כשהסניף הישראלי של סוכנות הפונדקאות ORM נסגר, אחרי שהחברה האמריקאית נרכשה על ידי תאגיד, נותרו אורי פרלמן ובן זוגו דניאל מול שוקת שבורה. הם כבר היו בתחילתו של התהליך, והשירות אמנם הובטח להם, אבל הכתובת הישראלית, שהייתה עבורם מקור חשוב של תמיכה וקהילה – פשוט נעלמה בין לילה. "בחרנו בהם כי הייתה איזו הבטחה ליצירת קהילה, ועזרה הדדית, ואחרי שהסניף נסגר אני ובן הזוג שלי ועוד הרבה אנשים פשוט נותרנו נטושים", אומר פרלמן (40) מנהל בית ספר תיכון מרמת גן.
אחרי שהבין שזה לא יהיה פשוט לעשות את זה ללא תמיכה, ניסה ליצור קהילה משלו ופתח קבוצת וואטסאפ להורים בתהליך פונדקאות. הוא קיווה להקים מעין בית להורים לעתיד הנמצאים בכל מיני שלבים בדרך, שמתמודדים עם התהליך המורכב ואינסוף השאלות והחששות. לקבוצה אמנם הצטרפו עד כה כ-300 אנשים ("זה נהיה פורום מהמם כי יש שם אנשים כמונו שנשארו לבד, זה מעולה שיש עם מי לדבר"), אבל גם שם לא היו את כל התשובות.
"חוץ מד"ר גוגל אין לנו עם מי להתייעץ"
כשהוא מדבר על נטישה ועל לבד, פרלמן מתכוון לזה שלהורים בתהליך פונדקאות יש הרבה פחות מקורות מידע ותמיכה מאשר לזוגות שחווים הריון ולידה. הורים לעתיד לרוב לא מוותרים על סדנת הכנה ללידה, זה מעין טקס מעבר שהכרחי על מנת שנגיע לאירוע מצוידים בכל הידע האפשרי, יודעים מה בדיוק עומד לקרות ומוכנים לשינוי הדרמטי בחיים. "לרוב הנשים יש גם אמא או אחות או חברות שאפשר לדבר איתן", אומר פרלמן, "אנחנו הבנו די מהר שחוץ מד"ר גוגל, אנחנו לא באמת מבינים מה חשוב, על מה צריך לשים דגש. שלא לדבר על הלידה ועל ההתחלה עם התינוק".
כשנתקל בפוסט של קופת חולים כללית על סדנת הכנה ללידה חדשה המיועדת להורים בתהליך פונדקאות, הבין שזה בדיוק מה שהם צריכים. "בהתחלה הם לא הכי הצליחו להשיג זוגות, ואחרי שהפצתי את זה בקבוצת וואטסאפ מהר מאוד אנשים רצו להצטרף. היה שם זוג שביום הראשון של הסדנה נולד להם תינוק בארה"ב, היו זוגות בשלבי בירור, זוגות שהייתה להם פונדקאית בקולומביה – הכול מהכול". היום, כשהפונדקאית שלהם במיזורי נמצאת כעת בשבוע ה-23 להריונה, פרלמן מרגיש הוא מוכן הרבה יותר למה שקורה ומה שעתיד לבוא.
הרגשת שאתם מקבלים את המענה שכל כך הייתם זקוקים לו?
"בהחלט, וזה גם היה מאוד גמיש – הנשים שהעבירו את הסדנה נתנו מענה לזוגות שנמצאים בכל שלב בתהליך – היה מקום לכל הצרכים".
הסדנה הזו, יוזמה חדשה של הכללית, נולדה כחלק ממטרת העל של הקופה – להנגיש ידע לכל סוגי האוכלוסיות. זוגות המביאים תינוקות לעולם דרך פונדקאות, הבינו שם, נעדרים ידע חשוב של אנשי מקצוע. "היו לנו חמישה מפגשים, ששלושה מהם הוקדשו להריון, ועוד שני מפגשים לחלק של הלידה", אומר פרלמן. "דיברו איתנו על להכין תוכנית לידה, שזה משהו שבכלל לא היינו מודעים אליו ולא היה נגיש לנו, ולאחר מכן מה קורה כשהתינוק נולד, החשיבות של החלב הראשון ואיך לדבר על זה עם הפונדקאית בצורה רגישה".
אתם מרגישים שזה תרם לקשר איתה?
"ענת הצליחה לדייק לנו את החוויה של הפונדקאית, ברגע שהבנו מה עובר עליה מבחינה פיזיולוגית הורמונלית ורגשית, זה עזר לנו להיות יותר אמפטיים ולקיים את הקשר הזה יותר טוב".
