כשהקורונה רק הגיעה, חזו שיהיה כאן בייבי בום, כיאה למסורת הילודה המוגברת בעקבות אירוע משמעותי מאוד. לרוב מדובר כתוצאה של מלחמות, וכשחושבים על זה – קורונה הייתה ועודנה חתיכת מלחמה שאנחנו מתמודדים איתה מזה למעלה משנה. עם זאת, נכון לנתונים עולמיים – אנחנו לא חווים בייבי בום מטורף, אולי רק בייבי זום, אם תרצו. ובכל זאת, גם בסגרים, עולם כמנהגו נוהג ונשים ממשיכות להרות וללדת גם כשהווירוס בקרבנו. שוחחנו עם שתיים שעברו הריון בסגרים. כך זה מרגיש.
"בדיוק כשרציתי לחזור קצת לשגרה, הגיעה הקורונה ויחד איתה - הריון"
מורן ברוכים חוותה את הקורונה בעיקר דרך הבטן. היא בת 33, מאסטרית לאיפור קבוע מחולון, נשואה לאבינועם ואמא לשלושה (אמה בת 8, אריאל בן 6.5 ואלין בת שנה וחצי) ובחודש הבא עתידה ללדת את מספר 4. "באוגוסט 2019 ילדתי את אלין ונכנסתי לחופשת לידה מזורזת בשל העובדה שאני עצמאית. חזרתי לעבוד יחסית מהר מאוד כשבין לקוחה ללקוחה דאגתי לקחת הפסקה יזומה של 3 שעות לטובת הנקות ומפה לשם, הגיעה הקורונה".
למזלה של ברוכים, היא הספיקה לקחת חופשה של שבוע וחצי בדצמבר וטסה לבקר את אחותה שמתגוררת בלונדון. "הייתי עם תינוקת בת 4 חודשים שצמודה אליי אבל מזל שעשיתי את זה", היא משחזרת. "במרץ, כשכבר התחיל דיבור רציני יותר על הווירוס, אפילו הספקתי להירשם למסגרת תזונה וכושר כדי להוריד את המשקל העודף. הרגשתי שאני משתחררת קצת מהתקופה הראשונית עם תינוקת ואני יכולה לנסות לחזור לעצמי".
אלא שאז קרו שני דברים משמעותיים: נכנסנו לסגר הרמטי וברוכים גילתה שהיא שוב בהריון. "היה לי מאוד לא פשוט לעכל את זה שאני הולכת להתחיל היריון נוסף במשקל שיא שלי של כל הזמנים ובתנאים כאלו. זה הריון ספונטני לחלוטין. התנחמתי בעובדה ששני הגדולים שלי צמודים גם הם מבחינת הפרשי גיל. הזכרתי לעצמי כמה זה קשוח בהתחלה אבל בסוף הם גדלים ביחד וזה קל יותר".
מפחיד להיות בהריון בקורונה?
"אני ללא ספק מפחדת מאוד להתקרב לאנשים, במיוחד עכשיו כששומעים על ריבוי המקרים של נשים בהיריון שחלו קשה והן מונשמות ומורדמות. גם במסגרת העבודה שלי, אני נפגשת עם לקוחות וזה גם מעלה בי חששות. מצד שני אין כל כך ברירה - חייבים להתפרנס. גם ענן הבידוד מרחף מעלינו כל הזמן. יצא לי כבר להיכנס לבידוד אחרי שלקוחה שעשיתי לה איפור קבוע – התגלתה כמאומתת יומיים אחרי שהיתה אצלי. הייתי בשליש הראשון להריון ופחדתי ממש. מיד הכנסתי את עצמי לבידוד. לשמחתי יצאתי שלילית כי אני מקפידה על כל ההנחיות בקליניקה ועל סטריליות מרבית".
שינית משהו בחייך כתוצאה מכך?
