האמא שלא נתנה גם לסרטן השד לעצור אותה מלהניק

כשדינה להב (38) מקרית חיים, הרתה בשנית, היא ידעה בדיוק איך היא הולכת לעשות הכל, אבל הכל, כדי להניק את בנה, לכשייוולד. אפילו סרטן השד האגריסיבי שהתגלה בפתאומיות באמצע ההיריון לא עמד בדרכה. לכבוד שבוע עידוד ההנקה שחל השבוע (31.7-4.8), הפעם תחת הכותרת "חלב אם מהטיפה הראשונה", להב מספרת למאקו תשעה חודשים על רגעי הפחד עם הגילוי, ההבנה שלא תוכל לממש את התוכניות ואיך כפר שלם התגייס לעזרתה.

"זה היה השבוע ה-22 להריון", נזכרת להב, "בזמן שראיתי טלוויזיה וישבתי על הספה, העברתי יד על החזה. מן הרגל כזה של אישה מניקה. פתאום הרגשתי משהו חריג, ממש מיד הבנתי שמשהו לא בסדר".

"הרגשתי כאילו נפלה עליי משאית"

בתוך ימים ספורים, הגיעה להב לבדיקה של כירורג שד, שלא ממש התרשם שיש פה בעיה, כיוון שהייתה צעירה וללא היסטוריה משפחתית, אבל שלח אותה להמשך בירור אולטרסאונד בשביל השקט הנפשי. "אני זוכרת שהייתי בעבודה ונכנסתי לאתר לצפות בתוצאות בדיקת היריון שגרתית ופתאום ראיתי נתונים ומספרים", היא משחזרת, "היה כתוב שם סבירות של 95% לסרטן. הרגשתי כאילו נפלה עלי משאית".

להב, אחות במקצועה, לא המתינה אפילו רגע מיותר. התור לביופסיה נקבע במהירות ומשהגיעו התוצאות, הסתבר כי היא חלתה בסרטן שד אגריסיבי מהסוג שמאפיין נשאיות BRCA. הסרטן אמנם התגלה בגילוי מוקדם, אבל כבר הספיק לשלוח גרורות. בזמן שהמציאות טופחת לה על הפנים והרופאים מתכננים איתה את תכנית הטיפולים למהלך ההיריון ולאחריו, את להב העסיקה שאלה אחת עיקרית – איך היא תוכל להניק את הרך הנולד? "זו הייתה ממש שאלה שהטרידה אותי. שאלתי את הרופא והוא ניסה להסביר לי בעדינות שעניין ההנקה הוא לא בראש סדר העדיפויות כרגע. מאוד נפגעתי בזמנו, היום אני מבינה מה הוא ניסה לומר לי".

טיפולי הכימותרפיה לא איחרו להגיע, ובזמן שהיא נכנסת לחלקו השני של הריונה, להב עברה 4 סבבי טיפולים מתונים, כאשר הטיפול התוקפני יותר המתין לשלב שלאחר הלידה.

להעניק בלי להניק

עם הפנים קדימה אל סופו של ההיריון והמסע שלה להחלמה, להב התמקדה ביכולת שלה להעניק לתינוק שלה את מה שהיה לה חשוב כל כך, כבר מהרגע הראשון: "הייתי מאוד מודאגת שלא יהיה חלב אם. דאגתי ממה שהכימותרפיה יכולה לעשות לו, ידענו שהוא יוולד פג כי תכננו יילוד מוקדם יותר לטובת הטיפולים שלי, ורצינו לתת לו נקודת פתיחה טובה יותר", היא מסבירה למה העניין היה כל כך חשוב לה, "אני בעבר תרמתי חלב אם לאחרות ודיברתי עם בעלי על הרצון שלי לקבל כעת תרומת חלב. רציתי להביא חלב אם של חברות כבר לחדר הלידה והתחלתי לבדוק את הנושא מול צוות רמב"ם. הסתבר שהנהלים לא מאפשרים הבאת חלב אם אקראי אל בית החולים, אבל ברמב"ם מצאו פתרון יצירתי אחר".

האירועים הדרמטיים בחייה של להב אירעו סביב פתיחת הבנק הלאומי לחלב האם של מד"א לפני כשנתיים. הפניה אל בנק החלב מתאפשרת דרך מוסדות וכך צוות התינוקייה (ילודים) של רמב"ם פנה בשמה של להב אל הבנק וביקש תרומה חריגה למצב שבו אין חלב אם בנמצא. באותו הזמן היה במאגר הבנק חלב אם ללא דורש, וצוות הבנק נענה לבקשה. "זו הפעם הראשונה שרמב"ם התמודד עם סיטואציה כזו וההתרגשות הייתה די גדולה", אומרת להב, "התרומה הייתה מתוזמנת למועד הזירוז, חלק הביתה וחלק לרמב"ם, אבל הקדמתי ללדת ואני ומשלוח החלב הגענו יחד אל רמב"ם – עשרה ליטרים. אני זוכרת שעשינו מסיבת חלב", היא צוחקת מוסיפה, "זה היה מזל גדול. הלידה הייתה ימים ספורים אחרי סבב טיפולים ואני נכנסתי לבידוד הגנתי".

