"ההיריון הראשון בא לי בהפתעה", מספר גיא (32) נשוי פלוס שניים (3 ו-4 חודשים) "הוא הגיע בתקופה מאוד לחוצה ועמוסה בחיי: התחלתי עבודה חדשה, והיינו בעיצומו של תהליך מורכב לרכישת דירה. באותו זמן גרנו אצל ההורים של אשתי. ההיריון הלחיץ אותי, אני לא טיפוס שאוהב ומתחבר לילדים ולכן לא ידעתי אם אני אוהב את התינוק שייוולד לנו".
ככל שההיריון התקדם, גיא היה בהכחשה כלפיו, עד שהגיע שבוע 32, שבו נולד התינוק בניתוח קיסרי חירום. "זה היה רגע מאוד סוריאליסטי, והוא זכור לי כמו חלום. הסתכלתי על האינקובטור ואני לא זוכר מה ראיתי שם. כל האירוע זכור לי כאילו מישהו אחר חווה אותו". גיא מספר שההלם והקושי הגדול הגיעו שבועות ספורים אחרי הלידה. "היו המון מעקבים, אולטראסאונד ובדיקות, והייתי מאוד מותש ולחוץ סביב זה. כל שבוע הייתי במרפאה אחרת. זה הרגיש כמו עול גדול, זה לא בא לי בכייף. הכול הרגיש לי מאוד עמוס ולחוץ, באיזשהו שלב הרגשתי שמגדל הקלפים הזה מתמוטט".
שיתפת מישהו בחוויה שלך?
"הסתובבתי עם תחושה שאף אחד לא מבין מה עובר עליי. לחברים שלי לא היו אז בכלל ילדים, הם בטח לא הבינו את עניין הפגות ולא רציתי לבאס אותם עם הצרות שלי. בעבודה ניסיתי להיות עובד טוב ולא לתת לזה לפגוע בתפקוד שלי, ובטח שלא דיברתי שם עם אנשים על מה שעובר עליי".
אפילו לא את אשתך?
"אני מניח שהיא ראתה מה קורה, אבל לא דיברתי על זה יותר מדי. הייתי מאוד בלחץ, כל דבר קטן היה מוציא אותי מדעתי, והייתי מאבד את זה. כשהיה בן חודשיים, הציעו לי לטוס לחו"ל מהעבודה, ורק המחשבה שאני עכשיו לא אהיה בבית, ומה אשתי תעשה ואיך היא תקבל את זה, הוציאה אותי מדעתי. כמובן שלא נסעתי בסוף. הרגשתי שאני בכלל לא בשליטה על החיים שלי, והייתי בחרדות כל הזמן, בסופו של דבר הגיע גם הדיכאון".
במשך חצי שנה סבל גיא מחרדה ודיכאון עד שפתח את ליבו בפני אשתו, וקומץ חברים ופנה לטיפול. "מהרגע שפתחתי את הנושא בפני קרובים, המצב כבר החל להשתפר, אחרי הטיפול הוא השתפר הרבה יותר".
סבלת בעבר מדיכאון וחרדה?
"בתיכון היו לי תקופות שבהן סבלתי מדיכאון. היו לי מחשבות לא טובות, הלך רוח לא בריא במיוחד, ונטיות אובדניות לא ממומשות, אבל טופלתי. בטיפול שלאחר הלידה, עלו חוויות מצוק איתן. ייתכן שהלידה הייתה טריגר לפוסט טראומה מצוק איתן".
לקראת הלידה השנייה, עלו חששות שהחרדות והדיכאונות עלולים לחזור?
"זה עלה וזה היה שם אבל לא כל הזמן התעמקתי בנושא. אני חושב שגם בגלל שהלידה הראשונה הייתה טראומתית ודרמטית, זה הוסיף למצב. בפעם השנייה כבר ידעתי למה אני נכנס".
מה היית מציע לגברים אחרים שעוברים חוויות דומות?
"הורות זה קטע. כשזה טוב זה ממש טוב וכשזה קשה זה קשה ברמות, לכן חשוב לזהות את הרגעים שאתה קולט שזה כבר יותר מדי, ואתה לא מסוגל להתמודד, ופשוט ללכת לטיפול, בלי בושות ובלי סטיגמות. עזבו שטויות, פשוט לכו לטיפול".
"בשנה האחרונה עלה הסיכוי של האבות לחוות דיכאון אחרי לידה"
בשנים האחרונות גברים הופכים להיות יותר מעורבים בתהליך ההורי, לוקחים חלק פעיל ולפעמים שוויוני בגידול הילדים: קמים בלילה, מאכילים, לוקחים חופשות לידה יותר ארוכות, ועוד.
חלק מהגברים נכנסים לתפקיד שלא התכוננו לו ולא ראו מודל שלו בבית, ובניגוד לאישה שעוברת תהליכים פיזיולוגיים ורגשיים תוך כדי ההריון לקראת הכנתה לתפקיד האם, וחלקן אף מתכוננות ומצפות לו משחר ילדותן, גברים לא עוברים תהליכים דומים. "לא אתפלא אם בשנה האחרונה הסיכוי של אב לחוות דיכאון אחרי לידה הוא גבוה באופן משמעותי, משום שכל גורמי הסטרס פועלים כאן: הוא מובטל בבית, בעומס, בבידוד חברתי, נמצא עם התינוק כל הזמן ורוב הסיכוי שגם האם בסטרס. אם יש ברקע נטייה להפרעת חרדה ומצב רוח זה בהחלט יכול לגרום לדיכאון"' מסביר פרופ' בלוך.