"לפני הסגר הנוכחי, קיצצתי את כמות הלקוחות בחצי, ביטלתי זמנית טיפולי יופי משלימים כמו למשל ציפורניים. בימים שאינם סגר אני עושה רק טיפולים של איפור קבוע. מנסה להמעיט ביקורי לקוחות במצב הקיים".
איך בכלל מנהלים הריון רביעי עם שלושה ילדים, כשאחת מהם תינוקת?
"אני הרבה יותר נוכחת ועם הרבה יותר סבלנות לילדים כי אני לא מנהלת את העסק ואת הלקוחות במקביל. זה הריון ראשון שאני יכולה לומר שאני עקרת בית במשרה מלאה. בהריונות הקודמים לא הפסקתי לג'נגל בין כל הכובעים. בפועל זה נראה ככה: בשעות הבוקר השניים הגדולים בזום ובמשימות ואני עם הקטנה. במהלך היום, הגדולים גם מסייעים לי במטלות הבית שזה מאוד עוזר! אחרי שעות הלימודים יש להם זמן מסכים מוגבל שזה טלויזיה, טאבלט או נייד ומשתדלים לצאת להליכה כשלא גשום. מה שכן, בתשע בערב אני כבר קורסת למיטה".
את מצליחה לדאוג גם לעצמך בהריון הזה?
"לצערי יש ימים שאני לא אוכלת לפעמים גם עד ארבע בצהריים כי אני מלמדת או עובדת ללא הפסקה. בגלל שהמענקים שהמדינה נותנת לעצמאים זה בדיחה, אני חייבת לעבוד לפחות להכניס את הוצאות העסק שנצברו בעקבות הסגרים"
מה את מרגישה לקראת הלידה הקרבה? מה עובר לך בראש?
"אני מאוד מחכה ללידה גם כי קשה לי כבר פיזית, וגם כי אני רוצה להיות כבר אחרי. אני בעיקר חוששת וחושבת הרבה על איך יהיה ומה יהיה בלידה ולאחריה. כל לידה שעברתי הייתה שונה מקודמתה ובצל כל סיפורי המוטציה, זה לא ממש תורם לתחושה הכללית. אשמח להיות אחרי!"
יש מחשבות על שם? משהו ברוח התקופה?
"היו התלבטויות אבל לא משהו שקשור לקורונה. כל הילדים שלנו מתחילים באות א' אז סביר להניח שגם הפעם נבחר שם שמתחיל באות א'".
אילו יכולת לבחור, היית מעדיפה שלא לעבור הריון בקורונה או שזה דווקא אחלה סיפור לנכדים?
"מצד אחד זכיתי להיות פנויה רגשית לבית ולילדים וזו מתנה גדולה עבור עצמאית שמנהלת עסק יומיומי שלא מאפשר את הזמינותוהפניות הזו בשוטף. עם זאת, הייתי מעדיפה שלא להיות בהריון בקורונה. זה מלחיץ מאוד. לפעמים אני מרגישה כאילו אני 'המשוגעת' היחידה שעושה סיפור מהקורונה. מה גם שלהסתובב עם המסיכה, גם אם זה רק ללכת עם הילדים לגינה ליד הבית או לבדיקות היריון שגרתיות, זה לא נוח וזה מעיק במיוחד בהריון ואת מרגישה כבדה, עייפה ומתנשפת. אבל אנחנו לקראת הסוף. תחזיקו לי אצבעות".
"עשינו חישובים ותוכניות ואז החיים קרו וגם הקורונה"
אינה מנשה, 31, נשואה לאילן ואמא ל-2 (איילה, 2.5 ונטע, חודשיים), מנהלת קריאטיב ותוכן מהרצליה דווקא לגמרי תכננה הריון, רק שהיא ממש לא תכננה שהוא יביא איתו גם מגיפה עולמית על הדרך. "התחלתי עבודה בדצמבר והיה לי ברור שאני לא רוצה להיכנס מיד להריון כי זו עבודה חדשה ולא הייתה לי כוונה להיעלם כל כך מהר. אילן ואני גם חישבנו מתי יהיה הזמן הכי נוח ללדת וסתיו הרגיש לנו מעולה מבחינת מזג האוויר, ככה בול אחרי החגים. היו כמובן עוד כמה תוכניות שתוכננו בקפידה יתרה".
