כחלק מפאנל החידושים האחרונים בעולם הפודטק, התארחו ארבעה אנשי מפתח אשר מובילים סטארטפים חדשניים: ד"ר אורנה הראל מנכ"לית SEA2CELL, גיא נבו מיכרובסקי מנכ"ל מייסד שותף "פרופיוז", טל לוצקי מנכ"ל ומייסד "פיגמנטום" ולילך לוצאטו-שוקרון, עורכת פטנטים שותפה בקבוצת "לוצאטו" שהגיעה כדי להכניס אותנו למאחורי הקלעים של עולם הפטנטים, מאחורי כל ההמצאות המדוברות בועידת הפודטק של ישראל.
את השיחה המרתקת פתחה ד"ר אורנה הראל, שסיפרה מה עומד מאחורי הסטארטפ אותו היא מובילה. "החברה הוקמה בנובמבר האחרון, ואנחנו מפתחים טכנלוגיה חדשה לייצור בשר דג מתורבת", הסבירה הראל על החברה הצעירה שבניגוד לחברות אחרת מפתחת טכנולוגיה ייחודית לייצור של בשר דג מתורבת - ולא בקר או עוף כמו רוב החברות בשוק.
דגים זה משהו מסובך יותר?
"לא הייתי אומרת מסובך יותר, כי מבחינות מסוימות דגים הם קצת פחות מורכבים. אבל את צודקת שאנחנו "לג-בהיינד", כי הרבה מאוד ידע שקיים בבשר עוף או בבשר בקר עדיין לא קיים בדגים. אנחנו עדיין צריכים לפתח הרבה מאוד כלים בסיסיים, כדי שנוכל להגיע למקום בו בשר עוף ובקר נמצאים בו היום".
אל השיחה הצטרף, גיא נבו מכירובסקי שהציג מה עומד מאחורי "פרופיוז טכנולוגיות" אותה הוא ייסד. "הממציאים והמדענים שהגיעו ממכון וייצמן, פיתחו טכנולוגיה שתגרום לשריר הלב לרפא את עצמו לאחר שהוא נפגע כתוצאה מהתקף לב וכדומה", הסביר מיכרובסקי והוסיף: "תוך כדי הבחינה והמחקר, הגיע רעיון שבמקום לרפא את שריר הלב, אנחנו נגרום להיווצרות של שריר – וככה הטכנולוגיה נולדה".
מעולמות הרפואה הגעתם למזון.
"נכון".
ומה המוצר שאליו אתם מכוונים?
"אנחנו מספקים לחברות שמייצרות בשר מתורבת, מוצר שהוא בעצם תערובת של חומרים המאיצים, מייעלים ומשפרים את תהליך ייצור הבשר המתורבת".
אתה בעצם גורם לשריר אליו אתה מתייחס כבשר, להתפתח במהירות גבוה יותר.
"אנחנו מאיצים ומשפרים את כמות החלבון שנמצאת בתוכו. בעצם ממש מאפשרים שריר שהוא שריר סיבי, כי שריר בנוי מסיבי שריר".
זה הבדל גדול בין שכפול תא של פרה או תרנגולת?
"ההבדלים הם מאוד גדולים. בשלב ההתחלתי לוקחים תא גזע ומשכפלים אותו במיכל ששמו ביוריאקטור. לאחר מכן, צריך להחליט אם להפוך אותו לתא שריר, תא שומן או לרקמה מחברת כי בעצם זה מה שיש לנו בנתח. אז יש פה עוד אתגרים שצריך לגבור עליהם. כמו להבין איך הופכים את תאי הגזע לתאים ספציפיים יותר ובמקרה שלנו איך תאי השריר מאיצים את ההתפתחות שלהם וחוברים אחד לשני עד לייצור סיבים".
היישר מהזום, הצטרף טל לוצקי, שסיפר על "פיגמנטום" המפיקה חומרי טעם וצבע טבעיים תוך כדי חיסכון בשטחי חקלאות ומים. "זאת חברה שהוקמה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית", סיפר לוצקי,"אנחנו מייצרים פיגמנט ששמו אנתוציאנין, שמיועד להחליף את רכיבי המזון הסינתטיים ולאפשר לתעשייה לעבור בקלות וביעילות לשימוש ברכיבים טבעיים".
הכוונה היא לפיגמנט בצבעים, כמו הצבע הסגול של הסלק?
