הרבה דברים קרו בזמן שעבדתם מהבית. היום נדבר על תביעת ההגבלים העסקיים שהוגשה נגד גוגל, הקריסה של שירות הסטרימינג קוויבי, הצעד החכם של דיסני והמודל הכלכלי החדש של וואטסאפ.
>> לפרקים המלאים של "בזמן שעבדתם" היכנסו ל-podbean
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" באפל פודקאסט
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" בספוטיפיי
תביעת הענק נגד גוגל: סערה בקערת קורנפלקס?
נפתח באנקדוטה: חברת מיקרוסופט הוקמה בשנת 1975, ונתבעה על ידי הממשל האמריקני בשנת 1997. ענקית החיפוש גוגל הוקמה בשנת 1998 ונתבעה על ידי הממשל האמריקני בשנת 2020. רואים את הדמיון? 22 שנים הן כנראה תקופת הזמן הנדרשת כדי להפוך למונופול מפלצתי שגם הציבור וגם הרגולטור מתחילים לבעוט בו.
בשבוע שעבר נרשם ציון דרך משמעותי בהיסטוריה של גוגל: משרד המשפטים האמריקני תבע אותה בעקבות התנהגות אנטי-תחרותית והפרת חוקי ההגבלים העסקיים. 11 מדינות נוספות בארצות הברית הצטרפו לתביעת הענק, שכוללת שני סעיפי אישום מרכזיים. הסעיף הראשון: גוגל מחייבת את יצרניות הסמארטפונים לקבוע את מנוע החיפוש של גוגל ואת הדפדפן כרום בתור ברירת המחדל. יצרניות מכשירי אנדרואיד שלא יסכימו לעשות זאת, יגזלו מלקוחותיהן את כלל מניפת השירותים של גוגל. הסעיף השני: גוגל משתמשת בטכניקות שונות כדי לקרצץ לגולשים לעבור להשתמש בשירותיה. וגם המשתמשים, בתורם, חושבים שגוגל היא הכי טובה ואין בלתה.
גוגל ביססה את כתב ההגנה שלה על קורנפלקס; "התביעה פגומה מהיסוד", נמסר מהחברה. הרי אף אחד לא יאשים את קלוגס בעבירה על חוקי התחרות רק בגלל שהיא משלמת לסופרמרקטים כדי שיציבו את מוצריה בכניסה לחנות, ולא במדף השלישי משמאל אחרי שפונים ימינה ליד התבניות החד פעמיות. אלא שגוגל לא ממש משתווה לשום חברת קורנפלקס: נכון לחודש האחרון, 92.26% מהחיפושים בעולם כולו עברו דרך גוגל; מערכת ההפעלה אנדרואיד מחזיקה בנתח שוק של 92.26%; וגוגל כרום שולט ביד רמה בענף הדפדפנים, עם 66.3% מכלל המשתמשים בעולם. בישראל, אגב, המצב גרוע יותר: 97.63% מהחיפושים בוצעו דרך גוגל.
מה עורכי הדין שתבעו את מיקרוסופט אומרים על התיק נגד גוגל? מה מתכננים לעשות באיחוד האירופי כדי לשבור את המונופול? למה מחכה ממשלת ישראל? ולמה התביעה הזו היא סיפור גדול בהרבה, ומהווה פרשת מים בתחום ההגבלים העסקיים? האזינו לפודקאסט המלא.
טיימינג רע או שירות גרוע? התשובה ברורה
קוויבי, שירות הסטרימינג שאף אחד מכם לא השתמש בו, כבר לא איתנו; הנזק: חצי שנה ו-1.75 מיליארד דולר. "קוויבי לא מצליחה, כנראה בעקבות אחת משתי הסיבות הבאות: או שהרעיון עצמו לא היה מספיק חזק, או שפשוט הטיימינג היה גרוע מאוד", אמר המייסד השותף, ג'פרי קצנברג. אלא שקוויבי, בהנהגתם של מנכ"לית איביי לשעבר ואותו תותח כבד שהגיע מדיסני, לא הייתה יכולה לצאת לשוק בטיימינג טוב יותר.
Quibi CEO Jeffrey Katzenberg told employees to listen to Anna Kendrick’s song "Get Back Up Again" from ‘TROLLS’ to make them feel better after he announced they would be losing their jobs.
