מיטיבי הלכת אצלנו במאקו הורים כבר יודעים לספר שאחד הדברים שאנחנו הכי אוהבים בעולם הוא מאגרי שמות: מיוחדים, מקומיים, אוניברסליים, מודרניים, עתיקים - רק תנו לנו שמות ואנחנו על זה. אם כך, נסו לדמיין איך הרגשנו כשפגשנו את דשבורד השמות שבנתה אפרת גרבר-ארן.
אפרת, ירושלמית ואמא ל-3 ילדים, מדענית נתונים במקצועה, מספרת כי כבר מאז שראתה את הדו"ח ששחררה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כחודשיים, על השמות במדינת ישראל מקום המדינה ועד 2021, דגדג לה להבין אותו ולנתח אותו ואת המגמות הנשקפות ממנו. "לצורך כך החלטתי להכין דשבורד בכלי שנקרא טאבלו והוא מאפשר בקלות רבה ליצור גרפים ויזואליים אינטאראקטיביים", היא מספרת, "זה לקח לי בערך שלוש שעות, בזמן שהילדים שיחקו סביבי או כשאחותי לקחה אותם לגן שעשועים, לא ציפיתי שזה יהיה כזה וויראלי ואני עדיין מופתעת מזה".
אז למה דווקא שמות?
"תמיד חשבתי ששמות הם דבר מעניין. כל אחד מהילדים שלי קיבל שם שחשבנו עליו הרבה וניסינו לדייק אותו עבורו. כשהשלישית נולדה גם כתבתי לה שיר שמסביר למה קראנו לה בשם הייחודי - באר. אני חושבת ששם זו אחת הדרכים של ההורים להשפיע על החיים של הילדים שלהם, והשאלה איך בוחרים שם היא שאלה מאד מעניינת. אני בטוחה שיש על זה מחקרים ומאמרים, אבל הדאטה סט הזה מאפשר הצצה ייחודית לבחירה הזו ולשאלה ממה היא מושפעת?
"אחרי שבניתי את הדשבורד והתחלתי לשחק איתו בעצמי, ראיתי שיש משהו בשמות שקצת מזכיר בורסה - מניות של שמות עולות ויורדות, בלי שיהיה קל לנבא את זה אלא רק להסביר בדיעבד, ומצד שני - לכאורה - כן אפשר להשפיע על זה. יש משהו בדאטה סט הזה שמחבר כמה דברים שאני מרותקת אליהם: איך נתונים מתנהגים? איך בני אדם מתנהגים? ואיך טקסטים מתנהגים? שם הוא יחידה טקסטואלית שיש לה משמעויות גם בנפרד מבני האדם שנקראו בה".
לא סתם הדשבורד של אפרת סחף אחריו לא מעט אנשים, למעשה הוא די ממכר (מניסיון) שכן הוא מאגד בתוכו ים של מידע, מאורגן להפליא (לפי שמות, לפי מינים, לפי שנים) - בנושא שנוגע לכל אחת ואחד מאיתנו. אז מה תוכלו לגלות מקצת שיטוט ברחבי הנתונים? הנה כמה תובנות שאפרת הסכימה לחלוק עמנו.
מאירועים היסטוריים, שירים ואנשים שמתו - לסלבס
אם בעבר שמות הפכו לטרנדיים (בעלי אחוז צמיחה גבוה) בעקבות אירועים היסטוריים (אופירה, ימית), שירים (מאיה, רוני, יעל), או אנשים שמתו - בשנים האחרונות שמות הפכו טרנדיים בעקבות סלבס. אנשים כנראה מאז ומעולם חיפשו שמות ייחודיים, פעם הם שמעו עליהם ברדיו, היום הם שומעים עליהם באח הגדול.אין מגדר בעולם
שמות רבים שינו את מינם לאורך השנים, כך למשל ניצן, יובל, רוני, חן, הלל ועוד רבים.
יותר שמות עשו את המעבר מלהיות של בנים ללהיות של בנות מאשר להפך.השמות ששרדו הכי הרבה בפסגה
השמות הפופולריים ביותר לאורך זמן הם משה (20 שנים), דניאל (12 ברצף!) ונועם (7) לבנים. אצל בנות השמות הפופולריים ביותר הם נועה (17 שנים ברצף), אסתר (8) ורחל עם 7 שנים רצופות בשנותיה הראשונות של המדינה.האורך כן קובע
יש ירידה מסוימת בשנות השישים-שבעים-שמונים באורך השמות הממוצע, ואחר כך עליה לשמות ארוכים יותר בשנות התשעים עד היום. מה שנקרא - האורך לא קובע אבל כנראה שהשנים כן.תמיד מיוחד להיות מיוחד
שמות ייחודיים (במקרה שלנו שמות שניתנו רק חמש פעמים בשנה נתונה), ניתנו באופן רציף לכ-10% מהילדים. יש שנים שבהן יש פחות שמות כאלה, אבל אפרת מספרת שהיא לא מצאה מגמת עליה או ירידה בשימוש בשמות ייחודיים.
כשהיא לא מנתחת שמות להנאתה, עובדת אפרת בסטארטאפ בשם AI21 Labs שמבקש לשנות את האופן שבו אנחנו קוראים וכותבים. "יש לנו כמה מוצרים", היא מסבירה, "אני אישית עובדת על הסטודיו, שבעצם מאפשר API לפיתוח אפליקציות מבוססות מודל שפה, חוץ מזה אנחנו מפתחים בעצמנו שתי אפליקציות - wordtune ו- wordtune read, האחת עוזרת לכתוב והשנייה עוזרת לקרוא". אם זה לא נשמע מספיק עסוק, אז חוץ מהעבודה שלה בסטארטאפ, אפרת גם מופיעה בספוקן וורד ומשתדלת לכתוב מדי פעם, לא רק באמצעות מודל שפה.
לדבריה היא מתכננת בעתיד עוד להמשיך ולהוסיף למאגר גם שמות של מוסלמים ונוצרים ("ברגע שיהיה לי פנאי"), שמות שנכחדו ושמות מקטגוריות שונות (צמחים, טבע, דמויות מהתנ"ך) והטרנדים שלהם. "אולי אני אעשה את זה בהמשך ואולי יהיו אחרים שירימו את הכפפה", היא אומרת, "אני כמובן אשמח לקרוא".