אין דבר שהישראלים אוהבים יותר מאשר להתהדר בכל הסטארט-אפים שיצאו מישראל. ווייז? ישראלים פיתחו אותה. גם ווינדוס XP, מערכת ההפעלה ששירתה מאות מיליוני מחשבים במשך שנים, פותחה בחלקה בחיפה. ואל נשכח את מובילאיי, כמובן; גם הסטארטאפ המדהים למכוניות אוטונומיות, שנרכש על ידי אינטל ועושה חיל בעולם, שייך לנו.
במשבר הקורונה נחשפה הפארסה במלוא מערומיה. ישראל אמנם נושאת את דגל החדשנות בלא מעט תחומים, אבל בכל מה שקשור לתשתיות התקשורת, היא משתרכת מאחורי מדינות קיקיוניות. בסגר הראשון, תשתיות האינטרנט פשוט לא עמדו בביקוש: אחדות מחברות הטלוויזיה החלו לשדר על גבי רשת האינטרנט, הילדים עברו ללמוד מרחוק והמבוגרים זנחו את המשרד לטובת המחשב הביתי – והרשת פשוט קרטעה. גם היום היא איטית מדי, מתנתקת לעתים תכופות מדי, ופשוט לא יציבה מספיק.
אז למה דווקא ישראל, שנחשבת מדינה מתקדמת במיוחד בתחומי הסייבר והתוכנה, נשארת מאחור? הסיבים האופטיים היו אמורים להיפרס באופן מלא כבר לפני חמש שנים לפחות, אך פרויקט הדגל התעכב בעקבות מחסור בתמריצים כלכליים ומבנה בעייתי של שוק האינטרנט. ישראל לא מרהיבה עוז גם בכל הקשור לדור החמישי; הארץ אמנם קטנה מאוד – בסך הכל בגודל של ניו ג'רזי – ולמרות זאת, מדינות גדולות בהרבה כבר הספיקו לעקוף אותנו.
סטארטאפ ניישן? ישראל נמצאת במקום ה-94 בעולם במהירות האינטרנט הסלולרי ובמקום ה-30 בעולם במהירות האינטרנט הביתי. הבעיה נעוצה, כמו תמיד, ברגולציה
נתונים: אתר Speedtest
לפי מדידת אתר Speedtest, ישראל נמצאת במקום ה-94 בעולם במהירות האינטרנט הסלולרי, עם קצב הורדה ממוצע של 21.74 מגה ביט לשנייה. בסביבת ישראל מדינות כמו סנגל, קניה, בוליביה ומעלינו נוכל למצוא גם את קובה. באינטרנט הביתי מצבנו קצת יותר טוב, כשישראל במקום ה-30 בעולם עם מהירות ממוצעת של 111 מגה ביט, צמודה לכוויית, מלטה ולטביה, מדינות שהיינו מצפים להיות כמה דרגות מעליהן.
האם הסיבים אופטיים יוציאו אותנו מהפלונטר?
העיכובים הדרמטיים האלה פוגעים בהתפתחות של הישראלים בכל תחומי החיים; קצרה היריעה מלהכיל את המשמעות של תשתית תקשורת טובה. עם אינטרנט נורמלי נוכל לחבר את המקרר שלנו לרשת ולאפשר לו לעשות קניות חכמות מבלי שנתערב; רשת טובה תאפשר לרכבים אוטונומיים לתקשר אחד עם השני ועם רמזורים ולמנוע תאונות; מנתחים יוכלו לבצע ניתוחים מרחוק; ובתי חולים יוכלו לעקוב אחרי מדדי החולה בלי לתפוס מיטה.
הבעיה נעוצה, כמו תמיד, ברגולציה. שוק הסיבים האופטיים היה בקיפאון שנים רבות, ורק לאחרונה יצא ממנו. כיום תוכלו למצוא בשוק את בזק, שפרסה כבר לפני שנים רשת סיבים אופטיים בכ-60% מהמדינה, אך בגלל בעיות רגולציה נמנע ממנה להפעיל אותה. יש גם את חברת פרטנר שפורסת תשתיות ברחבי הארץ, לצד שיתוף פעולה של הוט, סלקום וחברת IBC המוכר בשם המותג "אנלימיטד", שהשתייך בעבר לחברת החשמל.
