גם השבוע קרו הרבה דברים בזמן שעבדתם. היום נדבר על פרשיית הפריצה הכי הוליוודית אי פעם בעידן האינטרנט, על המגעים בין מיקרוסופט ובייטדאנס להפעלת טיקטוק בארצות הברית, על השינוי הכי משמעותי בתעשיית הקולנוע מאז ״מלתעות״ - ועל האפליקציה שהולכת לקבור את זום.
השעון מתקתק: איך קרה שתקפו את גרמין?
בסוף חודש יולי, חברת השעונים והניווט גרמין (Garmin) נפלה קורבן לאחת הפריצות החמורות בשנים האחרונות. כל שעוני הספורט וכל מכשירי הניווט, שמשרתים גם מטוסים קלים, פשוט הפסיקו לעבוד. הם איבדו את הקשר עם השרתים, ובמשך ארבעה ימים כל המידע של המשתמשים נחסם לגישה. בהתחלה הייתה שתיקה רועמת מצדה של גרמין; רק אחרי ארבעה ימים הם הודו שעברו תקיפת כופרה (Ransom). מה קרה שם בעצם? האקרים השתלטו על השרתים של החברה, נעלו את כל המידע - ואיימו למחוק את כל המידע אם לא יקבלו הרים של כסף.
>> לפרקים המלאים של "בזמן שעבדתם" היכנסו ל-podbean
אז מי עומד מאחורי המתקפה המתוחכמת והמביכה הזו? לפי חברת אבטחת המידע קספרסקי (Kaspersky), מדובר בארגון הפשע עם השם המגוחך ״תאגיד הרשע״ (Evil Corp). מי שעומד בראשו הוא הצעיר הרוסי מקסים ויקטורוביץ׳ יקובץ; לפי ההערכות, הוא גנב עד היום לא פחות מ-100 מיליון דולר, בעיקר מבנקים בארצות הברית. היום הוא פושע הסייבר הכי מבוקש בעולם, אבל זה לא מפריע לו לחיות את חייו: הוא מסתובב חופשי ברחובות מוסקבה עם למבורגיני בצבעי הסוואה, מגדל טיגריס מחמד ונשוי לאליונה בנדסקאיה, בתו של בכיר השירות החשאי הרוסי, אדוארד בנדרסקי.
כמה כסף שילמה גרמין להאקרים? האם יוטל עליה קנס? ומי הייתה החברה שתיווכה בינה לבין הפושעים? האזינו לפודקאסט המלא.
המלחמה המסובכת בין סין, טאיוואן וארה"ב
בדיוק לפני שבועיים דיברנו על יצרנית השבבים הטאיוונית TSMC שצומחת בקצב מסחרר ומשאירה לסינים אבק. והנה, כנראה שהפער בין סין לבין ארצות הברית וטאיוואן הולך ונסגר: האקרים סיניים שפועלים בחסות בייג׳ינג פרצו לאחרונה לאזור התעשייה הכי משמעותי בטאוויאן, במתקפה מתוחכמת ששמה Skeleton Key Attack, וגנבו הרים של מידע. איך הם עשו את זה, אילו חברות נפלו קורבן - ולמה הפרשה הזו סותרת את יתר מאמציה של סין לפעול לפי הרגולציות הבינלאומיות ולכבד פטנטים? האזינו לפרק המלא.
יותר ויותר חברות בארצות הברית מאריכות את תקופת העבודה מהבית עד יוני 2021, ולמרות שכולנו אוהבים את זום, אין ספק שהגיע הזמן לפיתרון מוצלח יותר לעבודה מרחוק. זה תפקידה של אפליקציית mmhmm (״מהמ״), שנחשבת היום לאחד הפיתוחים הכי מדוברים בסיליקון וואלי. מי שעומד מאחוריה הוא פיל ליבין, לשעבר מנכ״ל תוכנת ארגון המשימות evernote המוצלחת, שעבר מאז גלגול מקצועי והפך למשקיע באחת הקרנות הטובות בעולם, ג׳נרל קטליסט.
כמו כולנו, גם פיל ליבין הסתגר בין ארבעה קירות במהלך הקורונה, ופשוט הבין שהזום הוא לא משהו, בלשון המעטה. אז הוא יצר שירות חדש שמאפשר לכם לדבר עם רקעים (מקצועיים, לא של שער ברנדנבורג או מגדל אייפל שהורדתם בגוגל), לשקף את הסמארטפון שלכם, להזיז את עצמכם על המסך ביחס למצגת, ולהתחבר גם לזום, ליוטיוב ולגוגל מיטינגס. רוצים גם אתם? כדאי שתעמדו בתור יחד עם 100,000 משתמשים נוספים.
