היריון של יונקים הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה עובר, המתפתח עד שהוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם. משך ההיריון משתנה מאוד ממין אחד של יונקים למשנהו: מכרסמות קטנות כמו אוגרות נושאות את עובריהן רק כ-20 ימים בממוצע, בעוד פילות נושאות את עובריהן ברחמן כ-22 חודשים. ההיריון של נשים אנושיות אורך בערך 40 שבועות ממועד הווסת האחרונה – תחילת הדימום שקדם למועד הביוץ האחרון). עם זאת היריון אנושי תקין יכול להימשך בין 37 שבועות ל-42 שבועות.

סוף ההיריון כרוך בקשיים פיזיים לא מעטים לאישה ההרה. נשים בשליש האחרון להריונן נוטות לדווח על עייפות, כאבי גב, קוצר נשימה ובצקות. מכאובים כאלה דורשים התייעצות עם רופא/ת נשים, אבל אצל נשים רבות מהנשים אלה מצבים לא מסוכנים שצריך להתמודד איתם בגבורה עד הלידה.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

לעיתים צריך לזרז את הלידה מסיבות רפואיות. אלה יכולים להיות גורמים שמסכנים את שלום העובר, כמו עיכוב בגדילה ומיעוט מי שפיר, או מצבים רפואיים המסוכנים לאם, כמו רעלת היריון או סוכרת היריון. במקרים כאלה קיימות שיטות מגוונות לבצע זירוז לידה, שנקרא גם השראת לידה במקרים שבהם הוא נעשה בלי שקדמו לו סימנים ראשונים של לידה, כמו צירים או פתיחה. הצלחתן תלויה בין השאר במדד הבשלות של צוואר הרחם ובגיל העובר. זירוז הלידה ייעשה במקרים כאלה בפיקוח רפואי ותוך שימוש באמצעים מכניים כמו ניתוח קיסרי, בתרופות או בשילוב של השניים.

גם כשההיריון תקין, ההתמודדות הלא פשוטה עם שלביו האחרונים מדרבנת נשים רבות לנסות שיטות ביתיות לזירוז הלידה. יצאנו לבדוק אחדים מהפתרונות העממיים הללו להקדמת הלידה ולבחון מה אומר עליהם המדע: האם יש בהם תועלת? ומה לגבי הסכנות הכרוכות בהם? כמובן אין לראות בדברים האמורים כאן המלצה להשתמש באף אחת מהשיטות הללו וחשוב להיזהר תמיד ולא לעשות פעולה שעלולה להשפיע על שלום העובר או היולדת בלי להתייעץ עם רופאת הנשים שלכן.

הכתבה פורסמה במקור באתר דוידסון

שמן קיק (צילום: Juanamari Gonzalez, Shutterstock)
שמן קיק|צילום: Juanamari Gonzalez, Shutterstock

שמן קיק

השיטה: שתיית כמה כפות של שמן קיק.

מה אומר המדע: שמן הקיק מגרה את מערכת העיכול, והמעי בפרט, ומגביר את התנועה בהם. נעשו מעט מאוד מחקרים שבדקו את היעילות והבטיחות של השימוש בשמן קיק להשראת לידה. אחד המחקרים, שנמשך חמש שנים, השווה בין נשים שהוצע להן שימוש בשמן קיק לקבוצת ביקורת. תוצאות הממצאים הראו כי נשים שלקחו שמן קיק נטו יותר ללדת יממה אחרי השימוש. מחקר נוסף מצא גם הוא כי צריכת שמן קיק תרמה להקדמת מועד הלידה של נשים שהרו בעבר, בהשוואה לקבוצת ביקורת.

בשני המחקרים הללו, הנשים עברו את השבוע ה-40 להיריון, כך שלא ברור אם השימוש בשמן קיק יעיל גם בשלבים מוקדמים יותר. חשוב לזכור גם ששמן קיק הוא חומר משלשל, שיכול לגרום כאבי בטן ושלשולים – שתי תופעות שאינן רצויות כלל לקראת לידה, ושמוטב להימנע מהן בדרך כלל גם במצבים אחרים.

דיקור סיני (צילום: By NiP STUDIO, shutterstock)
מחטים דקות על איברי המטרה |צילום: By NiP STUDIO, shutterstock

דיקור סיני

השיטה: דיקור היא שיטה המזוהה עם הרפואה הסינית העממית, ומתבססת על דקירת המטופל במחטים דקות באזורים נבחרים בגוף. הדוגלים בדיקור טוענים שביכולתו לסייע בריפוי מחלות, בשיכוך כאבים ועוד, וכאמור גם בזירוז לידות.

