הרבה דברים קרו בזמן שעבדתם מהבית. היום נדבר על ההנפקה הגדולה הבאה של חברה ישראלית בנאסד"ק, על החיסון של פייזר (ולמה היא יכולה להבריז לישראל), על יום הרווקים הסיני והסכין שהממשל תקע בגבו של ג'ק מא, על הנציבה האירופית שהורסת לג'ף בזוס את החיים - ועל הטלטלה בעולם המחשבים בעקבות הכרזתה של אפל בשבוע שעבר. 

>> לפרקים המלאים של "בזמן שעבדתם" היכנסו ל-podbean
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" באפל פודקאסט
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" בספוטיפיי

היום הקשה בחייו של מנכ"ל זום

חברת מודרנה הודיעה היום (שני) על 94.5% הצלחה בחיסון שלה לנגיף הקורונה, אבל אנחנו רוצים רגע להתעכב על חברת פייזר. בכל זאת, מדובר בחברה עתירת קבלות בתחום הפארמה לעומת מודרנה האנונימית, והיא צפויה לספק חיסונים ללא פחות מארבעה מיליון ישראלים. למרות הסחבת של ממשלת ישראל, מנכ"ל פייזר בכבודו ובעצמו הוא יהודי חם מסלוניקי שהבטיח לדאוג לבריאותם של יושבי ארץ הקודש. אבל רגע, יש קאץ'. העסקה, איך נאמר, היא קצת מפוקפקת.

במסגרת ההסכם, ממשלת ישראל תשלם לפייזר מקדמה בגובה של 160 מיליון שקלים מתוך 800 מיליון שקלים בסך הכל. לא ברור מתי החיסונים יגיעו, ולפייזר יש נקודות יציאה רבות: אם היא תחליט לא לספק את החיסונים, לא יוטלו עליה סנקציות וכל שיהיה עליה לעשות הוא להחזיר את הכסף. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהיא התחייבה לאיחוד האירופי וליפן ולארצות הברית וכושר הייצור שלה בשנת 2020 מסתכם ב-100 מיליון מנות. עם מי כדאי להפר את ההסכם, עם ישראל או עם האיחוד האירופי? נראה לנו שהתשובה ברורה. וזה עוד בלי שהתייחסנו למנגנון ההפצה והשינוע של מנות החיסון, שדורשות טמפרטורה של 70 מתחת לאפס. כן, יותר קר מאנטארקטיקה.

רבות כבר נכתב על החיסונים של פייזר ושל מודרנה, אבל אנחנו רוצים להתרכז דווקא בשווקים. מניות זינקו (רמז: תעופה ותיירות) ולמה המניות של נטפליקס התרסקו? כמה כסף הפסיד מנכ"ל זום? ואיך דיסני הצליחה לצאת מכל הסיפור הזה בלי נזק? האזינו לפודקאסט המלא.

שיא רודף שיא: החברה הישראלית שמתקרבת לנאסד"ק

מכירים את הפרסומות האלה שקופצות לכם בזמן שאתם משחקים בסמארטפון ומנסות לדחוף לכם משחק אחר? אז אתם בוודאי מכירים את המוצר של איירון סורס (Iron Source). בתקשורת הכלכלית דווח שאיירון סורס הישראלית מתקדמת להנפקה הגדולה ביותר אי פעם של חברה ישראלית בנאסד"ק - דיווח שהוכחש על ידי החברה. עם זאת, בתחילת השנה השקיעה באיירון סורס קרן ההון סיכון CVC, ואחד משותפיה דיבר על הנפקת החברה בגלוי. אז איירון סורס אולי לא פופולרית כמו צ'קפוינט או אמדוקס, אך הנתונים שלה לא פחות ממדהימים - ומה שהיא עושה מרתק ונוגע בכל אחד מאיתנו. 

לפי מחקרים שנערכו בארצות הברית, למשתמש הממוצע יש כ-30 אפליקציות בסמארטפון שלו וקשה עד בלתי אפשרי לגרום לו להוריד אפליקציות נוספות. כמעט 35 אחוזים מהמשתמשים מתקינים עד אפליקציה חדשה חת מדי חודש, וכל חברה שמצליחה לשכנע אותנו אחרת שווה הרבה מאוד כסף. זה סוד ההצלחה של איירון סורס: בכל פעם שהיא מצליחה לגרום לכם להוריד אפליקציה או משחק חדשים, היא מרוויחה עשרות דולרים.

מי הישראלים המופלאים שעומדים מאחורי האפליקציה הזו, כיצד הם הצליחו להגיע לצפי הכנסות של מיליארד דולר בשנה – ואיזו חברה ישראלית ומרשימה לא פחות הם יכולים להדיח מראש מצעד ההנפקות, אם וכאשר? האזינו לפודקאסט המלא.

הרגולטורית הקשוחה בעולם מכה שנית

נציבת התחרות של האיחוד האירופי מכה שנית. מדובר, כמובן, במרגרט וסטגר – אחת הנשים החזקות והחשובות בעולם הטכנולוגיה, שמוחצת כבר שנים את מעצמות הטק ומיישרת אותן בחזרה. גם לנו, הישראלים, היא חשובה: הרגולטור הישראלי לא ממש יכול לעמוד בפניהם של בזוס, צוקרברג ופיצ'אי, והנציבה וסטגר היא זו שקובעת את הסטנדרטים שמיטיבים גם עמנו. הפעם אמזון היא זו שעולה למוקד.

