מגפת הקורונה אמנם הזניקה את עולם הרפואה קדימה, אבל עוד קודם לכן צעדנו לקראת שינויים משמעותיים. מה אם נגיד לכם שבשנים הקרובות תקבלו מידע רפואי איכותי ומקיף שבאמת מותאם לכם באופן אישי - בלי להניד עפעף ובלי להגיע לרופא? ואם כבר כן תגיעו לרופא, הוא ידע לתת דיאגנוזה מדויקת בהרבה? 

ישנן עשרות מגמות של התחדשות רפואית; כולן מובילות אותנו לשיפור משמעותי באיכות החיים ולעלייה בתוחלתם. הפעם בחרנו להתמקד בשלוש המגמות המתפתחות והמסקרנות מכולן: היכולת של הרופאה או הרופא לאבחן אותנו מרחוק; ניתוחים אוטונומיים ללא מנתח ומגע יד אדם, רק באמצעות מכונה; ומאגרים מבוססי בינה המלאכותית שיאפשרו לאבחן מטופלים בצורה טובה יותר, בהתבסס על מיליוני מטופלים קודמים.

אבחון מרחוק: צריך לאחד מכשירים

כבר כיום, בגלל משבר הקורונה, הבנו את הצורך שלנו בקבלת טיפול רפואי גם מרחוק. אם זה באמצעות שיחות וידאו עם הרופא או באמצעות מכשירים שבאמצעותם הרופא יוכל לבדוק אותנו מרחוק ולתת לנו אבחנה – הצורך הזה כבר כאן, ובחלק מהמקומות גם בהחלט קורה. כל קופות החולים כיום מציעות שיחות וידאו עם הרופא, אבל זה לא סוף האבחון הרפואי, כך שיש עוד לאן לשאוף.

כיום ישנם בשוק מכשירים לאבחון מרחוק, כמו ה-TYTO שמאפשר בדיקת אף-אוזן-גרון ולקיחת מדדים כמו חום ולחץ דם, אבל הם לא נפוצים בשוק ויכולת האבחון שלהם מוגבלת. "היום לא צריך ללכת לרופא כדי לעשות אק"ג או סטורציה – יש לנו את זה כבר בשעון החכם. עם זאת, בכל אחד מהמכשירים יש תכונות מסוימות, ואנחנו צריכים לאחד את המכשירים כדי שנוכל לוותר לחלוטין על הביקור אצל הרופא", אומר ד"ר דודי מוסינזון, מנהל חטיבת הרפואה בקופ"ח מאוחדת.

"כל הרצף הרפואי, ממניעה דרך אבחון וטיפול, יכול להתבצע מרחוק – ברפואה ראשונית הרופא בודק את המטופל רק ב-15% מהמקרים", אומרת ד"ר מיכל חמו לוטם, מומחית בעתידנות וחדשנות רפואית, מנכ"לית אושיה – נשים מובילות בריאות.

רופא מטפל בחולה קורונה  (אילוסטרציה: 123rf)
רופא מטפל בחולה קורונה |אילוסטרציה: 123rf

"צריך להכניס גם בינה מלאכותית אל המכשירים האלה", אומר ד"ר מוסינזון, "כך המכשיר יוכל גם לבדוק את המטופל וגם לעזור לרופא בפענוח תוצאות הבדיקה – והכל בזמן אמת. אבל לצערי הרגולציה בעייתית והמכשירים האלה בפיתוח וממתינים לאישורי הממשלות".

מה השלב הגדול הבא? ייצור מכשיר שמאפשר לבצע מספר רחב של פעולות אבחון תוך קשר עם המרפאה, לצד ניתוח של התוצאות באמצעות בינה מלאכותית.

מה לוקח כל כך הרבה זמן? רגולציה ואישורי ממשלות.

מתי זה יקרה? בחמש השנים הקרובות.

אשפוז מרחוק: לא נצטרך ללכת לבית החולים?

כשבבתי החולים מסתובבות מחלות מדבקות, הצורך באשפוז מרחוק עולה שבעתיים. הרי ברוב המקרים הקלים מדובר בסך הכול בהשגחה רפואית, שבאמצעים פשוטים אפשר לדאוג לה גם בסביבה הביתית. נשמע עתידני? לפי המומחים, נוכל לעשות בסביבה הביתית גם יותר מכך כבר בעתיד הנראה לעין.