מה יהיו הגורמים לדיכאון אצל גברים בתקופה שלאחר הלידה?
"מדובר על גורמי סיכון דומים, בגברים ונשים. אך אם גורמי הסיכון של נשים הם הורמונים, כאבים, וההחלמה שנשים עוברות, אצל הגבר יהיו אלה ירידה בתמיכה חברתית, או יחסים זוגיים בעייתיים שיכולים להוות גורם סיכון, אבל גורם סיכון מספר אחת הוא מחלה נפשית בעבר. אם הגבר סבל ממחלה נפשית בעבר, לרוב הפרעת מצב רוח, דיכאון, חרדה או הפרעה דו קוטבית הוא יהיה בסיכון גבוה יותר לחוות דיכאון בתקופה שלאחר הלידה. גם כשהאם חווה קשיים, עולה הסיכון של האב לחוות דיכאון וכן כל מה שעשוי להעלות את הסטרס בסביבתו: חוסר תעסוקה, אבטלה, לחצים בעבודה, וכו'".
האם הדיכאון יכול להוביל גם להתפרצויות אלימות כלפי האישה או התינוק?
"כן, בגלל שלדיכאון יש צורות רבות. יכול להיות דיכאון אפאתי, שבו האב זרוק במיטה, בלי רצון וחשק לצאת, לעיתים הדיכאון סוער, עם הרבה כעס, חוסר סבלנות, עצבנות וסף תסכול נמוך. כשזה קורה ויש סיר לחץ – אם התינוק לא רגוע, בת הזוג עייפה ולא רגועה ואולי היא עצמה בדכדוך, יכולים להיות מצבים של התפרצויות אלימות. אמנם זה לא שכיח, אבל צריך לקחת את זה בחשבון, ובעיקר לזהות נטייה לאלימות ולהתפרצות, על אף שזה יכול להופיע גם אצל מי שלא היתה לו נטייה כזו. לגברים באופן כללי יש יותר תוקפנות וודאי ביחסים בתוך המשפחה אבל בספרות הרפואית החלק המתאר גברים שסובלים מדיכאון בתקופה שלאחר הלידה, לאו דווקא מדבר על אלימות".
איך הדיכאון של האב ישפיע על הבית, על האם, הזוגיות והתינוק?
"רוב המחקרים בדקו את ההשפעה של פגיעה בתפקוד האם על התינוק, אך אין כל ספק שדיכאון אצל האב וודאי אם הוא משפיע על התפקוד הזוגי ועל האם, ישפיע גם על התינוק. המטפל העיקרי בתינוק צריך להיות פנוי רגשית לתינוק, לזיהוי הצרכים שלו וגם לתת לו את החום, המגע ותשומת הלב. ברגע שהמטפלים העיקריים שקועים בדיכאון, הם לא פנויים לזה. הרבה מחקרים מצביעים על כך שזה פוגע בהתפתחות התינוק, ישנם דיווחים שכשני בני הזוג לא פנויים רגשית, הפגיעה היא יותר קשה".
איך ניתן יהיה לזהות אב שסובל מדיכאון?
"התסמינים זהים לתסמיני דיכאון: מצב רוח ירוד, חוסר חשק, אובדן יכולת ליהנות, דאגה, תחושות שליליות, הערכה עצמית ירודה, אשמה, חרטה, דאגה, הכול מתגבר. הסיטואציה מכתיבה שהחרדה והדאגה יהיו סביב התינוק, ולעיתים קשיים בשינה בגלל שיש תינוק. אך הרבה פעמים מתווספות הפרעות שינה שאינן קשורות לתינוק, ירידה ביכולת הריכוז, תפקוד ירוד, מחשבות אובדניות".
"אם גבר סובל מתסמינים של דיכאון בתקופה זו, צריכים להיות ערניים לאפשרות, לקחת ברצינות ולא להגיד זו תקופה קשה לכולם, כי אולי הוא צריך טיפול. אם יש שינוי בולט בהתנהגות של הגבר, אם הוא נעשה מסוגר, לא מעורב, לא מצליח ליהנות, מאבד עניין בתחומי החיים האחרים וכמובן אם מתווספות הפרעות בשינה, בתיאבון, בריכוז או אם הוא נעשה חסר סבלנות, עצבני והמאפיינים הללו מהווים שינוי בולט מאופיו הרגיל, יש צורך לפנות לעזרה מקצועית".
"במחקר שנעשה בשנת 2008 נבדקה השפעת דיכאון אצל אבות בתקופה שלאחר הלידה על ילדים עד גיל 7, ונמצא כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של בעיות פסיכיאטריות באותם ילדים".
"לפעמים מספיקה התערבות פסיכותרפיסטית או התערבות תרופתית, לפעמים מדובר במשפחות שיש להם קושי בתפקוד ויש צורך בהתערבות ברמה הפסיכו סוציאלית. התעלמות ואי קבלת טיפול עלולים להחמיר את המצב".