לפני כמה ימים העלתה אליאנה תדהר פוסט שבו חלקה את התחושות שעברה אחרי לידת בנה: "9 חודשים בפנים. 9 חודשים בחוץ. ילד שלי, לא יודעת אם שמת לב, כנראה שכן, כי אתה הרי כל כך רגיש. אבל החודש בפעם הראשונה מאז שנולדת הגעתי לקצה. השילוב של העייפות, הלופ, הרצון (המובן אך לא מציאותי) שלי לנסות לתכנן הכל, לסדר את החיים לפי איך שהייתי רוצה שהם יראו, ולמנוע ממך תסכולים, חצו את הגבול שלי, ונשברתי, הפעם ממש כמעט ולא זיהיתי את עצמי".
תדהר מדברת בפוסט על תחושות שחוות לא מעט אימהות לאחר לידה. אצל חלקן הדבר בא באופן קל יותר והן מצליחות להתגבר עליו, ואצל חלקן הדבר עלול להתפתח לדיכאון אחרי לידה. אז מהו דיכאון אחרי לידה ואיך תדעי מתי הזמן לפנות לעזרה?
דיכאון אחרי לידה הוא אחד מהסיבוכים הנפוצים ביותר של לידה אצל בני אדם, והוא פוגע ב-13-6.5 אחוזים מהיולדות. ההפרעה מתאפיינת בפרק זמן של דיכאון שמופיע בחודשים הראשונים לאחר הלידה, ועלולה לכלול לא רק ירידה עמוקה במצב הרוח אלא גם הפרעות שינה, חרדה, עצבנות, חוסר תיאבון ועוד. במקרים חמורים מופיעות מחשבות אובדניות וחשש לפגיעה בתינוק. ההפרעה גורמת לאם סבל רב ופוגעת בתפקודה.
חשוב להבחין בין דיכאון לאחר לידה לבין דכדוך או עצבות אחרי לידה (Baby blues), תופעה שכיחה המופיעה אצל 50 עד 70 אחוזים מהנשים צמוד ללידה, ולרוב חולפת כעבור יומיים שלושה. דיכאון, לעומת זאת, הוא תופעה מתמשכת הרבה יותר וקשה הרבה יותר לטיפול.
בדרך כלל דיכאון לאחר לידה נעלם באופן ספונטני כמה שבועות אחרי שהופיע, אולם סקירה של יותר מעשרים מאמרים על נושא זה מצאה כי אצל 20 אחוזים מהסובלות ממנו הדיכאון יישאר גם אחרי שעברה שנה מהלידה, ואצל 13 אחוזים הוא יימשך שנתיים ויותר. כ-40 אחוזים מהנשים שחוו דיכאון אחרי לידה יחוו דיכאון חוזר אחרי לידות נוספות, או בלי קשר להיריון.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
ארבעה סוגים של דיכאון לאחר לידה
רבים מאיתנו אמרים לא פעם "אני מדוכאת" או "איזה דיכאון!" בתגובה לכל דכדוך קל. מבחינה קלינית, דיכאון הוא הפרעה קשה שעלולה לשבש בצורה עמוקה ומתמשכת את איכות החיים והתפקוד של הסובלים ממנה ומופיעה במנעד רחב של עוצמות, החל מדיכאון קל ועד לדיכאון חמור שמלווה באובדנות ובייאוש.
אדם שסובל מדיכאון עלול לחוש עצב או מצב רוח ירוד, לאבד את החשק וההנאה מפעילויות שהעניקו לו סיפוק בעבר, לסבול מעייפות מתמשכת או חוסר אנרגיה ואף לחוש חסר ערך. תסמינים אחרים יכולים להיות שינויים בתאבון, נדודי שינה או עודף שינה, חוסר שקט, איטיות, קשיי ריכוז וחשיבה, מחשבות על מוות או אובדנות. כדי לקבל אבחנה של דיכאון קליני צריכים להופיע לפחות חלק מהתסמינים הללו למשך שבועיים או יותר, ברמה שפוגעת באופן מהותי בתפקודו של המדוכא או באיכות חייו. כמו כן, תגובה חולפת לאירוע חיים קשה – למשל מוות של אדם קרוב – לא תיחשב דיכאון קליני.