"בנינו את הסדנה ככה שנוכל לדבר על כל היבטים הרלוונטיים שפשוט לא מוכרים לזוגות", אומרת ענת טרגר שיקלוש, אחות ורכזת נשים בכללית מחוז ירושלים, פסיכותרפיסטית ומלווה זוגות. "היבטים פיזיולוגים של הריון, אפילו הבסיס של איך מתפתח הריון היה חסר. איך נוצר העובר, איך הוא מושתל אצל הפונדקאית, מה קורה בכל טרימסטר, איזה בדיקות חשובות ועוד ועוד". פן נוסף חשוב הוא איפה נמצאת הפונדקאית – זה בהחלט משנה אם היא בארץ או בחו"ל. "בארץ ברור שהיא עושה את כל הבדיקות, אבל בארה"ב מגוון הבדיקות שונה אז היו אנשים שביקשו לדעת איזה בדיקות לבקש מהפונדקאית בחו"ל לעבור", אומרת טרגר שיקלוש.
"לא ידענו לעשות את הדברים הכי בסיסיים"
גם להיבטים הנפשיים של התהליך היה מקום בסדנה. "היה חשוב לדבר על מה קורה לאישה, מה קורה להורים מהצד – הם לא תמיד חלק מהתהליך, אז איפה הצד הרגשי שלהם בזה?", היא אומרת. "איך מתנהלים מול הפונדקאית – הולכים לידה על ביצים? היא עושה לנו טובה? יש פה גוף שלישי שלא בתוך הבית שלנו, ונושא את הדבר הכי יקר לנו – איך אנחנו מתייחסים אליה בלי לפגוע בה וגם לקבל את המידע שאנחנו רוצים?".
ההיענות הייתה מרשימה, ובכללית מבטיחים שזו הייתה רק יריית פתיחה. "היו לנו תשעה זוגות מגוונים, וכולם היו מאוד סקרנים ושאלו המון שאלות. כולם שיתפו גם בהיבטים הרגשיים וגם בשאלות הטכניות. זו הייתה סדנה ולא הרצאה, התקשורת עם הזוגות הייתה לי מאוד חשובה – לדבר את הפחדים התהליכים שהם עוברים, ולהבין גם מה קורה אחרי שהתינוק נולד וההורים עדיין בחו"ל איתו במשך חודש ולא מקבלים את מה שהם צריכים, ומה חשוב לעשות כשמגיעים לארץ", אומרת טרגר שיקלוש,
עבור עופר (39) רופא עור מתל אביב, ובן הזוג שלו גל, הסדנה הגיעה כשהם כבר ציפו לילדם השני. הם ידעו בדיוק איך זה מרגיש להיות לבד עם התינוק בחו"ל כשאין עם מי לדבר. "אף אחד לא מכין אותך לזה, אתה מאוד לבד בתהליך ובום – אתה מקבל תינוק בארה"ב", אומר עופר. "אין לך תמיכה, אין אנשים סביבך. הפעם הראשונה שלנו הייתה בקורונה, ולא ידענו לעשות את הדברים הכי בסיסיים. לגדול שלנו הייתה רגישות לחלב ולא הבנו את זה, לא היה מי שיגיד לנו שמשהו לא בסדר עד שהלכנו לרופא בארץ".
עכשיו, כשהתינוק השני שלהם בן חודש, עופר ובן זוגו מאושרים על ההחלטה להשתתף בסדנה. "זאת יוזמה מדהימה וגם ביצוע מדהים. זה היה בנוי כסדנה עם שיחות והרבה מידע חשוב. לא רק המנחות חלקו ידע, גם המשתתפים, למשל, מה קורה כשחוזרים לארץ עם הילד שהוא לא אזרח, מה קורה מול ביטוח לאומי. זה מידע שאני לא יודע מאיפה אמורים להשיג, בטח אם עושים את התהליך לבד ולא דרך סוכנות פונדקאות שגוזרת קופון שלא כולם יכולים לעמוד בו".
אחד הדברים שעופר מציין לחיוב זה הזמינות של המנחות. "היינו כל הזמן בקשר, וקיבלנו הרבה עזרה גם אחרי הלידה. אחת המנחות מיכל בניהו, שגיליתי למרבה התדהמה שהיא נפטרה לאחרונה, הייתה פשוט מדהימה – התינוק שלנו נולד קטן וירד במשקל ולא ידענו מה אנחנו עושים לא נכון. היא הייתה איתנו בקשר מישראל, אמרה לנו שזה לא תקין וצריך להיות על זה. ביקשה מאיתנו לקנות משקל ולצופף ארוחות ועשתה איתנו שיחות כל יומיים ועזרה לנו להעלות את התינוק במשקל. היא גם קישרה אותנו לטיפת חלב וקיבלו אותנו שם מבלי שלתינוק הייתה אפילו תעודת זהות".
נשמע שזו ממש הצלה.
"כל הריון זה סיפור מלחיץ, אבל לעשות את זה ככה, יש בזה כל כך הרבה יותר אלמנטים של מתח ולחץ ולא נודע, והסדנה הזו ממש עוטפת אותך בידע וניסיון – זה משהו שהוא פשוט כל כך מרגיע ועוזר ונותן שקט נפשי שרק זה שווה את זה".