הטענות שווטסגר מעלה נגד אמזון דומות לאלה שראינו בשימוע שנערך בקונגרס האמריקני בחודש יולי: אמזון מושכת אליה עסקים, עוקבת אחרי נתוני המכירות שלהם, מייצרת מוצרים דומים – ומותירה את העסקים מחוסרי כל. דמיינו לעצמכם שאתם מייצרים אהילים ופותחים חנות ייעודית באמזון, למשל. אמזון עוקבת אחרי המכירות שלהם ומזהה שהאהיל הוורוד מצליח במיוחד. בתגובה, היא מחליטה לייצר אהיל וורוד של אמזון – ומוכרת אותו במחיר נמוך יותר, כי כוח הייצור שלה מטורלל. ובל נשכח: אמזון לא צריכה לשלם עמלה לאף אחד והיא גם יכולה לקדם את עצמה בלי הגבלה. בקיצור, לא התנהגות תחרותית במיוחד. חברות גדולות כמו נייקי כבר הודיעו שהן נוטשות את אמזון, אבל בינתיים נראה שהרגולטורים חייבים להתערב.

אז מה הקנס שווסטגר רוצה להטיל על אמזון, ואיך נגמר המאבק הקודם שלה באפל? האזינו לפודקאסט המלא.

זה האיש שתקע לג'ק מא מקלות בגלגלים

בשבוע שעבר סיפרנו לכם שבייג'ינג החליטה לתקוע ברז לג'ק מא, איש העסקים החשוב ביותר בסין שאחראי לתאגיד הענק עליבאבא. אם הספקתם לשכוח, הוא אמור היה להנפיק את חברת הסליקה שלו, ANT, בשווי חסר התקדים של 300 מיליארד דולר – אלא שהוא קצת התבלבל והעליב את מערכת הבנקאות הסינית. ההנפקה בוטלה.

ג'ק מא (צילום: Frederic Legrand COMEO / Shutterstock)
ג'ק מא. הצרות באות בצרורות|צילום: Frederic Legrand COMEO / Shutterstock

באותו יום טרגי ודרמטי מא מחק 30 מיליארד דולרים מהונו. אלא שמהר מאוד הוא מצא סיבות נוספות לחייך: יום הרווקים הסיני, כמובן, שחל ב-11 בנובמבר. לא נלאה אתכם בנתונים: 800 מיליון לקוחות רכשו מוצרים באתריו של מא בחגיגת המבצעים המטורללת של השנה, ותאגיד עליבאבא גרף לא פחות מ-74.1 מיליארד דולר באותו השבוע. רק לשם השוואה, רווחיה של אמזון ביום המכירות האחרון שלה עמדו על 10.4 מיליארד דולר בלבד.  אבל ביום הרווקים הסיני הייתה תופעה מדהימה שהולכת ותופסת יותר ויותר מקום בסין: לייב סטרימינג, או "ערוץ הקניות לחובבים".

מה זה בכלל אומר, הלייב סטרימינג הזה? איך גולשים סינים חרוצים הצליחו לגרוף הכנסות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר ולמה הם מתקדמים בהרבה ביחס לאמריקאים? ומי האיש שעומד מאחורי ביטול ההנפקה של מא, ומצא דרכים נוספות וכואבות למחוק לו את החיוך דווקא ביום הרווקים הסיני? האזינו לפודקאסט המלא.

אפל הולכת לשנות את העולם. שוב

אם בעשור הראשון של המילניום כל שנה הביאה עמה קפיצת דרך משמעותית במחשוב הביתי, בשנים האחרונות עולם המחשבים נחשב לצפוי ומשעמם. החברות הגדולות לא ממש מצליחות לחדש, והכל נע סביב ליבה אחת יותר או ליבה אחת פחות. בשבוע שעבר אפל שמה סוף לסטגנציה וחשפה שלושה מחשבים חדשים שצפויים לשנות את השוק: אחרי 15 שנה של שיתוף פעולה עם אינטל, היא השיקה מחשבים עם מעבד M1 בתכנון עצמי, שמבוסס על הארכיטקטורה שמפעילה את האייפד והאייפון.

מקבוק אייר, מקבוק פרו ומק מיני מבוססי M1 (צילום: Apple.com)
ליין המחשבים החדש עם מעבדי M1|צילום: Apple.com

אנחנו יודעים שזה לא נשמע דרמטי: רוב הישראלים אמנם לא משתמשים במק, ואפל לא נהנית מנתח שוק משמעותי גם בשוק האמריקאי, ובכל זאת מדובר בשובר שוויון. מבחני הביצועים שמסתובבים ברשת מוכיחים שהמעבד החדש של אפל משאיר אבק לאינטל ול-AMD, ושהלפטופים החדשים שלה חזקים יותר מהרוב המכריע של הלפטופים מבוססי חלונות שנמכרים בשוק.

מדובר בחדשות רעות עבור אינטל, שגם כך לא מתגאה בשנה המוצלחת בתולדותיה. מה זה יכול לסמל עבורה? האם עידן הדומיננטיות שלה הגיע לסיומו? ואיך זה יכול להשפיע על המשק הישראלי? האזינו לפודקאסט המלא.

>> בזמן שעבדתם: פרק 24