"מכשיר המקבל מדדים, רופא בשיחת וידאו ואחות או נציג שירות מקומי שעונים לקריאות באופן דחוף יוכלו להחליף את האשפוז במקרים רבים", אומר ד"ר מוסינזון, "נוכל גם לאפשר לחולים מונשמים לקבל טיפול בבית. המכשול המרכזי כאן הוא מכשירי הניטור הצמודים, זה תלוי בקצב הפיתוח והאישורים של החברות המפתחות. קופות החולים צריכות את המכשירים האלה ונראה אותם יותר בעתיד הקרוב. גם למי שאין אינטרנט בבית נוכל לדאוג למכשירים כאלה – העלויות של מתן חיבור לאינטרנט ומכשירים כאלה נמוכות משמעותית מעלויות אשפוז ולכן נראה את המגמה הזו מתפתחת".

מה השלב הגדול הבא? ייצור מכשירי ניטור שיאפשרו לקבל מידע מלא על המטופל, הקמת מערכי בקרה ומעקב רפואיים.

מה לוקח כל כך הרבה זמן? רגולציה, פיתוח המכשירים ודרישה של הציבור.

מתי זה יקרה? בחמש השנים הקרובות.

בינה מלאכותית בבית חולים, ניתוח, רובוט (צילום: shutterstock)
בינה מלאכותית בבית חולים, ניתוח, רובוט|צילום: shutterstock

בינה מלאכותית: האם היא תייתר את הרופאים?

אחד מהכשלים הנוכחיים בעולם הרפואה הוא האבחון. כמעט כל אחד מאיתנו התמודד עם כאב שהוא לא ממש ידע מה מקורו, ובטוח שמעתם על אנשים שבכלל לא ידעו מה הבעיה שלהם עד שיום אחד פתאום היא התגלתה. אחד הפתרונות של עולם הרפואה לבעיית האבחון הוא יצירת מאגר מידע נרחב ומקיף שיכלול מיליוני מטופלים ויאפשר לרופאה להזין מידע על החולה. הבינה המלאכותית כבר תסייע לה לנתח את המידע.

"כבר היום בבתי חולים ברחבי העולם הבינה המלאכותית יודעת לפענח צילומי רנטגן ולתת קדימות בטיפול למטופלים קשים ודחופים"

ד"ר מיכל חמו לוטם

"עד היום לרופא היה מידע מאוד חלקי ונקודתי על המטופל, וכן כמעט שלא היה מידע על מטופלים ומקרים אחרים", מספרת ד"ר חמו לוטם. "כשלרופא יהיה יותר מידע עלינו ועל מטופלים אחרים, האבחון ישתפר משמעותית".

כבר היום הרופא שלנו יכול לקבל הרבה יותר מידע עלינו. השעון החכם מתעד את הדופק ואת הפעילות שלנו ולעתים גם  את רמת החמצן בדם, ולחברות ההייטק כמו גוגל ופייסבוק יש המון מידע נוסף עלינו. המטרה היא לחבר את כל המידע הזה למאגר אחד הכולל את המידע הרפואי. "מהפכת המידע שתאסוף מידע רפואי בסדרי ענק תשנה את קבלת ההחלטות הרפואית", אומר ד"ר מוסינזון, "האבחון יתבצע על פי מידע רציף, פי אלף מהמידע שיש לנו היום, גם ליחיד וגם לגבי אוכלוסייה".

ואיך הבינה המלאכותית תבוא לידי ביטוי? בעיקר בפענוח המידע. כבר היום מערכות הבינה המלאכותית יודעות לפענח את צילומי הרנטגן שלנו, ואפילו את בדיקות הדם והשתן. "בינה מלאכותית טובה מבני אדם בפענוח של מידע. כבר היום מוטמעות בבתי חולים ברחבי העולם מערכות מבוססות בינה מלאכותית, שיודעות לפענח צילומי רנטגן ולתת קדימות בטיפול למטופלים קשים ודחופים על פני מטופלים קלים יותר", אומרת ד"ר חמו לוטם.

אבל המהפכה האמיתית של האבחון מרחוק תהיה בהחלפת הרופא, לפי ד"ר חמו-לוטם. "כבר היום יש לקופת חולים מכבי אפליקציה בשם K, בה כל אחד יכול להזין את הסימפטומים שלו ולקבל אבחון למחלה ואפילו לדבר עם רופא. בעתיד היא תתחבר גם עם המידע מהשעון החכם שלנו, ויחד עם המידע מחברות הטכנולוגיה היא תוכל להתריע מראש על סיכוי למחלות, לעזור לנו לשנות הרגלים ותזונה – ולמעשה להחליף את הרופא לחלוטין. הבינה המלאכותית תתריע לנו מראש שיש לנו סיכוי גבוה למחלה מסוימת ותגיד לנו מה לעשות כדי למנוע אותה, או שתדע לאבחן את המחלה כבר כשאנחנו מציגים את הסימפטומים הראשונים".