מה הקשר האמתי בין ביל גייטס למנהיג סין?
משבר טיקטוק הולך ומתעצם, כפי שסיקרנו בהרחבה ב-NEXTER. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הסכים לתת למיקרוסופט ארכה של 45 ימים להשלים את רכישתה של האפליקציה הסינית, והודיע שאם היא לא תעבור לבעלות אמריקנית עד ה-20 בספטמבר, סופה להיחסם ולהפסיד יותר ממאה מיליון משתמשים. במיקרוסופט הבינו שעליהם לתאם כל מהלך עם הנשיא טראמפ, וביקשו ממנו אישור לרכוש אותה ב-50 מיליארד דולר. הנשיא דחה את התשובה בשלושה ימים, ואז השיב ״כן, אבל תנו לי קאט״. מה זה אומר, בעצם? האם הנשיא רוצה נתח לעצמו, או שארצות הברית רוצה לחלוב את הפרה עד הסוף?
פרשנים בכל העולם מתקשים להבין את העסקה המוזרה שנרקמת בין מיקרוסופט לבייטדאנס הסינית. לפי הדיווחים, היא תיכננה לשלם בין עשרה לשלושים מיליארד דולר עבור הפעלת האפליקציה בארצות הברית, בקנדה, בניו זילנד ובאוסטרליה ברחבי העולם; אלא שבסוף השבוע האחרון נפוצו שמועות, לפיהן מיקרוסופט בעצם רוצה להשתלט על טיקטוק לחלוטין, ולהיות אחראית להפעלתה מסביב לעולם.
למה שמיקרוסופט תעשה את זה לעצמה? ״איך זה שחברה שמוכרת מוצרים פרודוקטיביים כמו אופיס רוצה למכור את המוצר הכי אנטי-פרודוקטיבי?״, נכתב במגזין אקונומיסט. האם היא מתגעגעת לדוכן העדים בקונגרס ולכותרות הנוקבות בתקשורת האמריקנית? בפייננשל טיימס נתנו גם הם את דעתם על כך, והגיעו לתשובות מעניינות: מייסד בייטדאנס הסינית עבד לשעבר במיקרוסופט, שיש לה גם אקסלרטור בסין. למה יש לה אחד כזה? שאלה מצוינת: ביל גייטס הוא חברו הקרוב של מנהיג סין, שי ג׳ינגפינג. מה טיב היחסים החמים בין השניים, ואיך כל זה קשור למשבר הקורונה? האזינו לפודקאסט המלא.
עולם הקולנוע עובר בימים אלה טלטלה עצומה שלא נראתה כמותה מאז יציאת הסרט "מלתעות" לאקרנים. עד היום, כל סרט חדש שיצא לאקרנים הוקרן בבתי הקולנוע במשך ארבעה חודשים, אחרי חודשיים הגיע ל-DVD, לאחר מכן עבר למכירות דיגיטליות חד פעמיות ולמנויי סטרימינג - ורק בסוף, אחרי זמן רב, לערוצי הכבלים וטלוויזיה. לוח הזמנים היה די קבוע מראש: בשנת 1997 סרט הוקרן בקולנוע במשך 172 ימים בממוצע לפני שעבר לפלטפורמה הבאה, כשלאורך השנים הזמן הממוצע התקצר ל-81 יום בלבד. אלא שהשנה, הודות לקורונה, הממוצע נחתך ל-17 ימים בלבד. בעיה לא פשוטה עבור תעשיית הקולנוע.
בעקבות המשבר חסר התקדים, ענקית הכבלים האמריקנית AMC וחברת יוניברסל הגיעו להסכמות מפתיעות למדי: קיצור חלון הזמן שבו סרטים יכולים להופיע רק בבתי הקולנוע, מ-90 יום ל-17 יום. יש כאן בשורה: היריבות הגדולות AMC ויוניברסל סבלו מצניחה של 90% במניות בעקבות סגירתם של בתי הקולנוע, ולא הייתה להם ברירה אלא לשלב ידיים. מה התחליף שמציע המודל החדש של שתי החברות, האם הוא מבשר את סופם של בתי הקולנוע שכולנו מכירים - ואיך דיסני קשורה לעניין, לאור השקת שירות הסטרימינג דיסני+? האזינו לפודקאסט המלא.