומייה לשיער וחטיף אנרגיה. מכל הרשימות הארוכות של דברים שלוקחים לחדר לידה, בעיני אלה הם הדברים הכי שימושיים.

מים ואוכל אפשר לקנות בבית החולים, שמן כמעט תמיד יש בחדר לידה, והיום כבר לא חייבים הרבה כסף קטן כי המכונות מקבלות גם אשראי.

והמסר הכי חשוב בנושא הזה – אני מבטיחה לך שתוכלי ללדת בלי תמרים ואגוזים ואפילו בלי השקית הקטנה הזו שתיארתי למעלה, כי בעצם, בשורה התחתונה, הדבר היחיד שממש חייבים שיהיה בחדר הלידה זו את. 

אמא מחזיקה תינוק לאחר לידה (אילוסטרציה: shutterlk, shutterstock)
אל תיצמדי לכל מה שתיכננת|אילוסטרציה: shutterlk, shutterstock

4. אל תעלבי מצוות חדר הלידה

"למה הגעת כל כך מוקדם? את בכלל לא בלידה...", "אוי, יש לה פה עוד שעות...", "מה את בוכה?...", "מאמי, עזבי אותך מלידה טבעית. למה את צריכה לסבול? בואי ניתן לך אפידורל ותלכי לישון...", "נראה לי שאת קצת מתפנקת..." – ויש עוד ועוד ועוד פנינים כאלו.

חשוב לי לומר מיד שהרוב המוחלט של המיילדות שפגשתי במהלך השנים היו נשות מקצוע מצוינות, עם המון רצון אמיתי להקל ולעזור, אבל בעיקר מאוד מאוד עסוקות. בימים או בלילות שחדר הלידה עמוס, מיילדת מטפלת בכמה יולדות במקביל, ולא יכולה לעצור, ללטף או להרגיע - פשוט כי אין לה זמן. בריצה הזו מיולדת ליולדת לפעמים "מתפלקות" אמירות כאלו.

נשים בחדר לידה, ולא משנה אם זו לידה ראשונה, שנייה או רביעית, מוצפות בהמון רגשות, ובדרך כלל נוטות להיות רגישות מאוד. קל לצחוק על אמירות כמו אלו שציטטתי למעלה כשאת לפני לידה, אבל תוך כדי הלידה יש להן השפעה מנטאלית משמעותית.

כחלק מההכנה ללידה אני ממליצה לך לומר לעצמך שוב ושוב, שכשתגיעי לחדר הלידה את בוחרת להישאר בתוך הבועה שלך, עם מערכת הרצונות והאמונות שלך, מקשיבה לפרטים הרפואיים, אבל משתדלת לסנן את הערות האישיות.

5. תשתדלי לצחוק כמה שיותר

"יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז", אמר צ'רלי צ'פלין, ומחקרים רבים כבר גילו כמה הצחוק טוב לנו לבריאות: הצחוק משפיע על מערכת הלב וכלי הדם, על המערכת החיסונית ועל המערכת ההורמונאלית – כן, זו שיש לה תפקיד קריטי במהלך הלידה.

שחרור טוב של הורמון בשם אוקסיטוצין חשוב ביותר, ומשפיע על איכות הצירים ועל התקדמות תהליך הלידה. בנוסף, צחוק מוביל לשחרור של אנדורפינים, שהם חומרים כימיים המצויים במח ומשמשים כמשככי כאבים טבעיים, ומסייעים בשיפור מצב רוח.

ברור לגמרי שזה לא ריאלי לצפות שתצחקי במשך כל שעות הלידה, אבל אני ממליצה לך לדאוג להקיף את עצמך באנשים שמצליחים להצחיק אותך, ושיודעים מתי להשחיל איזו הערה שתגרום לך לחייך למרות הכאב.

6. שלוש, ארבע – ויאללה לזוז

גם אם את לא מתכננת לידה טבעית, ובונה על שימוש במשככי כאבים, כדאי שתדעי שהדבר הראשון שכדאי שתעשי כשמגיע עוד ציר כואב זה לזוז.

קומי המיטה, מצאי משהו או מישהו להישען עליו, כופפי ברכיים והניעי את האגן שלך: בתנועות מעגליות, קדימה ואחורה או בשמיניות – מה שהכי מתאים לך באותו הרגע. ההבדל בהרגשה והיכולת ההתמודדות עם הכאב הוא עצום.

מלבד התועלת שבהורדת מפלס הכאב, תזוזה במהלך לידה ושימוש בכוח הכבידה מוכחים כמקדמים לידה, ומסייעים להתברגות נכונה וטובה יותר של התינוק בתעלת הלידה.

אמא עם תינוק אחרי לידה (צילום:  Mikhail Tchkheidze, shutterstock)
שמרי על החיוך|צילום: Mikhail Tchkheidze, shutterstock

7. אין כניסה לשעונים בחדר לידה

לידה היא תהליך שברוב המוחלט של המקרים לוקח זמן. מלבד כמה בודדות שלא מרגישות כלל את הצירים, ויולדות בעשר דקות (אגב, לא בהכרח דבר טוב. תחשבי על הלחץ), אנחנו, השאר, נבלה שעות ארוכות בהתמודדות עם צירים. זו עובדה.