אבל לצד כל החידושים המסעירים, עולה גם פחד גדול מזליגת המידע למקומות הלא נכונים ואיבוד שליטה של האדם על המידע שלו. על כך אומרת ד"ר חמו-לוטם שהדרך בה אנחנו משתפים מידע תשתנה. "יוקם בנק בו כל אחד יאפסן את הזהות הדיגיטלית שלו וייתן אישורים לשיתוף שלה. החסם לכך הוא בעיקר רגולטורי ותלוי גם במציאת מודל עסקי שיאפשר רווחים".

מה השלב הגדול הבא? חיבור כל המידע שלנו למאגר מידע כולל אחד.

מה לוקח כל כך הרבה זמן? רגולציה, החשש של האנשים משיתוף המידע והגישור בין פלטפורמות שונות.

מתי זה יקרה? עד 2030.

ד
ד"ר מיכל חמו לוטם|צילום: צביקה גולדשטיין

ניתוח אוטונומי: אפשרי, אבל האם זה יקרה?

אם פעם המנתח היה צריך לעשות הכול באמצעות הידיים שלו, כיום מערכת הניתוחים "דה וינצ'י" מאפשרת לבצע שורה ארוכה של ניתוחים באופן רובוטי, תוך שימוש בהדמיות תלת מימד ושימוש בזרועות רובוטיות מדויקות שנשלטות על ידי הרופא מחדר אחר, או אפילו מכל מקום מרוחק בעולם. המערכת נמצאת כיום במגוון רחב של בתי חולים בישראל והופעלה באלפי ניתוחים. האם בקרוב יגיע היום בו המכונה תנתח אותנו לגמרי לבדה, ללא מגע יד אדם?

"כיום מערכות כמו הדה וינצ'י הן רובוטיות אבל משתמשות במוח ובעיניים של הרופא. אולי נשחרר להן גם את המוח והעיניים?", שואלת ד"ר חמו לוטם. "המערכת הרובוטית תוכל לתת לו יותר משתי ידיים, ולהשאיר רק את המוח שלו בתמונה. הצלחנו לאמן בינה מלאכותית לעשות פעולות חודרניות פשוטות יחסית – כמו לקיחת דם ממטופל או קשירה של לולאות מעי, כך שהטכנולוגיה בהחלט תוכל יום אחד להחליף את המנתח. אבל לעשות ניתוח שלם מקצה אל הקצה – אני לא בטוחה שזה יקרה. אני מאמינה שתהיה כירורגיה עם בינה מלאכותית שתוכל לעזור לכירורג לעשות ניתוחים שכאלה. כל ניתוח הוא תהליך מורכב, כמעט כמו פיתוח של רכב אוטונומי שלם".

"הצלחנו לאמן בינה מלאכותית לעשות פעולות חודרניות פשוטות יחסית – כמו לקיחת דם ממטופל או קשירה של לולאות מעי. אבל לעשות ניתוח שלם מקצה אל הקצה? אני לא בטוחה שזה יקרה"

ד"ר מיכל חמו לוטם

התמונה שעולה מכל המגמות הללו היא, שעל אף שמשבר הקורונה הוביל לאסונות רבים – הוא גם האיץ את הפיתוח של הפתרונות הרפואיים החשובים הללו, שבכוחם לשפר את בריאותנו עשרות מונים ולהאריך את תוחלת ואיכות החיים של כולנו כבר בשנים הקרובות. כשהרגולציה וגם הקשר הפסיכולוגי שלנו עם הרופא ישתנו במעט, התוצאה יכולה להיות חיים טובים הרבה יותר לכולנו.

לכל הכתבות במגזין XTRA חדשנות: 

>> בלי ידיים: מתי הרכבים האוטונומיים ישייטו בכבישי ישראל?
>> מתי נקלוט דור חמישי ליד הבית ונתחבר לסיב אופטי בפריפריה?
>> קרוב מתמיד: זה המועד שבו נוכל לאכול בשר שיוצר במעבדה
>> הגענו למיליון מתחסנים. אז מתי תהיה תרופה לקורונה? 
>> אסטוניה מצביעה מהבית כבר יותר מעשור. ומה עם ישראל?