עמית דהן, מנהל קהילת הפייסבוק ILFIBER, המקדמת את שיפור התשתיות בישראל, נתקל בבעיית האינטרנט הביתית כבר לפני מספר שנים. "חיכיתי זמן רב שיפרסו סיבים אופטיים באזור הבית שלי, אבל זה פשוט לא קרה – אז החלטתי להקים קבוצה. הרבה מאוד זמן אנשים לא הבינו את החשיבות של התשתיות, ומשבר הקורונה שינה את זה אצל הרבה אנשים – תשתיות ה-ADSL פשוט לא עומדות בעומס של עבודה מהבית".
הבעיה המרכזית הייתה הרגולציה בנושא, כאשר מגוון רחב של בעיות לא אפשרו לפרוס סיבים כמו שצריך – הן בעיית אזורי הכיסוי של בזק, שהשאירה את הסיבים שכבר נפרסו ללא שימוש; הן דרישות לא ריאליות לפריסה, בהתבסס על שוק התקשורת הנוכחי; והן בעיית פירי התקשורת התת-קרקעיים – כל חברה הייתה צריכה לכרות פיר תקשורת משלה, דבר המגביר את העלויות מאוד. וזה רק קצה הקרחון.
"בכל מקום בו יש תשתיות תקשורת מתקדמות יש עלייה של 1.5% בתמ"ג. בישראל זה אומר עוד 10 מיליארד דולר"
שר התקשורת לשעבר, ח"כ יועז הנדל
אך רוח חדשה שנושבת בחודשים האחרונים מכיוון משרד התקשורת ומי שעמד בראשו עד לאחרונה, השר לשעבר יועז הנדל, אפשרה לקדם באופן משמעותי את פריסת הסיבים האופטיים. זאת באמצעות מתווה הסיבים האופטיים, שהיה אחת ההחלטות האחרונות שהכנסת קיבלה. "יש משפט שאומר שמה ששר לא עושה בשנת הכהונה הראשונה שלו הוא כבר לא יעשה. בישראל זה נכון שבעתיים", אומר הנדל. "אצלי במושב גולשים במהירות 15 מגה וקשה מאוד לעבוד ככה. בעולם של אינטרנט אולטרה מהיר אפשר לייצר מקומות עבודה מרחוק, ובכל מקום בו יש תשתיות תקשורת מתקדמות יש עלייה של 1.5% בתמ"ג, שבישראל זה אומר עוד 10 מיליארד דולר".
אחד מהפתרונות שנוצרו במתווה הסיבים האופטיים הוא שבמקום לחייב את פריסת הסיבים המלאה של בזק, במשרד התקשורת הקימו קרן שאליה יוזרמו חצי אחוז מרווחי חברות התקשורת הפורסות את הסיבים. מהכסף שייכנס ימומנו מיזמי פריסה. "הבעיה היא לא פריפריה אלא בנייה רוויית קרקע ובנייה צמודת קרקע. יש היום סיבים בערים כמו שדרות ועכו, כי משתלם לחברות התקשורת לפרוס שם. בישובים מרוחקים פחות משתלם".
"אז הקרן שאנחנו מקימים תפרוס בשנתיים הראשונות ב-25 אלף בתי אב", מוסיף הנדל, "כשהראשונים יהיו בגבולות – בבקעת הירדן, בצפון, בערבה ועוד. זה מתוך אתוס ציוני – קו הסיב חשוב כמחרשה, כך בונים את גבולותיה של הארץ".
אז אחרי אישור המתווה, למה מחכים? בזק תעביר את האזורים בהם היא מתכננת לפרוס, לכך ניתנו לה עד שבעה חודשים, ואחרי כן הקרן תתחיל לפעול ולהוציא מכרזים על האזורים בהם בזק לא תפרוס. בשורה נוספת לפריסת הסיבים האופטיים הגיעה דווקא מכיוון הוט, שתצטרף כשותפה למיזם פריסת הסיבים האופטיים IBC – המוכר בשם "אנלימיטד" – בו שותפות סלקום וחברת החשמל.