(Source: https://t.co/xkiBlpxlly) pic.twitter.com/CeiZ7KcmBS
אם הספקתם לשכוח את הגימיק של קוויבי (או שמעולם לא שמעתם עליו), מדובר בפלטפורמת סטרימינג שמיועדת לאנשים צעירים, כלומר מילניאל'ס ובני דור ה-Z. בניגוד לנטפליקס שמציעה חווית בינג' מקיפה וטוטלית, קוויבי רצו לכבוש את לבם של המשתמשים בעזרת פרקים קצרצרים באורך 5 עד 10 דקות, שמתאימים לנסיעה קצרה ברכבת התחתית (או לישיבה קצרה בשירותים). כמה כסף הפסידו המשקיעים, כמה משתמשים נרשמו בסך הכל לשירות (רמז: מעט מאוד), ומה אחוז המשתמשים שבחרו להישאר אחרי תקופת הניסיון? האזינו לפודקאסט המלא.
הודות ל"צאר של הסטרימינג": דיסני שוברת את השוק
התקופה האחרונה זימנה לא מעט בעיות עבור דיסני: ענף בתי הקולנוע קרס לחלוטין, והיא נאלצה לספוג הפסדים נוספים בגובה 5 מיליארד דולר בעקבות סגירת הפארקים שלה מסביב לעולם. אחרי משחק כיסאות קצרצר, ההנהגה החדשה של דיסני החליטה לחשב מסלול מחדש.
למזלה של דיסני, ניתן לומר שהיא נערכה למגפת הקורונה. ענקית התוכן הייתה בין הראשונות לזהות שהטלוויזיה הרב-ערוצית נמצאת בשלבים מוקדמים של פשיטת רגל, ושהיא חייבת לחדור בכל העוצמה לשוק הסטרימינג. לאחרונה חשפו בחברה את הצעד הבא: מודל עסקי חדש שנקרא פרימיום VOD.
בדומה למודל שמוכר לנו מהספריות של הוט ויס, דיסני תגבה על סרטים חדשים תשלום נוסף של 29 דולר. היא לא היחידה בתחום שעושה את זה, אבל הסרט האחרון של מולאן, שהטמיע את המודל החדש הזה, היה להצלחה כבירה. כיצד הגיבו האנליסטים למודל החדש, מה קרה למנייה של דיסני בעקבות ההכרזה, ומי הבכיר המסתורי שזכה לכינוי "הצאר של הסטרימינג"? האזינו לפודקאסט המלא.
אחרי שש שנים, הגיע הזמן שפייסבוק תרוויח קצת כסף
אנחנו לא יודעים איך לבשר לכם את זה, אבל וואטסאפ – שנחשבת לשירות ההודעות הפופולרי ביותר בעולם, עם 1.5 מיליארד משתמשים – היא חברה הפסדית. אין מודל כלכלי אמיתי, אף פעם לא היה כזה, והדרך היחידה שבה היא מרוויחה כסף היא בעזרת התעלקות על פלטפורמת האם שלה, פייסבוק. אלא שעכשיו המצב עשוי להשתנות: מארק צוקרברג מצא דרך לעשות כסף דרך הוואטסאפ.
מכירים את זה שאתם שולחים הודעה למספר ומגלים שמדובר בחשבון עסקי? יש לא מעט כאלה, כך מסתבר: נכון ליולי 2020, לא פחות מ-50 מיליון עסקים השתמשו ביכולות העסקיות של וואטסאפ. בפייסבוק החליטו לקפוץ על העגלה ולאפשר לאותם עסקים לסגור עסקאות ישירות דרך אפליקציית ההודעות. זה אומר שהם יוכלו להציג ללקוחות קטלוג, והלקוחות – בתורם – יוכלו לשלם בכמה לחיצות. פייסבוק, כמובן, תגזור עמלה נאה על כל מכירה.
וזה לא נגמר כאן: וואטסאפ ופייסבוק יכנסו גם לתחום ההוסטינג (אחסון אתרים), כי צריך לשמור את התמונות ואת התפריט ואת המחירים באיזשהו מקום. כך, במקום לפתוח אתר לקונדיטוריה שלכם בוויקס, תוכלו להקים אותו בתוך הוואטסאפ. פייסבוק, מצדה, תגבה עבור השירות הזה תשלום חודשי. למה מדובר דווקא בצעד חיובי מצדה של פייסבוק, והאם שירותים כמו וויקס וגודאדי צריכים להתחיל לחשוש? האזינו לפודקאסט המלא.