מה אומר המדע: במחקר שנעשה במטרה לבדוק את היעילות של דיקור סיני בהשראת לידה השתתפו 364 נשים שחולקו לשתי קבוצות – חלקן קיבלו דיקור להשראת לידה לפי השיטה המקובלת, ולשאר נעשה דיקור דמה שבו נעצו את המחטים בנקודות אקראיות. לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשיעורי הלידות שהתרחשו ביומיים הבאים.

מחקר אחר, שנערך במרכזים רפואיים בכמה מדינות, היה כפול סמיות (double-blind), כלומר הן החוקרים והן המשתתפות לא ידעו לאיזו קבוצה שייכת כל אחת. 125 נשים בשבוע ה-41 להריונן קיבלו דיקור סיני "תקני" בקבוצת הניסוי או דיקור דמה (דיקור עם מחטים שאינן חודרות את העור) בקבוצת ביקורת. הממצאים העלו שאין ראיות מספקות לכך שהדיקור יעיל להשראת לידה.

ידיים של זוג מקיים יחסי מין (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

יחסי מין

השיטה: קיום יחסי מין

מה אומר המדע: הקשר בין קיום יחסי מין לבין מועד תחילת הלידה נשמע הגיוני מאוד. נוזל הזרע מכיל חומרים שנקראים פרוסטגלנדינים (Prostaglandins), שמסייעים לרכך את צוואר הרחם ועשויים לזרז את תחילתם של הצירי לידה. הפרוסטגלנדינים דומים מאוד במבנה הכימי שלהם ובאופן פעולתם לחלק מהתרופות שניתנות בבתי חולים לצורך השראת לידה. יש מי שמשערים שקיימים גם מנגנונים אחרים שבהם יחסי מין יכולים לזרז את הלידה, כגון לחץ פיזי שהם מפעילים על הרצועות התומכות ברחם, שחרור ההורמון אוקסיטוצין בעקבות אורגזמה נשית, וגירוי פטמות, שעליו יורחב בהמשך.

במחקר אחד התבקשו כמאתיים נשים בריאות לתעד את מועדי הפעילות המינית שלהן מהשבוע ה-36 להריונן ןעד ללידה ולמלא שאלון. ניתוח התוצאות חשף שקיים קשר סטטיסטי בין קיום יחסי מין בשליש השלישי להיריון לבין לידות שהתרחשו מוקדם מהצפוי .

מחקר אחר התמקד בנשים שהגיעו לשבוע 40 להיריון. המשתתפות חולקו באקראי  לקבוצה שהחברות בה קיבלו המלצה לקיים יחסי מין, ולקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל המלצה. המשתתפות התבקשו לתעד את המועדים שבהם קיימו יחסי מין עד הלידה, וכן אם הן הגיעו לאורגזמה. בניגוד למחקר הקודם, כאן לא נמצא הבדל בין הקבוצות בהתרחשות לידה ספונטנית.

מחקר נוסף השווה בין נשים שהגיעו לשבוע ה-40 ודיווחו כי קיימו יחסי מין במהלך השבוע הקודם לבין נשים שדיווחו שלא היו פעילות מינית בתקופה הזאת. החוקרים בדקו את מדדי צוואר הרחם הרלוונטיים ללידה, אך לא מצאו כל קשר בין קיום יחסי מין לדרגת הבשלות של צוואר הרחם.

נראה אם כן שלמרות קיומם של הסברים הגיוניים לכאורה מדוע פעילות מינית אמורה לזרז לידה, רוב המחקרים הקיימים לא מאשרים את קיומו של קשר כזה בפועל. עם זאת נחוצים מחקרים נוספים לפני שנוכל להגיע למסקנה חותכת לכאן או לכאן.

מבחינה רפואית, אין מניעה לקיים יחסי מין גם בשבועות מאוחרים של ההיריון, כל עוד אין הנחיה רפואית להימנע – למשל עקב צירים מוקדמים, או דליפת מי שפיר.

גירוי פטמות

השיטה: עיסוי הפטמות של היולדת.

מה אומר המדע: הרעיון נשען על העובדה שגירוי הפטמות מעורר את הבלוטות של האישה להפריש את ההורמון אוקסיטוצין, שפועל על שריר הרחם וגורם לצירים. התרופה פיטוצין (Pitocin), שנהוג לפעמים לתת בבית החולים במהלך זירוז לידה רפואי, הוא צורה סינתטית של אוקסיטוצין.