מחירי האינטרנט על גבי הסיבים האופטיים דומה למחירי ה-ADSL אליהם אנחנו רגילים היום – בין 70-110 שקלים לתשתית ולספק ביחד (כשההפרדה בין השניים תבוטל בהחלטת משרד התקשורת), במהירות של בין 200-1000 מגה ביט להורדה.
הפריסה ממשיכה להיות העיסוק העיקרי של הרגולטורים וחברות התקשורת בשנים הקרובות, עד ששטחים נרחבים במדינה ייפרסו. העניין המרכזי בפריסת הסיבים האופטיים הוא הכדאיות הכלכלית, שכן בבניינים גבוהים ורבי דיירים יש יותר סיכוי שיותר אנשים יתחברו לסיבים האופטיים. בהתאם, רוב המאמצים מתרכזים בבניינים גבוהים ובשכונות חדשות בעלות בניינים רבי קומות, כשברבים מהם מונחת תשתית עוד בשלב הבנייה.
אז מתי זה יקרה? לפי הנדל, ב-3 השנים הקרובות רוב תושבי מדינת ישראל, ביניהם גם לא מעט תושבים המתגוררים בגבולות הארץ, יוכלו להתחבר לסיבים שיגיעו עד למקום מגוריהם. פריסה מלאה בישראל צפויה תוך כ-10 שנים. גם לדהן דעה דומה – פריסת רוב המדינה תוך כ-5 שנים, ופריסה מלאה עד סוף העשור.
"הדור החמישי יהפוך את חברות התקשורת לנותנות שירותים"
אחרי שנה שבה היא הייתה מוקד עניינם של חובבי תורות הקונספירציה, פריסת רשת הדור החמישי תפסה תאוצה משמעותית. אבל מה בכלל הסיפור הגדול?
רשת הדור החמישי צפויה לאפשר מהירות גלישה סלולרית של כ-1,000 מגה ביט, כאשר במספר אזורים בעולם נמדדה אפילו מהירות של 2,000 ו-4,000 מגה ביט. מדובר במהירות אסטרונומית. רשת הדור החמישי גם יודעת להתמודד עם כמות גדולה הרבה יותר של מכשירים המחוברים לרשת, וכך לאפשר לחבר מגוון רחב של אביזרים ושירותים לרשת האינטרנט. אז למה ישראל לא נמצאת בחוד החנית של הטכנולוגיה החדשה?
עד כה נפרסו כ-1,000 אנטנות דור חמישי. קצב די איטי, בהתחשב בכך שהדור החמישי דורש פריסה של אנטנה כל 300 מטרים
נתונים: משרד התקשורת
"בעקבות המהפכה של כחלון שהורידה את מחירי הסלולר, החברות זנחו את התשתית מטעמים כלכליים", אומר השר לשעבר הנדל, "אבל משרד התקשורת נותן תמריצים, גם כספיים לחברות הסלולר על מנת שיחברו כמה שיותר אזורים לדור החמישי".
אז האם בעקבות ההשקעה בתשתיות, אנחנו צפויים לראות עלייה במחירי הסלולר?
"לא בהכרח", אומר הנדל, "הדור החמישי יאפשר לחברות הסלולר למצוא אפיקי הכנסות חדשים. הן לא יתעסקו רק בלספק לנו יכולת לגלוש באינטרנט או בשיחות, אלא יבנו לעצמן אקוסיסטם שלם של שירותים שהן יכולות להעניק – כמו שירותים לערים, בתי חולים וגופים גדולים נוספים".
עם זאת, עמית דהן טוען שלא בטוח שהרשת שנפרסת בימים אלה תשרת את המטרה. "בהתחלה חשבתי שהדור החמישי הוא משנה משחק עד שגיליתי את המכרז של משרד התקשורת. להבנתי התדרים שהוקצו הם תדרים שאמורים לתת מהירויות יחסית נמוכות – ויש תחום תדרים יותר גבוה שמיועד לתת כמה גיגות באופן תיאורטי". במשרד התקשורת הסבירו בתגובה שהתדרים שחולקו דומים למדינות האזור, והוסיפו שהם נערכים למכרזים גם על התדרים הגבוהים יותר.