מכירה את זו שילדה תוך שעתיים? ממתי היא התחילה לספור? האם היא ספרה את כל השעות שהייתה בבית וכאב לה, אבל לא היה נורא והיא התמודדה? האם היא החלה לספור רק כשהגיעה לבית החולים?
ולמה זה בכלל משנה?

לזמן יש חשיבות במקרים של ירידת מים או כשמגיעים לבית החולים ומתחילים הליך רפואי כלשהו, למשל זירוז. עד אותו הרגע, אין לזמן שום משמעות.

הדבר היחיד שכן חשוב הוא איך את מתמודדת עם הצירים עד אז, ואיך את מצליחה להפוך כל ציר ליעיל ולמקדם לידה.

8. אמא וחמות בחדר לידה – כן או לא

בחדר הלידה אין "לא נעים". חדר הלידה צריך להיות מקום שמשוחרר מלחצים ורגשות מעורבים. זה צריך להיות מקום חמים ובטוח, שיאפשר לך לעשות כל מה שתרגישי שאת רוצה באותו הרגע (לצעוק, לבכות, להיות ערומה) מבלי להתחשב בדעות או רגשות של אחרים. כל מי שיכול לפגוע בחופש הזה, לא יכול להיות חלק מהלידה.

אימא שלך יכולה לחכות מחוץ לחדר, ולהיכנס מדיי פעם כשתרצי חיבוק. חמותך מוזמנת להביא לדולה שלך עוגיות שקדים (מבוסס על סיפור אמיתי) ולבדוק מה נשמע, אבל אם אין שם הרגשת נוחות מלאה – עדיף שהן יהיו מבקרות ולא מלוות.

אני יודעת שזה לא פשוט לומר לאימא שלך או לחמותך שאת מעדיפה שלא ילוו אותך, אבל אני חושבת שיכול להיות שתופתעי לגלות שהן חשות קצת הקלה, כי גם להן זה לא פשוט לצפות בך מתמודדת עם כאב, והן ישמחו שמישהו אחר יהיה שם עבורך, ולהן יקראו כשהתינוק יגיע.

9.  תחליטי מראש איפה את רוצה שהוא יהיה כשאת לוחצת

אחרי שתחשבי ותדמייני איך תתנהל הלידה, אני מפצירה בך להקדיש רגע לחשוב איפה את רוצה שבן הזוג שלך (או כל מלווה אחר) יעמוד בזמן צירי הלחץ. לא כולן מסוגלות לדמיין את הרגע הזה, אבל כדאי לנסות. חבל שמה שיפריע לך ללחוץ תהיה המחשבה ש"מה לעזאזל הוא עושה שם?".

עכשיו כדאי שתדברי גם איתו.

יכול להיות שלך אין שום בעיה, אבל המחשבה מדירה שינה מעיניו והוא לא יודע איך להגיד לך בלי להעליב. ואולי תגלי שהוא בכלל תמיד חלם להיות רופא, ורק מחכה לראות בדיוק מה קורה שם, אבל בעצם זה מביך אותך מאוד. 

10. אל תאכלי המבורגר לפני לידה

אני זוכרת את עצמי בלידה של בני אומרת לוואלרי, המיילדת שהייתה איתי, שאני גוועת ברעב, ושממש מתחשק לי להזמין המבורגר. וואלרי צחקה, ואמרה שני דברים: 1. נראה לי שיש לך עוד קצת זמן עד פתיחה מלאה (היא צדקה) 2. אני מציעה שלא תאכלי שום דבר שתהיה לך בעיה להקיא אחר כך.
לא כל כך הבנתי למה היא התכוונה, אבל אחרי כמה שעות כשהקאתי את נשמתי, הודיתי לה שעצרה אותי מלהזמין את אותו המבורגר.

צירים עלולים להימשך שעות ארוכות, וחשוב לשמור על הכוח בשביל השלבים המאוחרים יותר. כדאי לנוח ולאכול אוכל קל, שהגוף יעכל בקלות. מדי פעם יכולה להיות מין הרגשת רעב כבד, אבל אני ממליצה לך לעמוד בפיתוי לאכול ארוחה גדולה.

הרבה יולדות סובלות מבחילה והקאות בשלבים המתקדמים של הלידה, וזה אמנם רגע שהוא לא נעים, אבל הוא גם מסמן שהלידה מתקדמת בקצב מצוין.

אז מה כן לאכול במהלך שעות הצירים? בשעות הראשונות אפשר לאכול כריך עם חביתה וירקות, יוגורט עם גרנולה, פירות וירקות, אגוזים ופירות יבשים. ככל שעובר הזמן והלידה מתקדמת, גם הרעב בדרך כלל נעלם, ומומלץ להקפיד לשתות מספיק ולנוח כמה שניתן. ממש בעוד רגע תצטרכי את כל האנרגיות שיש לך.

יש לכם עוד שאלות? מוזמנים לפנות לליאת סלומון

>> איך בוחרים דולה?