במתכונת תפרנים חסרי חיים רצינו להתקרחן ולגוון עם מסלול שונה מזה של חמישי הקבוע בתל אביב. עם ארבע עצירות בדרך כדי לקרר המנוע והגענו סוף סוף לאילת. בריכה, ים ומנוחה טובה לקראת הערב והחלטנו להתייצב במתחם הקיץ הכי חם של העיר, מועדון הסלינה.
תהליך הכניסה הוא כישלון חרוץ של בלבול וחוסר הבנה בין הלקוחות לבעלי הבית. "בוא אחי, 250 שקל כניסה לבנאדם" זורק לנו אחד היחצ"נים. חשבתי שקיבלתי מכת שמש ואני בהתקף הזיות, אבל לא, זה המחיר. אתם יכולים לדמיין כמה אנשים הגיעו לסלינה ונסו על נפשותיהם? ולכמה בליינים השיזוף נעלם מהפרצוף המחוויר שמעכב את התור בשאלות של "מה נעשה עכשיו, לאן נלך?". רגע לפני שאתם חוזרים למלון נסו לדבר עם הגזבר בכניסה. עם 2 דקות של סבלנות ושאלות לבירור, הבנו לבסוף את הסיפור: 250 שקל זהו מחיר המינימום להזמנת אלכוהול ואת המינימום הזה אתם משלמים בכניסה במקום על הבר בסוף הערב. כנראה שהאמון בין הבעלים ללקוחות נזרק מהחלון כבר בדרך לכאן, איפשהו על כביש הערבה.
מאות בליינים בהפרש גילאים של 30 שנה בין הצעיר למבוגר, מרביתם בעלי היכרות עם חיי לילה בצורות בילוי שונות ומקובלות כל אחד בעיר הולדתו וחלק קטן יותר שמאבד את בתולי הלילה ממש פה בקלאב. ההומוגניות כאן הכרחית ועם היעדרותה נוצרות סיטואציות בעייתיות החל מחוסר תקשורת בין הדיג'יי לחלק ניכר מהבליינים ועד לצעקות אלימות של מנהל הבר שמבקש מאיש מבוגר לפנות את הכיסא לטובת אלו שהזמינו מקום. שואלים את עצמכם איפה מערך האבטחה? 3 שומרים יחדיו ולחוד לא מצליחים להגיע למסקנה שיש לזרוק את הבעייתי מחוץ למקום, אלא לאפשר לו להמשיך לשבת במקומו.
תשמעו פה שירי מסיבות מתקופות שונות החל מ-"Rock This Party" של בוב סינקלר ו-"Swalla" של ג'ייסון דרולו שמתחלפים לאלקטרו האוס עם רמיקסים לשירים דוגמת "How Deep Is Your Love" שנועדו ליישר את הקו המוזיקלי עם פירות היצירה של דימטרי וגאס ולייק מייק כמו "All Aboard" באופן די מאולץ. מלבד הופעות ענק בלייב של אותם אמנים גדולים, תתקשו למצוא את קדיחות הצפצופים האלו באיזשהו מועדון ברחבי ישראל שמודע לכך שהשנה היא 2017. בסלינה כנראה מבינים מדוע אין צורך להתקדם ולהמשיך להשמיע את המוזיקה האלקטרונית הכי לא מעודכנת שאפשר להציע לקהל הישראלי. כל בליין כאן שונה מזה שלידו וכשלכל אחד יש טעם שונה צריך למצוא משהו שעונה על הצרכים של כולם. העיקר שיהיה מה ללעוס עד שנבלע את הערב הלא ברור הזה שיגמר בלהיטי טראנס מוכרים דוגמת "Becoming Insane" של אינפטד ו-"Great Spirit" של הצמד ויני ויצ'י וארמין ואן ביורן.
המבוגרים ברובם נשארים לשבת והצעירים בחלקם מוכנים לזוז כי בכל זאת הם עשו את כל הדרך עד לכאן. הקהל שספק אם מבין מה הוא עושה פה, לא נהנה מאף פרמטר שיכול להכתיר את הערב הזה כבילוי מנצח מלבד אטרקציה אחת אליה קשה להפגין אדישות כלשהי. הבמה עליה עומד הדיג'יי מלאה בגופי תאורה מרשימים, רמקולים עם סאונד איכותי שמצליח להתגבר על החלל הפתוח, פליטות עשן עמוק וצפוף יותר מזה בכד נרגילה ואם כל אלה לא מספיקים, בכל סוף עליית הקצב יריקות אש נפלטות לאוויר ושורפות כל הערכה כלשהי כלפי יכולות העיצוב של הקולגות מתל אביב.
מחירים: כוס גווצטרמינר 29 ש"ח / צ'ייסר סמירנוף אפל 10 ש"ח / צ'ייסר באד אפל 10 ש"ח / שליש קרלסברג מהחבית 27 ש"ח / צ'ייסר אספולון סילבר 32 ש"ח / בקבוק מים 10 ש"ח