מחקר שבדק כ-5,000 אימהות בארצות הברית במשך שלוש שנים אחרי הלידה זיהה ארבעה דפוסים שונים של התפתחות הדיכאון אחרי לידה. כשלושה רבעים מהנשים שחוו דיכאון אחרי לידה סבלו מתסמינים קלים יחסית של דיכאון, שהחלו זמן קצר אחרי הלידה ונמשכו זמן רב. כשמונה אחוזים החלו עם רמה נמוכה של תסמינים דיכאוניים, והיא התגברה עם הזמן. כ-12 אחוזים מהאימהות התחילו ברמה בינונית של תסמיני דיכאון ומצבן השתפר בהדרגה, וחמשת האחוזים הנותרים סבלו מדיכאון חזק מיד אחרי הלידה, וחוו שיפור בהמשך, אך עדיין נותרו עם רמה גבוהה של תסמינים.
החוקרים מצאו כי ההשתייכות לחלק מהקבוצות קשורה גם למאפיינים נוספים. למשל, אימהות בקבוצת הרביעית, שסבלו מדיכאון עמוק ומתמשך, נטו להיות צעירות, ללא השכלה אקדמית וחלקן היו אימהות חד-הוריות. באותה קבוצה היו גם יותר נשים לא לבנות או אימהות למשפחות מרובות ילדים, ורבות מהן סבלו מסוכרת היריון, ילדו לפני הזמן, או סבלו בעבר מדיכאונות.
אפיונים כאלה יכולים לעזור לזהות קבוצות סיכון לדיכאון אחרי לידה וכך להקדים את הסיוע הנפשי או התרופתי שהן מקבלות, כבר לשלבים מוקדמים של הדיכאון או אולי אף לפני תחילתו. המחקר גם הראה שתסמיני הדיכאון עלולים להישאר אפילו שלוש שנים אחרי הלידה.
מעבר לסבל הנפשי הברור של האם, דיכאון אחרי הלידה עלול לפגוע גם בהיקשרות בין האם לתינוק, וכך להוביל להתפתחות לקויה שלו. מחקרים מראים כי אימהות עם דיכאון אחרי לידה מתנהגות באופן שלילי יותר כלפי התינוק, נוגעות בו פחות ומפגינות כלפיו פחות חיבה. בנוסף, הן מקיימות איתו פחות אינטראקציה מילולית ולא מילולית.
ההתנהגות השונה כלפי התינוק עלולה לפתח אצלו בעיות רגשיות, התנהגותיות ונפשיות, ואף לעכב את התפתחות השפה וכישורים שכליים נוספים. בנים לאימהות עם דיכאון אחרי לידה נמצאים בסיכון גבוה יותר מבנות לפתח התנהגות אנטי-חברתית ועיכובים בהתפתחות השכלית והתנועתית. במקרים נדירים מאוד דיכאון אחרי לידה אף עלול להוביל להתאבדות האם או להריגת התינוק.
גם גנטיקה קשורה
גורם הסיכון המשמעותי ביותר לדיכאון אחרי לידה הוא היסטוריה של מצבי רוח קיצונים או הפרעת חרדה, ובעיקר דיכאון וחרדה שלא טופלו במהלך ההיריון עצמו. קיימת גם נטייה תורשתית לדיכאון אחרי לידה, כמו גם קשר לגורמים חברתיים כמו היעדר תמיכה חברתית מספקת, נישואים לא יציבים או אלימות במשפחה, התעללות קודמת ואירועי חיים שליליים.
המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי דיכאון אחרי לידה אינם ברורים לחלוטין, אולם קיימות השערות שמנסות להסביר את התופעה על בסיס הורמונלי. במהלך ההיריון גוף האישה עובר שינויים רבים, בין השאר במערכת הרבייה ובמערכת החיסון, כדי לאפשר לעובר להתפתח. בין היתר חלים שינויים גדולים ברמות ההורמונים בגוף. למשל קורטיזול, שמכונה גם ''הורמון הלחץ'', עuלה בשלהי ההיריון לרמה גבוהה פי שלושה מהרגיל.