ניתוח של כמה מחקרים שהשוו בין יולדות שקיבלו עיסוי לצורך גירוי הפטמות לקבוצת ביקורת שלא קיבלה, הראה שנשים שעברו גירוי פטמות נטו יותר ללדת זמן קצר לאחר מכן. עם זאת החוקרים ציינו כי נחוצים מחקרים נוספים על יעילות ההליך, ויש לבדוק עד כמה הוא בטוח.

מחקר קטן נוסף עקב אחרי רמות האוקסיטוצין ברוק בעקבות גירוי פטמות שנועד לזרז את ההתחלה הספונטנית של לידה. המשתתפות היו 16 נשים עם היריון תקין שביצעו עיסוי לגירוי הפטמות במשך שעה ביום במשך שלושה ימים ברציפות. שלושת ימי העיסוי אכן הובילו לעלייה ברמות האוקסיטוצין ברוק. גם כאן המליצו החוקרים על מחקרים נוספים לבדיקת היעילות של ההליך לזירוז הלידה.

אף שגם בנושא הזה נדרש מחקר נוסף, מהממצאים שנאספו עד כה מסתמן כי עיסוי הפטמות אכן עשוי להועיל להקדמת הלידה.

עוגת אננס הפוכה (צילום: שרית נובק - מיס פטל, mako אוכל)
עוגת אננס הפוכה|צילום: שרית נובק - מיס פטל, mako אוכל

אכילת אננס

השיטה: אכילת הפרי הטרופי אננס.

מה אומר המדע: אננס טרי אינו פרי נפוץ בישראל ומחירו בשווקים גבוה. מי מאיתנו שבכל זאת אכלו כמות גדולה של אננס טרי מכירים בוודאי את תחושת הצריבה והעקצוץ שהאננס משאיר בפה. התחושה הזאת נובעת מפעולתו של האנזים ברומליין (Bromelain), שמפרק חלבונים מסוימים. קיימת השערה שלפיה האנזים עשוי להשפיע על חלבונים בצוואר הרחם, וכך לקדם את בוא הלידה.

מערכת העיכול שלנו אינה סביבה ידידותית לחלבונים ולאנזימים. כאשר  אנו אוכלים את האננס, סביר להניח שהאנזים מתפרק במהלך שהותו במערכת העיכול, ולכן אינו מגיע בשלמותו לדם או לצוואר הרחם. ובכל זאת ייתכן שאכילת אננס עשויה להשפיע על מועד תחילת הלידה.

כמה מחקרים בדקו את ההשפעה של אננס על חולדות הרות ועל רקמת תאי רחם בתרבית. במחקר אחד נבדקה ההשפעה של מיצוי אננס על תרבית של שריר רחם שנלקחו מחולדות הרות. נמצא כי מיצוי אננס שהכיל תרכובות מסוימות הגביר את התכווצות שריר הרחם בתרבית. מחקר המשך, שנעשה כדי לזהות את התרכובת הפעילה באננס ולבדוק את פעילותה על חולדות הרות חיות, הראה שהתרכובת פועלת על המסלול המטבולי של המוליך העצבי סרוטונין. לפיכך החוקרים משערים שתזונה עשירה בסרוטונין עשויה להשפיע על התכווצות הרחם.

ככל הידוע לא פורסמו עד כה מחקרים שבדקו איך אכילת אננס משפיעה על הקדמת מועד הלידה אצל נשים אנושיות, ואם קיימת בכלל השפעה כזאת. נצטרך לחכות עד שייעשו מחקרים כאלה לפני שנוכל לדעת האם אננס מועיל בזירוז לידה.

המחקרים האלה, ומחקר דומים אחרים, ממחישים היטב עד כמה חשוב לבחון בכלים מדעיים מבוקרים שיטות טיפול טבעיות ותרופות סבתא ביתיות. ומעבר לשאלה אם הטיפולים הללו מקיימים את מה שהם מבטיחים, חשוב מאוד גם לוודא בכלים אובייקטיביים שהשיטות בטוחות לשימוש, במיוחד בתקופה רגישה כמו היריון שצופנת בתוכה סכנות לאם ולעובר גם יחד. על כן, גם אם חברה סיפרה לכן שהיא אכלה קרמבו ממולא סחוג בשבוע ה-39 להיריון וילדה עוד באותו ערב, אין זה אומר שהקרמבו הוא מה שגרם ללידה, וסביר יותר להניח שמדובר בצירוף מקרים. כך שאיננו יודעים אם אננס יזרז את הלידה, אבל דבר אחד ברור לגביו – הוא מתוק וטעים.

מכון דוידסון