"ספציפית החומר שאנחנו עובדים עליו מקורו בחומרים שמצויים בכרוב או בגזר. פיתחנו טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת הפעלת גנים מועצמת מאוד על ידי אינדוקציה חיצונית. כלוצר הצמחים גדלים באופן רגיל ואנחנו מוסיפים להם חומר דרך מערכת ההשקייה, כאשר הצמחים שלי לומדים להכיר את החומר המדובר, ויודעים להגיב לו בביטוי מאוד מוגבר של מסלולים ביוכימיים בתוך הצמח. ככה אנחנו מגיעים לייבולים הרבה יותר גבוהים ממה שיש בצמחים באופן טבעי. אנחנו בעצם מייעלים את כל שרשרת הערך של ייצור רכיבים טבעיים בצמחים".
לילך תספרי לנו איך את רואה את העולם של הפודטק – במה שונה פטנט בתחום הזה מכל תחום טכנולוגי אחר?
"תחום הפודטק הוא מאוד רחב, רואים בו הרבה דברים שקשורים למזון מהצומח וגם דברים שקשורים לגידול חלקאי. יש הרבה מאוד טכנולוגיה שמשלבת תחומים שונים, אם זה מתחומי הרפואה, ביולוגיה או הכימיה. ויש כל מיני דברים שמאפיינים את תחום הפודטק כשהדבר הכי בולט זה שמדובר בתחום שמתפתח בקצב מסחרר. כלומר כמות החברות שנפתחות בשנים האחרונות הולכת וגדלה, יחד עם כמות המשאבים שמושקעים בדבר הזה".
הזכרת את זה שיש הרבה תחומי דעת שונים, זה מסבך את העולם של הוצאת פטנטים על דברים כאלה? צריך לבדוק ולהבין בהמון תחומים?
"מבחינת המחקר של הדבר הזה, זה דורש הרבה אנשי מקצוע. כלומר, יש הרבה מאוד צוותים של אנשים מכל מיני תחומים שמשלבים את הידע שלהם כדי להגיע לפיתוח הנכון. כאשר גם מהזווית של עורכי הפטנטים, צריך להיות עם רקע טכנולוגי מתאים וגם צריך צוותים שיודעים איך הכי נכון להגן על ההמצאה. לדעתי הקושי בתעשיית הפודטק מבחינת היזמים זה באמת למצוא את הדרך להגן על ההמצאה בצורה האופטימלית ביותר ולהיות הראשונים שמצליחים באמת להגן על ההמצאה".
יש המון חברות פודטק שונות שמתעסקות בהרבה מאוד דברים כלליים , כגון חלבון מין החי או חלבון אלטרנטיבי. איך את מבודדת כל אחת מהן? כי הן לרוב מתחרות אחת בשנייה.
"בעל פטנט מקבל זכויות ובלעדיות, מה שמונע חופש פעולה ממתחרים אחרים. כלומר בפטנטים כל הקודם זוכה, אם עכשיו קיבלתי פטנט על איזשהי המצאה אף אחד אחר לא יכול לנצל אותה. כאן החברות מתחרות על לייצר פיתרון לאותן בעיות".
יכול לקרות מצב שמישהו מגיע ואת אומרת לו שאתמול רשמו את הפטנט?
"יכול להיות שמישהו פיתח והשקיע משאבים והגיע גם לתוצאה מאוד טובה, אפילו יותר טובה מהממצאה שכבר מוגנת על ידי הפטנט אבל הוא לא יכול לנצל את ההמצאה שלו בגלל שהוא לא הגן על הזכויות קודם".
"מפרספקטיבה של יזם יש פה קו נרחב מאוד של הזדמנויות להמצאה", הוסיף מכירובסקי לדבריה של לילך, "כשמסתכלים על התהליך של בשר מתורבת, כל חוליה בתהליך אם זה הביוריאקטור, נוזל גידול או הפיכת השריר למזון צריכים להיות ממוצאים מחדש. מה שאומר שיש אתגר אדיר, וזה המקום לחדשנות והרבה מאוד הצעות".
"אני רוצה להוסיף שפטנטים זה דבר מאוד חשוב", חידדה ד"ר הראל, "אבל בתחום הזה יש גם הרבה מאוד דברים שלא מגלים אותם ומעדיפים לשמור אותם כסודות מסחריים, קצת דומה ל'קוקה-קולה' והנוסחה המפורסמת".