עם תום האשפוז להב פנתה אל הקהילה וזכתה לתמיכה מרגשת מנשים מניקות רבות: "חברה העלתה פוסט בשמי והתגובות לא אחרו להגיע. היו שתי אחיות מרמב"ם שתרמו לי חלב. הייתה תורמת מירוחם שרצתה להביא לי 300 שקיות חלב, תורמת אחרת מהצפון שתרמה לי במשך חצי שנה, ההיענות הייתה מדהימה. העמדנו מקרר חלב בסלון ושם שמרנו את התרומות. בסופו של דבר, התינוק שלי – בן, ניזון מחלב אם באופן בלעדי עד גיל עשרה חודשים. הכל בעזרתן של התורמות".

כיום, שנתיים אחרי האירוע ששינה את חייה, להב מוגדרת כמחלימה. לפניה עוד התמודדויות, אבל החלק הקשה כבר מאחוריה. כשהיא מדברת על הנקה היא נוגעת בנקודה כואבת: "להנקה הייתה משמעות מדהימה לקשר עם הבת הגדולה שלי. היה חיבור מטורף. התאהבתי בזה וממש נכנסתי לתוך זה. כשהפסקתי איתה, ידעתי שזו הפסקה קטנה עד הלידה הבאה וההנקה הבאה. גילוי המחלה וחוסר היכולת להניק, הביאו איתם משבר רציני שעד היום לא התאוששתי ממנו, לנצח זה ישב לי שם שלא יכולתי להניק אותו. זה לא מפחית מהאימהות שלי, אבל הקשר הוא אחר"

הזהב הלבן: מה יש בטיפה הראשונה של חלב אם

קולסטרום, הידוע גם כחלב בראשית, הוא החלב הראשון שיוצא מחזה האם. לקולסטרום יש מגוון יתרונות בריאותיים ותזונתיים. "בקולסטרום ישנם חומרים המצפים את המעיים של התינוק ומסייעים במניעת זיהומים", מסבירה עולא פחראלדין, יועצת הנקה מוסמכת וסגנית אחות אחראית במחלקת ילודים ברמב"ם, "יתרון נוסף של הנוזל היקר טמון ביכולת שלו לסייע במעבר הדרגתי של הילוד מהתזונה שהוא מקבל ברחם דרך מי השפיר לזו שיקבל לאחר יציאתו אל אוויר העולם. דבר נוסף הוא גם העובדה שהקולסטרום מסייע לתינוק בפעילות המעיים וסילוק הפרשות הגוף שצבר ברחם, כיציאה שהוא צריך להוציא מגופו ביממה הראשונה לחייו. לזה יש השלכות על בריאות הילוד, רמת הצהבת וכדומה". 

עבור אמא שמתחילה להניק מיד אחרי הלידה, מסבירה פחראלדין, הפעולה מסייעת ביצירת מיומנות, ביצירת החלב, במניעת גודש שעלול להכאיב מאוד ליולדת מסייע והכי חשוב - בהתפתחות הקשר המיוחד בינה לבין התינוק שלה.

לא כל הנוצץ, חלב: אלו הדברים שצריך להקפיד עליהם בקבלת תרומת חלב אם

אישה הנעזרת בתרומה אקראית של חלב אם, צריכה להבין בראש ובראשונה כי מדובר בנוזל ביולוגי לכל דבר, מדגישים ברמב"ם. "אם הדבר מתאפשר, חשוב להכיר את התורמת ואת אורח החיים שלה, ככל הניתן", אומרת פחראלדין, "אם אפשר לבקש את תוצאות הבדיקות שלה מההיריון, אלו יכילו מידע חשוב שמספר על הבריאות שלה, למשל היסטוריה רפואית, וירוסים שהיא נושאת וכדומה".

לדברי פחראלדין, יש להימנע ממקומות שמוכרים חלב אם: "ברגע שהעניין הופך לתעשייה, נוצרת בעיה אתית שעלולה לערב מהילה של החלב, ערבוב של הנוזל, אולי חסך של חלב מהילוד של התורמת לצורך המכירה. יש פה הרבה בעיות שעלולות להתעורר וכדאי להימנע. הדגש הוא על הקפדה על בטיחות ומהימנות מול התורמת, מתוך הבנה שזו הדרך לשמור על בריאות ובטיחות הילוד".