"הדור החמישי יאפשר לחברות הסלולר למצוא אפיקי הכנסות חדשים. הן לא יתעסקו רק בלספק לנו יכולת לגלוש באינטרנט או בשיחות, אלא יבנו לעצמן אקוסיסטם שלם של שירותים לערים, לבתי חולים ולגופים נוספים"
שר התקשורת לשעבר, ח"כ יועז הנדל
אז מה קצב הפריסה? במשרד התקשורת מספרים שעד כה נפרסו כ-1,000 אנטנות דור חמישי; קצב די איטי, בהתחשב בזה שטכנולוגיית 5G דורשת פריסה של אנטנה כל כ-300 מטרים. כדי להגיע פריסה מלאה דרושות עשרות אלפי אנטנות. עם זאת, גורמים במשרד אומרים שבכל מקרה הפריסה תיקח זמן מה ולפי המכרז היא צפויה להיות נרחבת תוך כארבע שנים.
מחירי החבילות ברשת הדור החמישי יהיו קצת יותר יקרות ממה שאנחנו רגילים כיום. בדור הרביעי מחירי החבילות עומדים על כ-20-40 שקלים לחודש, אך הדור החמישי דורש תעבורה גבוהה בהרבה של נתונים. לכן, החברות מציעות כיום חבילות בעלות של 50 עד 70 שקלים, עם נפחי גלישה של 500 ג'יגה עד טרה של גלישה.
אז מתי נוכל לגלוש בדור החמישי? למרות שהשר לשעבר הנדל היה מאוד אופטימי וטען שתהיה פריסה נרחבת תוך כשנה, לדהן קצת קשה יותר להיות נחרץ ולדעתו פריסה מלאה של הדור החמישי תקרה תוך כ-5 שנים – ובמשרד התקשורת טוענים שזה יקרה תוך 4 שנים.
אחרי השר
השר הנדל כבר לא נמצא במשרד התקשורת. ראש הממשלה החליפי גנץ פיטר אותו מהמפלגה בעקבות תמיכתו ב"תקווה חדשה" של גדעון סער, ויחליף אותו במשרד התקשורת עד הבחירות במרץ. אי אפשר שלא לחשוב שברגע זה השינויים המבורכים שביצע הנדל ייפלו בין הכיסאות.
גנץ סייר בשבוע שעבר במשרד ושמע תדרוכים מכל סמנכ"לי ומנכ"לית המשרד, לירן אבישר-בן חורין. בנוסף, מספרים לנו במשרד שרוב התהליכים בנוגע לסיבים האופטיים ולדור החמישי כבר החלו, המכרזים כבר יצאו לדרך ועזרתו של שר פחות נחוצה כעת, בתקווה שהשר הבא ימשיך את המהפכות של הנדל.
לסיכום
מה השלב הגדול הבא? פריסת סיבים אופטיים ביישובים צמודי קרקע, פריסת דור 5 בנפחים משמעותיים ברחבי המדינה
מה לוקח כל כך הרבה זמן? בסיבים האופטיים - ההמתנה לבחירת אזורי הפריסה של בזק שיאפשרו להתחיל מכרזי פריסה בחלקי הארץ האחרים. בדור החמישי - השקעות משמעותיות של חברות הסלולר
מתי זה יקרה? סיבים אופטיים - תוך כחמש שנים ברוב המדינה. דור חמישי - תוך כארבע שנים.
לכל הכתבות במגזין XTRA חדשנות:
>> בלי ידיים: מתי הרכבים האוטונומיים ישייטו בכבישי ישראל?
>> קרוב מתמיד: זה המועד שבו נוכל לאכול בשר שיוצר במעבדה
>> הגענו למיליון מתחסנים. אז מתי תהיה תרופה לקורונה?
>> כשהשעון שלנו יספר לנו שאנחנו חולים: מתי נעבור ניתוחים מרחוק?
>> אסטוניה מצביעה מהבית כבר יותר מעשור. ומה עם ישראל?