זה בדיוק ההפך מפטנט, כי פטנט כבר שמת לכולם.
"זה עוד פן של קניין רוחני, כי הוא מכיל בתוכו פטנטים וביטויים נוספים".
"אני חייבת לציין שהרבה פעמים יש תפיסה קצת שגויה לגבי העניין הזה", הבהירה לוצאטו, "הרבה פעמים חושבים שהסוד המסחרי זה הדרך הכי טובה להגן על ההמצאה שלהם ופה הם נופלים ומגלים את זה רק בדיעבד – לא כולם זה 'קוקה-קולה'".
מסתבר שמה שעומד מאחורי העשייה של גיא, הוא סיפור אישי שהוביל אותו לעיסוק בבשר מתורבת. "לפני שנכנסתי לעולמות ההייטק, הייתי שף", חשף היזם, "ולפני עשר שנים החלטתי שאני הופך לטבעוני. כשהסתכלתי על הילדים שלי בבית הבנתי שזה לא בדיוק עובד, הם מאוד אוהבים בשר - כך שהדרך הייתה לבוא ולהביא להם תחליף ראוי. אבל אם לא נעשה מהפכה מאוד עמוקה בצורת הייצור, לא יהיה מספיק בשר – זה לא רק עניין של מוסר. מאוד רציתי לשלב את עצמי בעולם הפודטק, אז התחלתי לפגוש אנשים ממכון וייצמן מתוך החממה שהשקיעה בנו – וככה נוצר הפרויקט".
אני רוצה לפנות אלייך טל. למה זה כל כך חשוב לפלייצר פגמנטים יעילים יותר מאותם צמחים?
"יש מגמה מאוד חשובה של מעבר לשימוש בחומרים טבעיים על פני שימוש בחומרים סינתטיים. כולם מדברים על כמה שזה לא בריא".
אתם קיימים כבר? אפשר לראות אתכם משולבים במזונות השונים?
"אנחנו עדיין חברה צעירה כמו שאר החברות בפאנל, לכן יש לנו עוד דרך רגולטרית לעשות כדי להיות משווקים – אבל אנחנו בהחלט מתקרבים לזה".
אורנה, אי אפשר להתעלם מנושא דיג היתר ומהעובדה שאנחנו מחרבים את האוקיינוסים, אלה נושאים שאתה מנסים לפתור במיזם שלכם.
"ככל הנראה, דגים הם בעלי החיים האחרונים שאנחנו צדים אותם, הרי את הפרות אנחנו מגדלים. מעבר לדגים שמגדלים בבריכות, קיימים אנשים שיוצאים לצוד אותם, והלחץ של הדייג האינטנסיבי גורם לעולם הזה ללכת ולהיעלם. רוב המינים נמצאים בסכנת הכחדה. דגים הם מקור חלבון מצויין, לכן יש פה את העניין של היצע וביקוש, כשבפועל ההיצא לא מדביק את הביקוש. העובדה הזו, הייתה אחת המוטיבציות שלנו למצוא פיתרון שהוא טוב לסביבה ובריא".
יש לכם צפי של זמן?
"אני מעריכה שבתוך 10-15 שנה העולם של בשר מתורבת ודגים יהיה דבר שהוא נגיש ונפוץ".
אתם לוקחים תא מדג אמיתי ומשכפלים אותו?
"נכון, כאשר ה"הולי-גרייב" זה הטונה. אחת הסיבות לכך שאת דג הטונה אי אפשר לגדל בשבי, והוא דג שנמצא בסכנת הכחדה. תוך כדי אחנו מפתחים את הטכנולוגיה ככה שהיא תהיה פלטפורמה לכמה שיותר מינים של דגים".
לילך, איך את רואה את ההתפתחות הישראלית בעולם הזה של הפודטק?
"ישראל בהחלט תופסת מקום גדול בתעשיית הפודטק העולמית, אנחנו רואים שהמוח הישראלי פועל שעות נוספות. אני חושבת שזה הולך לצמוח עוד בשנים הבאות וממליצה למי שנמצא בתחום הזה, להתייעץ כבר בשלבים ההתחלתיים, כדי לדעת איך לתכנן נכון מקצועית ואסטרטגית - לדעת לאיזה תחומים כדי ללכת ואת מה כבר עשו וחקרו. כמו כן, להבין על מה ניתן להגן ולקבל זכויות של קניין רוחני - ולדעת על מה כדאי לשמור לעצמנו".