גם המסלול העצבי-הורמנלי שאחראי על תגובתנו לאירועים מעוררי לחץ נפשי, שנקרא ציר ה-HPA, עובר שינויים במהלך ההיריון, ונותר במצב של תת-פעילות גם בתקופת ההנקה. בנוסף מתרחשים שינויים גם במערכת העצבים המרכזית וברמות המוליכים העצביים – המולקולות שאחראיות לתקשורת בין תאי עצב. למשל אחרי הלידה חלה ירידה ברמות המוליך העצבי סרוטונין, שמשפיע על מצב הרוח. ייתכן שהשינויים האלה ועוד רבים אחרים תורמים להתפתחות דיכאון אחרי לידה.
איך תדעו מה הטיפול המתאים ביותר?
יש כמה גישות לטיפול בדיכאון אחרי לידה, שכוללות טיפולים פסיכולוגיים, תרופתיים או שילוב בין שניהם. הבחירה בסוג הטיפול המתאים ביותר תלויה בחומרת התסמינים ובהשפעת הדיכאון על תפקודה של האם.
במצבים קלים מספיקות התערבויות שמעניקות לאם תחושה של תמיכה ושיש לה על מי להישען – למשל תמיכה של קרובי משפחה או ייעוץ לא ישיר במהלך ביקורים שגרתיים אצל רופאות משפחה, אחיות וגורמים רפואיים אחרים בקהילה. נשים שמצבן בינוני, או שלא הגיבו להתערבויות בקהילה, מופנות בדרך כלל לטיפול פסיכולוגי מקצועי שמתמקד בקשיי ההורות.
במצבים קשים, או כששתי הגישות הקודמות לא הועילו, ממליצים לאם לפנות לעזרה פסיכיאטרית שכוללת מתן תרופות נגד דיכאון. במקרים חמורים מאוד, כשגם הטיפול התקופתי לא הועיל או שיש חשש רציני שהאם עלולה להתאבד, יכולים לשקול אפילו אשפוז פסיכיאטרי וטיפול בנזעי חשמל – מתן שוק חשמלי מבוקר למוח.
נכון להיום אין טיפול מניעתי מקדים לדיכאון אחרי לידה שיעילותו הוכחה מחקרית. ייתכן ששינויי תזונה, תכניות חינוך וטיפולים תרופתיים או פסיכולוגיים מקדימים עשויים להועיל במניעת ההפרעה, אך סקירה של 37 מחקרים בנושא העלתה שאין די ממצאים לקבוע מהי ההתערבות היעילה ביותר, אם יש בכלל כזאת.
לא רק אמהות
באופן מפתיע, במיוחד לאור ההיבטים ההורמונליים של ההפרעה, מתברר שגם אבות אינם חסינים מפני דיכאון אחרי לידה. סקירה של 43 מחקרים, שכללו ביחד כ-28 אלף אבות, נמצא שבערך עשירית מהם חוו דיכאון אחרי לידה. במקרה שלהם התסמינים נוטים להגיע לשיאם כשהתינוק מגיע לגיל של 6-3 חודשים.
בנוסף, נמצא כי קיים קשר מסוים, אם כי מתון, בין דיכאון אחרי לידה של אימהות ושל אבות, אולם לא ברור אם הקשר הוא סיבתי. גם דיכאון אחרי לידה אצל אבות עלול להשליך על התפתחות התינוק, לכן חשוב לאבחן את התופעה בזמן. מעבר לכך, הקשר בין הדיכאון אחרי לידה אצל אימהות ואבות יכול להעיד שנחוץ טיפול זוגי.
דיכאון אחרי לידה הוא תופעה נפוצה, שעלולה להשפיע על בריאות ההורים, על התפתחות התינוק ועל התפקוד המשפחתי הכללי. קיימים מגוון רחב של טיפולים שיכולים לעזור עם ההתמודדות. חשוב להיות מודעים לתסמינים של ההפרעה ולהשלכות שלה, כדי לפנות לעזרה בזמן, שכן התערבות מוקדמת יכולה לחסוך קשיים רבים מהתינוק ומהוריו.