בין העיסוק הדרמטי ברפורמה במערכת המשפט לזעם על הפסקת העבודות ברכבת בשבת הגיחה לחיינו מחלוקת חדשה בין התומכים בניתוח הקיסרי הצרפתי והמתנגדים לו. משרד הבריאות עצר ואסר את ביצוע הניתוח בטכניקה הקרויה "צרפתי" והשאיר נשים רבות זועמות, מבוהלות ומבולבלות.
מה בין ניתוח "רגיל" ו"צרפתי" תוהים כולם. באתי לעשות קצת סדר.
ההיסטוריה של הניתוח הקיסרי רצופה סיפורים מתמיהים. הסיפור הקדום ביותר לקוח מהמיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה היוונית אפולו אל השמש, מנהל רומן אסור עם בת אדם בשם קורוניס. אולם קורוניס מנהלת רומן נוסף. זעמו של אפולו רב והוא שולח את אחותו להרוג את האישה הבוגדת. ברגע האחרון רחמיו נכמרים על העובר אשר נמצא ברחמה והוא מורה להוציאו דרך בטנה של האישה. הרך הנולד הוא אל הרפואה Asclepius אשר פירוש שמו הוא "לחתוך".
חיתוך דופן הבטן לשם הוצאת העובר חי היא דרך מעניינת לרצח אבל המיתוס הבא טוען שאימו של יוליוס קיסר נחתכה ונשארה בחיים. באותה התקופה הסתיימו לידות בחיתוך בטן במות האם אבל יש תיעוד ברור לכך שאימו של יוליוס קיסר חייתה ושרדה את הניתוח ושימשה מאוחר יותר כיועצת לבנה המפורסם. מי יודע?
לא פחות מוזר ומפתיע הוא הדיון במסכת נידה בו מתפלפלים התנאים בדיני ירושה. האם הילד שנולד אחרי ילד "יוצא דופן" כלומר אחרי וולד שלא יצא מהלדן אלא מהדופן במה שקרוי היום ניתוח קיסרי הוא הבכור לעניין ירושה: "יוצא דופן, והבא אחריו–שניהם אינן בכור לא לנחלה, ולא לכוהן; רבי שמעון אומר, הראשון לנחלה, והשני לחמש סלעים". מהדיון נשמע כי יש נשים ששרדו את הניתוח ונשארו בחיים.
שרדה את הניתוח וילדה עוד 6 ילדים
בשנת 1500 לספירה נכתבת עוד עדות מפתיעה. הסיפור המרתק הבא קורה ליעקוב נופר, חוואי שעסק בגידול חזירים וסירוסם. לאחר מספר ימי לידה שבמהלכם חוותה אשתו סבל רב, כאשר 13 מיילדות אינן מצליחות לסיים את הלידה, נופר, אשר עיסוקו הקנה לו ידע אנטומי בסיסי, ביקש אישור מהרשויות המקומיות וביצע את הניתוח בעצמו. הילוד שרד את הניתוח וחי עד גיל 77 שנים. ועד פרט מפתיע, האישה שרדה אף היא את הניתוח ובהמשך היא ילדה שישה ילדים נוספים בחמש לידות, לרבות לידת תאומים.
העדות הרפואית הראשונה מתקבלת כ 50 שנים מאוחר יותר. רופא איטלקי בשם Mercurio Scipio פירסם ספר ובו הוקדשו שני פרקים לטכניקות הניתוח לחיתוך הדופן. מספרו עולה ההוריה לבצע את הניתוח כאשר קיים יחס לא תקין בין ראש הילוד לבין אגן היולדת. ב 1610 מפרסם רופא גרמני Jermiah Trautmann פרוטוקול של ניתוח קיסרי בו הוא מתאר את ההליך הניתוחי ותוצאותיו: העובר שרד את הניתוח, אולם האישה נפטרה מזיהום 25 ימים לאחר מכן.
