אתמול יצאה מישראל משלחת של יזמים ואנשי עסקים בהובלת בנק הפועלים ומכון היצוא, במטרה לקחת חלק בוועידת החדשנות GITEX שמתקיימת בימים אלו בדובאי. במסגרת הוועידה, העוסקת בנושאים שונים מעולמות החדשנות והטכנולוגיה, ובה מתארחים נציגים מ-60 מדינות, ייערך לראשונה גם 'יום ישראל' ובו ידונו יחד נציגים ישראלים ואמירתיים בעתיד החדשנות והפיתוחים של ישראל ואיחוד האמירויות.
בין המשתתפים בכנס נמצא גם אסף ברנע, מנכ"ל סנארה ונצ'רס ויו"ר מדעי החיים במכון היצוא, שידבר על חדשנות רפואית בישראל. רגע לפני שעלה על המטוס לדובאי, שוחחנו איתו בניסיון להבין איפה ישראל עומדת בתחום ביחס לעולם, ומה יש לאיחוד האמירויות ללמוד מאיתנו.
"המגמה שאם לומר את האמת, היתה כאן גם לפני הקורונה אבל צוברת תאוצה אדירה בזכותה, היא מגמת הרפואה הדיגיטלית" מסביר ברנע, על אחד התחומים אותם האמירתיים הגדירו כמעניינים ופוטנציאליים לשיתוף פעולה עם ישראל. "רפואה דיגיטלית הוא מושג מטרייה שכולל בחובו תחומים רבים, מהם ישראל נהנית כבר שנים. ערכה העצום של הדאטה הרפואית שאוגרות קופות החולים למשל, לא יסולא בפז". הקורונה, בהקשר הזה, מהווה ללא ספק קטליזאטור למה שחשבו שייקח עשור, ועכשיו מבינים שייקח כנראה שנתיים או שלוש. "גם ענקיות כמו אמזון, אפל וגוגל נכנסות לתחום הרפואה הדיגיטלית כי ברור שמדובר כאן במשהו גדול".
אז מה בעצם קרה כאן? ובכן, ברנע מסביר שהקורונה גרמה לכל העולם להבין שהסטאטוס קוו של בזבוז, חוסר ייעול, בירוקרטיה וכן, גם אובדן חיי אדם לא יכול להימשך. מערכות הבריאות זועקות לרה-אורגניזציה, למתיחת פנים ובעיקר- לרפואה הדיגיטלית המתקדמת שהפכה להיות תחום עסקי לכל דבר ועניין. "בישראל למשל, יש שתי זרועות חזקות מאוד לרפואה דיגיטלית: אבחון מרחוק, יש כיום חברות שעוסקות באבחון דרך הטלפון באמצעות סנסורים מיוחדים, ורפואת חירום שלמרבה הצער אולי, אנחנו חייבים להיות בה מומחים".
"רופא לא צריך יותר מ7-8 דקות לבדיקה של מטופל"
השינוי, מסביר ברנע, הוא בעיקר שינוי פסיכולוגי, שצריך לבוא לידי ביטוי בתפיסה של ממשלות, של חברות רפואה וציוד רפואי, הספקים השונים, וגם שלנו. "הקורונה הדפה את מסך האדישות ואת חוסר הברירה שכול מערכת הכירה עד היום", טוען ברנע ובאותה נשימה מספר שבארה''ב למשל, כשאדם רק דורך עם כף רגלו בבית החולים הוא כבר מחויב בכ-1500 דולרים. ככל שהוא נכנס יותר עמוק לבית החולים הסכום הזה עולה ולפעמים, הוא מראש בכלל לא היה צריך להגיע לשם, לו רק היה מאובחן מרחוק. "רופא לא צריך יותר מ7-8 דקות לבדיקה של מטופל. אין שום סיבה שיבזבז את הזמן שלו בלהתעסק בהזנת נתונים או בפשפוש מיותר בעברו הרפואי של המטופל".
ואיך כל זה מתקשר לאמירויות? ובכן, מאחר שמדובר כאן על מגמה עולמית, ברור מאליו שכל המדינות בעולם יתמודדו איתה במוקדם או במאוחר. "מכון היצוא מנסה להגדיל את היצוא שלו בתחום של מדעי החיים בכתשעה מיליארד דולרים. איחוד האמירויות ידוע כאזור עשיר מאוד, שם מתנהלות פגישות עסקיות רבות, מוסדות רפואיים בינלאומיים ובתי חולים ידועים פתחו סניפים גם שם, ואין ספק שאנחנו נצטרך למפות ולזהות את הצרכים שלהם ורק אז להבין מה יש לנו להציע להם".
וכן, יש לנו הרבה להציע, במיוחד בתחום רפואת חירום כאמור, וגם בכל הקשור לרפואה הדיגיטלית, כיאה לסטארט-אפ ניישן שאנחנו. "אני רוצה להשתתף בכנס ולהוות מעין זרוע של פיתוח עסקי של מדינת ישראל, המפגשים החשובים הללו נועדו להיות ראש חץ להרבה מאוד שיתופי פעולה, ברגע שנבין מה הצרכים הרלוונטיים. הקורונה שינתה רגולציות בהמון מקומות בעולם. אגב, ביפן למשל, מעולם לא נתנו מרשם בטלפון עד לימי מגפת הקורונה, זה אמנם נראה כמו שינוי קטן אבל זה פותח עולמות חדשים לטכנולוגיות שבעבר יכולנו רק לקוות שיחדרו, ופתאום זה ממש פה, מעבר לפינה. מהבחינה הזאת, השמיים הם הגבול".