אנחנו רואים אותם באולטרסאונד מיליון פעמים לפני הלידה, חורשים את האינטרנט בחיפושי מידע ומחליפים דעות וחפירות בשלל קבוצות פייסבוק וואטסאפ ייעודיות. ועדיין - תתפלאו - אפשר להדהים אותנו עם מידע חדש. הנה כמה עובדות מרתקות על תינוקות שיגרמו לכם לראות את הקטנטנים האלו באור אחר לחלוטין.
העובר ברחם הוא סוג של קופיף. בערך ארבעה חודשים לתוך ההיריון, העובר מפתח פלומה על מרבית שטח גופו. הפלומה הזו, שמכונה "לנוגו", נושרת (על פי רוב) לפני הלידה, אבל כאן יש טוויסט מטריד - מכיוון שהעובר בולע את מי השפיר, וטרם הומצאה הרומבה שתעשה ויש תוך רחמי, יוצא שהוא בולע את הפלומה שהשיר, כמו חתלתול קטן.
אין להם פיקות בברכיים. במקום העצם הקשיחה הזו, לתינוקות קטנטנים יש סחוס - אבל הכל למטרה טובה. אם ניסיתם לזחול על שש לאחרונה, ודאי הרגשתם שזה כואב בצורה בלתי רגילה. בדיוק בגלל זה, לתינוקות אין עצם נוקשה בברך, ורק אחרי שיסיימו את שלב הזחילה, ולא יזדקקו עוד לבלימת הזעזועים הרכה יותר של הסחוס, יתחילו לפתח פיקות לתפארת.
העיניים שלו לא רק נראות ענקיות. למעשה, הגודל של עיני התינוק הוא 75% מהגודל הסופי שלהן, ולכן רוב התינוקות נראים כאילו יש להם שני פנסים ענקיים משני צדי האף.
לתינוקות יכולה להיות זקפה ברחם. טבעי? בהחלט. מטריד? מאוד.
לתינוקות בנות יכולה להיות "וסת". אם אנחנו כבר מייחסים להם "דברים של גדולים", כאן המקום לציין שלתינוקות בנות יומן יכול להיות דימום קל מהנרתיק, כתוצאה מהמתקפה ההורמונלית שהאם חווה בהיריון. חלק מאותם הורמונים מוצאים את דרכם למחזור הדם של התינוקת, שעשויה לדמם קלות. כל עוד מדובר בדימום קליל וחד פעמי - אין סיבה לדאגה. מעבר לכך: כדאי לראות רופא.
משהו מהעובר נשאר אצל האמא לנצח. ולא, אנחנו לא מדברים על סימני מתיחה. מתבררר שתאים עובריים נשארים בגופה של האם - בדם, בכבד, בריאות ובלב - בתהליך פלאי הקרוי מיקרוכימריזם.
הם לא מרגישים טעם של מלח. לא שיש סיבה לתת לתינוק (או לכל אחד אחר, לצורך העניין) מלח, אבל רק לידע כללי, חשוב לדעת שעד גיל 4 חודשים לערך אין בלשון קולטנים לטעם מלוח. אגב, מכיוון שמדובר בסף נרכש, כדאי לא להתחיל את הטעימות עם מלח, ולהרגיל את התינוק לתזונה לא מלוחה.
אין להם דמעות. אל תדאגו - הם עדיין בוכים, והרבה, וחזק - אבל לתינוקות לוקח כשלושה שבועות מהלידה להתחיל לייצר דמעות.
הם שותים פיפי. זוכרים מה סיפרנו לכם על השיער שהם בולעים? ובכן, לעוברים ברחם יש מערכת שתן פעילה, והם שותים מי שפיר - רק כדי להשתין לתוכם ולשתות את התוצרת. מגעיל? קצת, אבל אל תשכחו שהשתן סטרילי, ושממש בקרוב הם ילקקו את כל המדרגות בכניסה לבניין.
הם יודעים מה אכלת בהיריון. אוקיי, הם לא יסגירו אותך לידי אחות מעקב ההיריון, ולא יחשפו את שקית הביסלי שטבלת אתמול בממרח לוטוס - אבל עוברים לומדים להכיר טעמים כבר ברחם, כך שאם את רוצה שהוא יאכל ירקות בעוד כמה חודשים - כדאי שתקפידי על תזונה בריאה, או לפחות על פיצה עם תוספות מן הצומח.