עד המאה ה 19 אין באמת תיעוד רציני של הניתוח. אבל בשנת 1846 מוצגת לראשונה האפשרות לביצוע הרדמה באמצעות כלורופורם. דבר המאפשר לבצע ניתוחים. הראשון להנהיג שיטה זו בעת ביצוע ניתוח קיסרי היה רופא נשים סקוטי. השימוש בהרדמה בזמן ביצוע הניתוח גובר והולך, בין היתר בזכות מלכת אנגליה ויקטוריה, שנעזרה בכלורופורם בלידת שני ילדיה. המלכה ויקטוריה עשתה שימוש במשככי כאבים חרף האיסור של הכנסייה שראתה בזה מעשה חתרני, אנטי דתי המפר את שבועתו של האל כי "בעצב תלדי בנים".
נאבקים באפידורל
עם השנים טכניקות הניתוח משתנות בלי הרף. הניתוח הולך ומשתכלל ומקבל עוד ועוד שידרוגים. החתך לאורך הבטן הופך לחתך לרוחב הבטן והוא יורד על לקו המפשעה כדי לשמר גם את המראה אסטטי של הבטן. הניתוח הקיסרי רואה ימים יפים ופחות. בסוף המאה הקודמת בארה"ב יש עליה בדרישה לניתוח שנדמה כי עשוי לחסוך את כאבי הצירים. אח"כ מגיעה ירידה ועולה קרנה של הלידה הלדנית ככל שעולה הבטיחות בשימוש באפידורל. בישראל ממוצע הניתוחים הקיסריים בשנה נע בין 20% ל 22% מכלל הלידות בישראל. תלוי את מי שואלים.
לפני כ- 20 שנה ד"ר דניס פאוק, רופא צרפתי משכלל עוד את טכניקת הניתוח הקיסרי. במקום חתך רוחבי בעור וברחם הוא מחליט לבצע חתך אורכי של הרקמה העוטפת את שרירי הבטן, עם כיוון סיבי השריר. הפרדת השרירים נעשית משמאל לקו האמצע, במקום שבו אין רקמת חיבור והחלמת השרירים טובה בהרבה. הניתוח נעשה ללא הכנסת קטטר לשלפוחית השתן ואינו כולל כניסה לחלל הצפק (קרום שעוטף את לולאות המעי בחלל הבטן). לאחר הניתוח מבצעים תפר תת־עורי, והעור עצמו מודבק בדבק ביולוגי ללא חבישה חיצונית, סיכות או תפרים כואבים.
אז למה הטכניקה הזו לא השתרשה ותפסה את מקומה של הטכניקה הישנה? איש לא יודע. סיפור מיתולוגי מספר שהסיבה היא שהמנתח הצרפתי ד"ר דניס פאוק לא דיבר מילה באנגלית. כשניסה להציג את זה בפעם הראשונה באנגלית, הוא שלח את בן חסותו שהיה אז סטודנט לרפואה ואף אחד לא התייחס אליו. לכן הנושא הזה לא הוצג בזמן והניתוחים הקיסריים המשיכו בצורה שהם עד היום. נשמע מופרך?
אבל משחר ההיסטוריה כל הסיפורים שנכרכו בניתוח הזה היו מופרכים.
מה שבטוח הוא שבישראל מנותחות כ-6,000 נשים בשנה בניתוח קיסרי. כ-400 מהן נותחו בשנה האחרונה בגישה של המנתח הצרפתי. האם גישה זו תקבל עכשיו אישור ממלכתי ותהפוך להיות הגישה הנפוצה. ימים יגידו.
אני מחכה לטכנולוגיה שתאפשר לנשים ללדת בביטחון, בשמחה, מתוך בחירה ובמינימום כאב וסבל. וכשהיא תגיע בטוחה שיהיו לה הרבה דורשות.
ד"ר טליה מרים גולן, ד"ר למגדר . פעילה חברתית. כותבת ומרצה בנושאים של פריון ורפואת נשים מזווית ראייה חברתית-פמיניסטית.
הכתבה מבוססת ברובה על המאמר: הסיפור יוצא הדופן אודות הניתוח לחיתוך הדופן )"ניתוח קיסרי") מהעת העתיקה ועד ימינו.