זוהי שנה היסטורית במובנים רבים, שנה בה לידות-בית הפכו לאופציה פופולרית יותר בגלל הקורונה המשתוללת בבתי החולים, שנה שבה החיים של כולנו התהפכו על ראשם, וכוחם של חיים חדשים הפורצים מהגוף לתוך העולם הפך למקור להשראה גדולה, מבט מלא תקווה לתוך עתיד מעורפל. תחרות תמונות הלידה השנתית, אותה יזמה לפני כעשור הצלמת לייסי באראט, מקבצת, כמו בכל שנה, את הטובות והמדהימות שבתמונות הלידה, ונראה שהשנה טעונים התוצרים בכח נוסף.
צוות של 14 שופטים אוסטרליים בחרו את התמונות הזוכות. למקום הראשון הגיעה רנטה ואן לית׳ מאמסטרדם, לשני הגיעה ג׳נה נורד ממונטנה ובמקום השלישי דיאן הינק מקליפורניה. 216 צלמות, כולן נשים, מדובר בתחום שהוא כמעט ורק נשי, והסיבות לכך די ברורות, הגיעו לשלב הסופי של התחרות. יש נציגות לברזיל, פורטוגל, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, ניו זילנד, ארה״ב ועוד.
הרבה מהדימויים עוסקים בקשר שבין ההורים המצפים לתינוק, בתוך רגעי הכאב והמתח של הלידה. ״התחרות הזו חשובה כי יש המון תחרויות צילום בעולם, אבל אף אחת לא עוסקת ספציפית בלידה,״ מסבירה לייסי, צלמת לידות בעצמה, ואם לחמישה. ״נוטים להכניס אותנו לתוך צילום דוקומנטרי כללי, או צילום עיתונאי, לפעמים לקטגוריות של צילום משפחה ואפילו חתונות. אי אפשר לשפוט צילום של חתונה ושל לידה באותן עיניים. אלה קטבים שונים לגמרי של הספקטרום. השופטים שלנו מתמחים בצילום לידה.״
כצלמת לידות נלהבת בפני עצמה, מסבירה לייסי את משמעות עבודתה, מעבר לפן האומנותי. ״עבודתנו משמעותית לתהליך הלידה שחווים אנשים,״ היא מאמינה. ״הצילום מאפשר ליולדת לקחת פיקוד בלידה שלה עצמה, סיטואציה שבה רבות מאיתנו מרגישות שלקחו מאיתנו את השליטה. גם כשהיולדת מתבוננת בתמונה, היא בוחרת איך היא ממסגרת את הסיטואציה ואילו רגשות היא מצמידה לה. זה מאוד עוצמתי.״
התמונות שחיפשו השופטים חורגות מגבול התגמול שנותנת צלמת הלידות למשפחה. ״אנו מחפשים לעלות מעבר לתקשורת החזותית ומעל לסיפור. אנו מחפשים אנרגיה חשמלית. היה לנו מזל גדול לארח כשרונות כאלה, וניכר שיש צמא גדול לצלמים לחלוק את הדימויים בנישה הזו.״