אבל מתברר שהחיים זה מה שקורה בזמן שאינה מתכננת תוכניות ומחשבת חישובים. "היום שבו איחר לי המחזור היה היום שבו הוכרז שאסור להתקהל (רגע לפני סגר א'). גם מקום העבודה בו התחלתי נאלץ להפסיק לפעול. כולנו היינו בסטרס וכל האווירה באותו היום הייתה אפוקליפטית לחלוטין. כמובן שחשבתי שהמחזור מאחר לי בגלל כל המצב ההזוי הזה. זה כל כך הפחיד אותנו שבעלי ואני אפילו החלטנו להיכנס לבידוד מרצון".
בזמן שאינה ובעלה מתבודדים, המחזור בושש לבוא. הרחובות היו שקטים והפחד לצאת החוצה שיתק את אינה. רק כעבור שבוע, היא אזרה אומץ ויצאה לנשום כמה שפחות ולרכוש בדיקת הריון. הסטיק הראה הריון.
איך הגבת?
"הייתה שמחה גדולה שמהולה בחשש. כלום לא היה ברור, איך יהיה ומה יהיה. העתיד היה לחלוטין לא ידוע: לא מבחינת עבודה, לא היה ברור מה ההשפעה של החיידק הזה על נשים בהריון, על העובר וכו'".
אז איך עבר ההיריון בסופו של דבר?
"מבחינה מסוימת ההיריון בקורונה היה מאתגר - לעבור את הטרימסטר הראשון עם פעוטה בבית (וכמעט בלי יכולת לצאת בכלל, כי זה היה בתקופת ההגבלה ל-100 מטר) היה מתיש ומעייף. מצד שני - נחסכו ממני כל ההעמדות הפנים לסביבה כי לא רצינו לחשוף את ההיריון לפני הבדיקות החשובות. אף אחד לא רואה בעבודה כשיש לך בחילות ואת לא צריכה להסתיר שום עלייה במשקל".
עוד דרך להפוך את הלימון ללימונדה, הייתה להסתתר מאחורי זום בארוחה המשפחתית של פסח. "זה אפשר לי לשתות יין בכאילו כדי שהמשפחה לא תחשוד אבל עדיין לעבור מסך", צוחקת אינה. "בסופו של דבר ההיריון הזה היה הסוד שלנו בלבד, והיה לנו נוח מאוד במצב הנוכחי".
אבל לא הכול היו תותים וההיריון הזה היה משמעותית שונה מקודמו. "בעלי לא יכול היה לבוא איתי לאף אחת מהבדיקות. אפילו לא לבדיקה הראשונה שבה בודקים דופק, וכמובן שהוא התבאס לא פחות ממני. בטח ובטח שלא עזרה העובדה ששכחתי לבקש מהרופא תמונה של האולטרסאונד. את הבדיקה הבאה כבר צילמתי לו בווידאו. זו הייתה סיטואציה הזויה: אני שוכבת חצי ערומה מול גניקולוג ומבקשת ממנו רשות לצלם את המסך בווידאו לבעלי. בכל מקרה ככה לפחות נשארה מזכרת מצולמת מכל הבדיקות".
עוד דבר ש(לא) קרה בהריון הזה היה ספורט. "מתחילת ההיריון היינו בסגר ואחר כך כבר פחדתי להתחיל לעשות ספורט, כי ממליצים שלא להתחיל משהו חדש לגוף במהלך ההיריון. מבאס מאוד, עדיין לא הצלחתי לעשות שום כושר מאז הלידה בגלל הסגר השלישי שהגיע רגע אחרי סוף משכב הלידה. מה שכן, ובניגוד להריון הראשון שבו הבדיקות העיקו עליי במובן כלשהו, כי זה תמיד היה בזמני עבודה, הפעם ממש נהניתי וחיכיתי לבדיקות - הן היו 'הבריחה' שלי מהבית, זמן חופשי רק לעצמי, שהיה (ועדיין) מצרך מאוד נדיר בתקופת הקורונה עם ילדים".
