כל הורה לפג חווה על בשרו את הכמיהה לעלייה במשקל של התינוק כחלק מהגדלת הסיכוי להישרדותו. ברוב המוחלט של המקרים, ההורים אינם חושבים על אופן ההאכלה של תינוקם. הם בעיקר עסוקים ובצדק, בסיכויי ההישרדות שלו ושלא תהיה פגיעה קוגניטיבית או סיבוכים התפתחותיים כלשהם במהלך חייו. עקב לידתם המוקדמת, האכלה של פגים קטנים אינה מתחשבת ברצונם או ביכולתם. הם ניזונים באמצעות צינור הזנה על פי הכמות והזמנים שנקבעים על ידי הצוות המטפל.
במספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות נמצא כי הורים ואנשי מקצוע המטפלים בפגים לאחר שחרורם מהפגייה, דיווחו על בעיות אכילה רבות בקרב פגים, שלא תמיד קשורות לבעיות רפואיות. בנוסף, הוכח כי לתקופת ההאכלה בפגיה ישנה השפעה ארוכת טווח על האכילה בהמשך החיים. הפגים נמצאים בסיכון גבוה לחוות קשיים תחושתיים, קשיי לעיסה, זמני ארוחה ממושכים, סירוב לאכול, קושי במעבר מבקבוק לאכילת מזון טחון, השתנקויות, בעיות התנהגותיות באכילה, צורך הורי בשליטה על האכילה של התינוק ועוד.
"לפגים שנולדו מתחת לשבוע 34 קיימים רפלקסים שלא הגיעו לבשלות. זה בא לידי ביטוי בחוסר תיאום במנגנון בליעה מציצה נשימה, החיוני להצלחה באכילה דרך הפה. לא פעם הם מראים יכולת לאכול, אך שוכחים לעצור ולנשום", מסבירה יסמין פרץ, אחות אחראית בפגייה של "הלל יפה". במחקר שנערך בבית חולים לילדים בפלורידה בשנת 2017 עלתה סברה שאומרת כי בעקבות כל התנסות אכילה מתפתחים ערוצים נוירולוגיים מוטור-סנסורים.
תגובה של פחד או לחץ בזמן אכילה מפעילה את אינסטינקט "הברח-הילחם", אשר מאותת לאדרנל לשחרר הורמוני סטרס לדם. ברגע שהפג חווה תחושה שלילית בזמן האוכל (למשל כשלא עוצר לנשום), הוא עשוי לפרש זאת כחוויה שלילית וכאב ובהמשך חייו לפתח הפרעת אכילה. "לכן, חשוב כבר מההתנסות הראשונה, להיות קשובים לצרכיו, לספק לו את כמות המזון המתאימה עבורו וכך לייצר אצלו חווית אכילה חיובית", מסבירות נעמי שירזילי, אחות פגיה ונוגה פילוסוף, דיאטנית בפגיה של המרכז הרפואי "הלל יפה", אשר מובילות את הפרויקט.
"טיפול תומך כבר בתחילת החיים"
בפגייה של המרכז הרפואי "הלל יפה" החליטו לצאת בפרויקט מיוחד הנקרא "האכלה קשובה". כחלק מפרויקט זה הוקם צוות ייעודי רב מקצועי הכולל אחות, דיאטנית ופיזיותרפיסטית המדריכות את ההורים והצוות המטפל. "אנחנו מלווים את ההורים בתהליך המעבר מהאכלה דרך צינור הזנה ללימוד אכילה בבקבוק או בהנקה, זאת במטרה לייצר חוויה חיובית תוך הקשבה לסימנים העדינים של הפגים, מתי הם מסוגלים לאכול ואיזו כמות. חוויות האכילה הראשונות מהוות בסיס לקשר הורה-תינוק בטווח הקצר והארוך", מוסיפה פרץ.
בשנים האחרונות עלו יותר ויותר קולות מהשטח אשר הובילו לביצוע מחקרים אשר השוו בין האכלה מסורתית, לפי לוחות זמנים, לבין האכלה גמישה לפי איתותי הפג. באחד המחקרים נמצא כי בשיטת "האכלה גמישה", הפגים הגיעו להאכלה פומית מהר ומוקדם יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, חזרו מוקדם יותר לקצב עליה במשקל, חוו פחות אירועים של הפסקות נשימה ושוחררו מוקדם יותר מאשפוז. בנוסף, דרך האכלה זו הובילה לחוויות האכלה חיוביות, להפחתת סטרס מצד ההורה ואף מהצוות הסיעודי.
"הרעיון המרכזי הוא למנוע את כאבם של הפגים. צוות הפגייה מסייע להורים לקרוא את תינוקם ולחזק את ביטחונם בטיפול בהם. עם הגעתם לשבוע 34, נבחנת יכולתם ובשלותם להתחלת למידת אכילה דרך הפה. חשוב לנו לשבת עם ההורים, להסביר להם את המשמעות של האכלה קשובה ואף לתרגל איתם יחד, כך כשישתחררו הביתה הם כבר ידעו לזהות את הסימנים מתי וכמה להאכיל", מסבירות שירזילי ופילוסוף.
"אנו שואפים לתת טיפול הוליסטי הכולל טיפול רפואי מציל חיים ויחד עם זאת טיפול תומך התפתחות המותאם למידות הפג ומשפחתו, כזה שיבוא לידי ביטוי כבר בתחילת החיים וילווה את הילודים לעתידם", מסכם ד"ר עמית הוכברג, מנהל מחלקת יילודים ופגים במרכז הרפואי "הלל יפה", "תחום האכילה מלווה את הפגים והוריהם לאורך כל החיים. תשומת לב והדרכה נכונה של האכלה טובה, המבוססת על תקשורת איכותית בין המטפל לילוד, מפחיתה את הסיכוי להתפתחות בעיות אכילה בהמשך חייו של הפג ומעניקה לו איכות חיים טובה ובריאה יותר".