לירן מדרי בן ה-30 אמנם עובד בימים כהייטיקיסט, אבל בלילות הוא מפיק מסיבות רגאטון משוגעות. הוא נחשב לאחד מהאנשים הראשונים שהביאו את הז'אנר לארץ, עוד ב-2010. באותה שנה הוא פתח קבוצת אוהבי רגאטון בארץ, שבעבר מנתה 45,000 איש, אבל נפתחה מחדש בגלל זכויות יוצרים – "Carnavalera Reggaeton".
איך גילית את הרגאטון?
"ב-2010 סגרתי טיול אחרי צבא לדרום אמריקה, ולפני שטסתי עשיתי שיעורי בית כדי להבין מה הולך שם. כשהתחלתי לדבר על הז'אנר פה בארץ, אף אחד לא ידע מה זה. אז פתחתי את הקבוצה כדי לפרסם שירים של הז'אנר, וכדי שאנשים יכירו את התנועה הזאת, את המוזיקה. באותה התקופה לא היו זמרים מוכרים בכלל, רק בזמן האחרון יצאו שמות נוצצים שהגיעו לקהל הרחב. אחר כך מצאתי את עצמי מרים מסיבות בסגנון".
מה היו השאיפות שלך במסיבה הראשונה שהפקת?
"רציתי לארגן מסיבה כדי לתת אווירה דרום אמריקאית פה בארץ. במסיבה הראשונה לא היה אכפת לי אם ארוויח או אפסיד כסף, העיקר שאהנה כמו שנהניתי בדרום אמריקה. בסוף הפסדתי אלפי שקלים – כל מי שהגיע לאירוע לא הכיר את המוזיקה. לרוב הם היו חברים שהגיעו רק כדי לכבד אותי, והם התייחסו לזה בתור 'היפ הופ לטיני'. היינו מתקלטים דרך יוטיוב - הייתי יושב עם הדיג'יי באמצע הרחבה ומסביר לו על המוזיקה, זה היה מאוד קשה. אני אפילו לא זוכר את שם המועדון שהמסיבה התקיימה בו, אבל אני זוכר שהוא היה ממוקם בקומת מרתף של איזה בניין בתל אביב. זו הייתה מסיבה מחתרתית של 100-150 איש".
מתי הדברים התחילו להשתנות עבורך?
"זה קרה בערך שלושה חודשים אחרי המסיבה הראשונה. המקום היה מלא ואנשים באמת נקשרו למוזיקה והתאהבו בה, ובמסיבה כמעט ולא היו דוברי עברית. כל האווירה הייתה דרום אמריקאית – המון דגלים, שרשראות וצבעי פנים. באירוע הזה הייתי בעננים, כשראיתי שזה כל כך מצליח. זה סוג של סטראט אפ – אתה מביא משהו שאף אחד לא מכיר, ואתה גורם לאנשים להתאהב ולהתמכר לזה. זה התפתח ברמות מפחידות".
מה אתה חושב על מסיבות הרגאטון שמתרחשות היום?
"זה נהיה עניין מאוד ממוסחר, היום יש 3-4 מסיבות רגאטון במועדונים בכל יום. פעם, היית צריך להכיר מישהו שמכיר מישהו כדי להגיע לאותן מסיבות. היום זה פחות מגיע מהנשמה".
גם הרבה אמנים מהז'אנר מגיעים לארץ.
"כן, היום מביאים 5 אמנים בשנה להופעות, כשכל אחת מהן עולה הרבה מאוד כסף. אני הכתובת הראשונה של כל מפיק בארץ שמביא זמר רגאטון, כולם בלי יוצא מן הכלל שיתפו איתי פעולה. בין אם זה המפיקים שהביאו את דדי יאנקי, מאלומה או קרלוס ויוס – כולם התייעצו איתי אם משתלם להם להביא אותם".
על אילו הפקות אתה אחראי היום?
"היום אני מעורב בכמה הפקות. אני אחראי על מסיבות הרגאטון שבימי שני ב'שלוותה' בתקופת הקיץ, ובימי חמישי אני מארגן אירועים ב'בקגראונד'. בקרוב אני גם אפיק מסיבות בריכה בימי שישי ושבת, שיהיו כמה שיותר באווירה של קולומביה. אני גם מתכנן לפתוח לבד מועדון חדש".
מה יהיה במועדון?
"זה יהיה מועדון שייתן במה לכל הסגנונות הלטיניים - סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה וכמובן רגאטון, למרות שהוא לא יתרכז רק בו. ההווי אמור להיות פחות מועדוני, ויהיו מאכלים דרום אמריקאיים כמו אסאי, צ'ורוס, וקוקטיילים כמו קאיפיריניה".
מה העתיד של הרגאטון בארץ בעיניך?
"כרגע הרגאטון בירידה, בעקבות כל גל ההופעות. בגלל שמביאים כל כך הרבה זמרים בזמן כל כך קצר, לאנשים מתחיל להימאס. לקהל אין את הכסף לממן את כל זה. עד שלא תהיה רגיעה מבחינת ההופעות, המסיבות והמסחרה, הרגאטון יהיה פחות פופולרי, אבל עוד משהו כמו שנה-שנתיים הרגאטון יחזור לתת את הבום".