אילו מחשבות עברו לך לקראת הלידה?
"ככל שהתקרבנו ללידה והקורונה לא נראתה כמו משהו שיחלוף, החששות גברו. מה יקרה אם אהיה בבידוד לפני הלידה, או חס וחלילה חיובית לנגיף? מה יהיה על התינוקת אחרי הלידה ואיך אפשר ללדת עם מסיכה? אלו היו בעיקר הפחדים שלי".
אז נקפוץ לסוף ונבשר שהסוף טוב במיוחד. "הלידה הייתה מדהימה, טבעית ומוצלחת. מותר היה רק מלווה אחד ובעלי היה איתי. זה הסתדר מעולה כי לא היו לי תכנונים להכניס מישהו נוסף לחדר לידה. במהלך כל הלידה הייתי עם מסיכה ולהפתעתי היא לא הפריעה לי בכלל. למעשה בשלב הלחיצות המיילדת אמרה לי להוריד אותה, כשאני בכלל שכחתי שהיא שם. אחרי הלידה, רציתי לשהות עם התינוקת באפס הפרדה, ושמחתי לגלות שבאופן כללי מעודדים לא לשים את התינוקות בתינוקייה בתקופה הזו. אחרי הלידה קיבלתי חדר עם יולדת נוספת. מודה שזה כן קצת הפחיד אותי בהתחלה, כי מה אם היא הייתה עם קורונה? בבית החולים לא נלקחה בדיקה מנשים שלא הגיעו מערים אדומות או עם סימפטומים כלשהם. אבל זה עבר מהר. 36 שעות מאוחר יותר, כבר שוחררנו הביתה".
האם יש דברים שאת חושבת שאפשר לאמץ מהקורונה בכל הקשור להריון ולידה?
"מבחינת ההיריון, אני לא חושבת שיש משהו שהייתי שומרת מהתקופה בהכרח. מבחינת הלידה - אפס מבקרים בחדרי יולדות זה נהדר בעיניי, נותן זמן ליולדת להתאושש ולהיות רגע בשקט עם התינוק או התינוקת שלה בלי המולה. היה כל כך רגוע במחלקה, וזה כל כך נדרש אחרי לידה שבדרך כלל באה גם לאחר לא מעט שעות של צירים וחוסר שינה (לפחות אצלי)".
האם לבחירת השם לתינוקת היה קשר לתקופה שעברתם?
"מודה שבמהלך ההיריון הייתה לי איזו מחשבה לקרוא לה קרן או קרני (שהוא בלי קשר לדמיונו ל'קורונה' מהמם בעיני), אבל תהיתי לעצמי למה שאני אעשה את זה לבת שלי. למה שנקרא לה על שם תקופה פחות טובה בהיסטוריה האנושית. אז מהר ויתרתי על הרעיון ובחרנו בשם נטע תמר".
אילו יכולת לבחור, היית מעדיפה לא לעבור הריון בקורונה או שזה אחלה סיפור לנכדים?
"הייתי מעדיפה שלא תהיה קורונה שגיליתי על ההיריון, אבל בדיעבד חושבת שזו תקופה לא כזאת נוראית להיות בה בהריון. גם ככה (מי שעובדת) - עובדת מהבית בנוחיות רבה יותר, גם ככה אסור לשתות אז בקטנה שאין ברים, ואף אחד לא יוצא בכל מקרה אז את לא מרגישה שאת מפסידה. כמו כן, זה אמנם נשמע קצת ציני - אבל ממש זכיתי לזמן איכות עם הבת הגדולה לפני שמצטרפת גזלנית זמן קטנה למשפחה וזו מתנה שלא אשכח לעולם".
בהריון או אחרי לידה? מזל טוב!באפליקציית איזי ריכזו את כל מה שחשוב לדעת: