בחצר האחורית של ויקיפדיה, במרחק הקלקת עכבר, רוחשות מלחמות. בדף השיחה נחרצים גורלותיהם של הערכים, שאנחנו מקבלים כמוצר מוגמר, ולרוב גם כמקור סמכות בלתי ניתן לערעור. אם הטון הדרמטי נשמע מעט מופרך, נזכיר שכמעט בכל חיפוש בגוגל אחרי אישיות או אירוע היסטורי אחת התוצאות הראשונות, ולרוב הראשונה להיות מוקלקת היא הערך המתאים בויקיפדיה; שתלמידי תיכון, סטודנטים ועיתונאים משתמשים בה כמקור ידע, ראשוני במקרה הטוב וסופי במקרה הרווח. היא תמיד שם – להכריע בוויכוח בארוחת שישי, בהתערבות בין חברים או זיכרון חלוד. אוטוריטה וירטואלית חובקת כל, ששנייה במהימנותה אולי רק לווייז. אז הנה תזכורת קטנה: הערכים בויקיפדיה נכתבים על ידי עורכים חובבים שעושים זאת בהתנדבות. כל אחד יכול להיכנס לערך, לשנות אותו ולהוסיף מהגיגיו. אם הם יהיו שנויים במחלוקת או לא מנומקים, סביר להניח שישונו או ימחקו במהרה, ואז עלולה לפרוץ גם "מלחמת עורכים", שבה פעמים רבות ינצח הנחרץ והעקבי מביניהם, או זה שיש לו פשוט יותר זמן פנוי.
צריך להבהיר: ביחס למציאות המוטרפת שסביבה, ויקיפדיה שומרת על רמה סבירה ביותר של איכות ואמינות, אבל היא גם קרקע פורייה לאנשים מסויימים לכתוב את דעתם דווקא בתחום הרחוק ביותר מעולמם שאין להם ידיעה קלושה בו, או לכותבים מטעם לשפץ ערכים ברוח האינטרס שלהם. הנה כמה ממלחמות העורכים השותתות ביותר בויקיפדיה העברית בשנים האחרונות.
1. קייטלין ג'נר: האם בשנת 1975 קייטלין ג'נר היתה ספורטאי או ספורטאית?
"שאלה שנובעת מבורותי: האם השינוי שבו מדובר אמיתי ובדוק, או שזה פעלול של ההפקה של תוכנית הריאליטי, לשם העלאת הרייטינג?"
הערך החדש "קייטלין ג'נר" כבר הספיק להצית קרבות ויקיפדיים סוערים ברחבי העולם כולו. במקרה הזה, התנהל הויכוח הויקיפדי במקביל לעיסוק התקשורתי הנרחב בו ואף זכה לפולואפים בעיתונות. אחד העורכים לא הצליח לעכל את היחס הרטרוספקטיבי בשפה לג'נר כנקבה: "הוא השתתף כספורטאי בתחרויות של זכרים, הוא נולד כזכר (לפי הכרומוזומים והגנטיקה!) והוא אב (לא אם) של הילדים שלו. התייחסות עכשווית יכולה להיות מנקודת מבט מגדרית נקבית אבל עברית לא יכולה להיות נקבית, זו פשוט הטעיה מכוונת של הקורא". "ההתייחסות כן צריכה להיות בלשון אישה", ענתה לו אחת העורכות. "ההתייחסות היא לא לפיזיולוגיה של ג'נר, אלא למגדר שלה". לדבריה, היא תמיד הזדהה כאישה, למרות הקושי לצאת החוצה עם זה מסיבות של טרנספוביה וטאבו חברתי. "אין שום צורך מובנה להגיד "אב" או "אם". לג'נר שלושה ילדים... ג'נר השתתפה במירוצי גברים (כפי שהזדהתה אז) בשנים X ו-Y... זה לא קשה, וזה הדבר המכבד לעשות. זה לא התפקיד שלנו כאן להחליט מה המגדר של ג'נר ומתי, היא החליטה בעצמה, ויש לכבד זאת".
העורך זעם. "ויקיפדיה נוסדה למטרות ידע, לא למטרת הפצת אידאולוגיה. אין בעיה להגיד שכרגע מנקודת מבט מגדרית היא אשת ציבור, אבל בעבר היא הייתה הוא והוא היה ספורטאי ולא ספורטאית פיזיולוגית. אין שום קשר לאידאולוגיה או לג'נדר, אלא להיסטוריה נטו. זה מבלבל ומטעה להגיד שהוא היה היא בעבר. אם אני מרגיש שבפנים אני קיפוד שחור? האם צריך לערוך את הערך בויקיפדיה כך שיטען שאני קיפוד שחור? זה פשוט פגיעה בקורא". במהלך הדיון עלתה גם התהייה המרתקת על ידי עורך אחר: "שאלה שנובעת מבורותי: האם השינוי שבו מדובר אמיתי ובדוק, או שזה פעלול של ההפקה של תוכנית הריאליטי, לשם העלאת הרייטינג?". כרגע אגב, ההתייחסות לקייטלין ג'נר היא בנקבה, אך ההתייחסות לברוס ג'נר, להישגיו כאתלט ולאבהותו נותרו בצורת הזכר.
2. מזרחים: האם מזרחים הם בעצם יהודים ערבים?
"נובע מהערך שיש אפליה חמורה בישראל, דבר שלא נתקלתי בו"
לאחד העורכים שכתבו בדף השיחה של הערך "מזרחים" יש הצעה מהפכנית: "אנשי הזהות המזרחית נוטים לקרוא לעצמם מזרחים כמילה המייצגת את הקשר שלהם כביכול למזרח התיכון. יש בעיה עם המונח הזה. מאחר שגם יהודי מזרח אירופה באים מהמזרח, הלא הוא מזרח אירופה, גם הם מזרחים. כתוצאה נכון יותר לקרוא לאנשי הזהות המזרחית 'מזרח תיכונים' או 'יהודים ממוצא מזרח תיכוני' על מנת לדייק בהגדרה. כל אחד יכול לקרוא לעצמו איך שהוא רוצה, ובוודאי שאי אפשר לכפות על 'המזרחים' לקרוא לעצמם 'מזרח תיכונים', אבל אני ממליץ שבכל פעם שמתדיינים אובייקטיביים מתייחסים אליהם יש להקפיד להגדיר אותם כמזרח תיכונים או יהודים ממוצא מזרח תיכוני, למען הדיוק.
עוד ויכוח נסב סביב השאלה האם יש להוסיף לערך גם את המונח "יהודים ערבים", שמקובל על הוגים ופעילים מזרחים רדיקלים. "רוב המזרחים לא מגדירים את עצמם כיהודים-ערבים. אין סיבה להדביק להם את השם הזה בפתיח של הערך, בשורה אחת עם השמות הניטרליים שהשתרשו בשיח הישראלי", כתב אחד העורכים.
אבל אין שום דבר נייטרלי או אובייקטיבי ביחס לשיח המזרחי, שמפרנס שישה ארכיונים של פולמוסים בדף השיחה שלו. בעבר הייתה, למשל, גם סיעה שדרשה לשנות את שם הערך ל"ספרדים", וכן ויכוח לשוני האם יש לכתוב "מזרחים" או "מזרחיים" שהוכרע בתום קרב התשה מתמשך לטובת האפשרות הראשונה. חלק מהעורכים התלוננו על מתן במה רחבה מדי לטעמם לדעותיהם של אנשי אקדמיה כמו יהודה שנהב ואלה שוחט. "לטעמי הערך מוטה מדי", כתב אחד העורכים, "אני לא מכיר את החוקרים כי אין לי השכלה בסוציולוגיה, אך אני בטוח שיש מחקרים הפוכים לפחות לחלק מהטענות. בינתיים נובע מהערך שיש אפליה חמורה בישראל, דבר שלא נתקלתי בו", ונענה חדות על ידי כותבת הערך: "לי כן יש ידע בסוציולוגיה, וכרגע אין לי כוח או זמן להתווכח על נושאים שלומדים בשנה א'".
3. גינקגו דו-אונתי: האם יש לכתוב 'גינקגו' או 'גינקו'?
"אני חש שמישהו נועץ מסמרים על ארון הקבורה שלי בעודי חי ונושם"
הגינקגו הדו-אונתי הוא עץ נוי סיני, שמגיע לגילאים אסטרונומיים (בסין ידוע על אחד שגילו 3,500 שנה). קשה להאמין שהעץ הזה הצליח להיות סלע מחלוקת לקרב ייצרי בין כמה עורכים מטעם עצמם במזרח התיכון. השאלה הרת הגורל הייתה כיצד יש לאיית את שמו של הצמח ששמו המדעי Ginkgo biloba. מי שיפתח את דף הערך בויקיפדיה העברית ימצא לכך עדות צנועה בדמות המשפט "בספרות הבוטנית העברית מופיעים שני שמות עבריים לצמח - גינקגו וגינקו (דו־אונתי)", אבל יחמיץ את הקרב רווי האמוציות שהתחולל מאחורי הקלעים. הדיון בדף השיחה התנהל תחת כותרות כמו "לנהרגים על קוצו של ג'", ו"על היהירות", כשאחד העורכים, המכונה "בן הטבע", נאבק בחירוף הנפש על צורת ה"גינקגו". אגב, אחת ההצעות של אחד העורכים שניסו לפשר בין הניצים הייתה לעשות רוטציה: חודש יהיה שם הערך גינקו וחודש גינקגו. כשמשתמש אחר שינה את שם הערך ל"גינקו" והעז לנמק זאת בטיעון שהצורה הזו מניבה יותר תוצאות בגוגל פקעה סבלנותו של בן הטבע, שהדגיש בכל הזמנות שהוא איש מקצוע, להבדיל מהמתווכחים עמו. בשלב מסוים הוא פצח במונולוג הבא: "צר לי על ההתפרצות שתבוא מיד, אבל היא ככל הנראה תתרחש כי הגיעו מים עד נפש. אני חש שמישהו נועץ מסמרים על ארון הקבורה שלי בעודי חי ונושם. אז הנה זה מתחיל: יש פה גבול למה שאני מוכן לקבל... הצעתי לו לשלב את הערך שכתב עם גינקגו דו אונתי. ומה התשובה שאני מקבל: בגוגל יש יותר תוצאות לגינקו. אני לא רוצה להשתמש בשפה לא נקיה אבל אתם יכולים לתאר בעצמכם מה אני חושב. פה מדובר באנציקלופדיה ולא במנוע חיפוש. עתה, שיהיה ברור, בלכסיקון הבוטני בעברית מופיע גינקגו דו אונתי, באנציקלופדיה בריטניקה מופיע גינקגו דו אונתי, בכל ספר שאני מכיר מופיע גינקגו דו אונתי (יש הרבה כאלה). וזה יהיה השם בויקיפדיה על אפו וחמתו של חבר זה או אחר. למי שעדיין לא הבין, זו אנציקלופדיה ולא מגרש שעשועים פרטי". מיותר לציין שאחרי נאום כזה איש לא העז להמרות את פיו של בן הטבע, וכך הביס הגינקגו את הגינקו.
4. .....0.9999: האם יש להשתמש בנוסחאות מתמטיות בערכים או להימנע מהן כדי לקרב לבבות?
"כל הסימנים שמופיעים בביטוי, הם אלף-בית של כתיב מתמטי וכל בן תרבות חייב להכיר אותם"
.....0.9999 וכן הלאה הוא כלל לא מספר, מתברר, אלא "פיתוח עשרוני אינסופי". כך, לפחות על פי הערך בויקיפדיה. את הערך המקורי כתב גדי אלכסנדרוביץ', חובב מתמטיקה שבדף השיחה שוטח את חזונו החינוכי – להנגיש את המתמטיקה להדיוטות. כדי לא להבריח קוראים נמנע גדי מלפתוח את הערך בנוסחה מתמטית. אלא שהעורך הוותיק דוד שי, ממייסדי ויקפדיה העברית, חלק עליו, ואף התעקש לראות במתמטיקה משל למצב התרבות הישראלית. "לפני שנים היה לי התענוג המזוכיסטי לקרוא את מוסף 'תרבות וספרות' של הארץ ולא להבין מילה בחלק מהמאמרים שהופיעו בו", כתב. "בעיני עורך המדור ועורך 'הארץ' זה נראה טבעי לחלוטין שמאמר בעיתון שעוסק בענייני ספרות ישתמש בטרמינולוגיה של חוקרי ספרות. כל הסימנים שמופיעים בביטוי ,כמו גם הביטוי בשלמותו, הם אלף-בית של כתיב מתמטי וכל בן תרבות חייב להכיר אותם (הבנה זו אינה דורשת ידע שחורג ממה שנלמד עד כיתה ט'). עם זאת ברור לי שעורך 'הארץ', שלא לדבר על עורך 'תרבות וספרות', יעדיף לחתוך ורידים ובלבד שלא יופיעו בעיתונו - זה גורלה של המתמטיקה, היא לא חלק מהתרבות הישראלית". שי אף הציע נוסחה מתמטית למציאת בני זוג: "בכל אופן, אני ממליץ לכל כלה שמחפשת חתן ולכל חתן שמחפש כלה, להציג את הביטוי המיועד לבן הזוג, ואם אינו מסוגל לקרוא אותו, חבל על הזמן (במשמעות הישנה של ביטוי זה, שהיא פאסה, בדיוק כמו מוסד הנישואים וכמו המתמטיקה). אבל אם המאמר הזה בא לשמש כדוגמית של אנשי שיווק, שבאים לפתות אנשים תמימים להתנתק לרגע מ'כוכב נולד', לא אשים לו רגל בעקרונותיי המיושנים". אלכסנדרוביץ' לא נותר חייב: "הסרקזם שלך לא במקום, כמו גם העובדה שאתה קורא לחלק מהויקיפדים כאן 'לא בני תרבות' ורומז שאינם ראויים לחתונה. תודה לאל, איננו עורכי המדור הספרותי של הארץ, ואם יש לנו שתי דרכים להציג משהו שאין בינן הבדל מהותי (שכן הסכום, כבודו הרב במקומו מונח, מופיע גם מופיע בהמשך ומדברים עליו רבות), לא ברור מדוע יש לבחור בדרך שברי לנו שתחסל קוראים.... נראה לי שהאהבה שלנו למתמטיקה גורמת לנו לפעמים לשכוח את חרדת המתמטיקה שמאפיינת, בצדק או שלא בצדק, רבים מקוראינו... סטיבן הוקינג כתב בהקדמה לקיצור תולדות הזמן…על כך ששמע כי כל נוסחה בספר מצמצמת את המכירות שלו בחצי". בעקבות הוויכוח המר פרש אלכסנדרוביץ' מצוות העורכים והקים בלוג מתמטי עצמאי ופופולרי.
5. עצת נפש: מה כותבים בערך של ארגון שמתיימר "לרפא" הומואים?
"לא ניתן 'להפחית' הומוסקסואליות. ניתן לדכא רצונות מיניים ורגשות"
עצת נפש היא עמותה שמציעה להומואים "טיפולי המרה" – טיפולים שאמורים, כביכול, להפוך הומואים לסטרייטים, ומכוונים בעיקר לציבור הדתי. טיפולי המרה, כמו שסיקרנו במאקו בעבר, הם פרקטיקה מסוכנת ובעייתית, ובעיקר הומופובית. לפסיכולוגים אסור לעסוק בה, וגם משרד הבריאות יצא נגדה. לכן, בעמותת "עצת נפש" מקפידים להסתיר בפרסומיהם את עיסוקם האמיתי, ומשתמשים בניסוחים ניו אי'גיים כמו "לתעל את הדחף לאפיקים אחרים", או "להתחבר לאני הפנימי", מאמץ שהגיע עד למלחמות העריכה בויקיפדיה. הוויכוחים על הנושא החשוב הזה בדף השיחה של הערך על "עצת נפש" נמשכים כבר מ-2013, והם דוגמא לחשיבות של ויקיפדיה בעיצוב הבנת המציאות של צרכן האקטואליה הממוצע.
עיקר הדיון נסוב סביב השאלה האם להשתמש בדף הערך בניסוחים המכובסים של אנשי הארגון, או לאמץ קו ביקורתי יותר. כמה מהניסוחים של אנשי "עצת נפש" מדהימים: "הארגון מפעיל קבוצות תמיכה ומשתמש בתרפיה רפראטיבית על מנת לשנות את הנטייה המינית של המטופל, לעורר בו משיכה לנשים ולעזור לו לשלוט במשיכה המינית שלו לבני אותו המין". או "מתוך האמונה כי הנטייה אינה מולדת וניתנת לשינוי, מתוך עצם האיסור האלוהי על משכב זכר, כל עוד האדם רוצה בכך באמת, ומאמין בשינוי". אחד העורכים חשף בדף השיחה כי הוא פועל בשם הנהלת הארגון "לשמירה על נייטרליות של הדף". מי שיפתח את דף הערך היום, אגב, ימצא בשורות הפתיחה את הגדרת הארגון כפי שהיא כתובה בפרסומיו. את הפולמוס סביב טיפולי המרה ופעילות העמותה אפשר למצוא רק בהמשך הערך. המשפט "לצד המדווחים על כישלון בתרפיה ואף על דיכאון בעקבותיה, ישנם מטופלים המדווחים על שביעות רצון מתוצאות הטיפול" עדיין מופיע, שחור על גבי ויקיפדיה.
6. יצחק לאור: האם ויקיפדיה יכולה לחשוף מקרים של הטרדה מינית?
"אין לנו תחקירנים, ואין לנו תקציב לשיחות טלפון ולא ציוד להקלטת שיחות"
עוד ב-2005, חמש שנים לפני שאשכר אלדן-כהן האשימה בפומבי את יצחק לאור באונס, ועשר שנים לפני שנשלל מלאור פרס מפעל הפיס בגין האשמות דומות, רחשו וגעשו עורכי ויקיפדיה בשל גל שמועות בעניין ההאשמות בהטרדה מינית ואונס שהופנו כנגד המשורר יצחק לאור. "אנחנו אמורים לסמוך על משתמש 84.94.199.141 שהעניין בדוק?" כתב אחד העורכים. "כבר היו לנו בעבר מקרים של האשמות שווא (המקרה המפורסם ביותר הוא זה של אמנון ז'קונט, שהתחיל בהאשמות אנונימיות נגדו בוויקיפדיה, והסתיים בעדר ענק של סוסים טרויאניים), כך שאנחנו לא מוכנים לסבול עוד האשמות כאלה. או שתביא הוכחות, או שזה לא יישאר. ואל תנסה לשחזר את זה". עורך אחר הציע בתגובה לדבר עם מנהל בית הספר לקולנוע סם שפיגל כדי לברר את ההאשמות. "אין לנו תחקירנים, ואין לנו תקציב לשיחות טלפון ולא ציוד להקלטת שיחות. לך אתה (או לכי את) אל המנהל, ותביאי ממנו הצהרה בכתב. לחלופין, כדאי שתפנה למרדכי גילת - הוא מתפרנס מתחקירים, ויש לו עורך דין ששמח לתת לו ייעוץ בענייני לשון הרע (לנו אין)". מובן שהיום, לאחר החשיפה התקשורתית הרחבה לה זכה הנושא, הוא מופיע בדף הערך, תחת הכותרת "טענות על הטרדות מיניות ואונס".
ויכוח נוסף התנהל סביב החלק שעסק בביקורתו של לאור על האקדמיה, בו מצוטט מאמר של לאור בו הוא מכנה את גרשם שלום שמוק. "השימוש במילה "שמוק" אינו נפוץ ב"הארץ" (אינו נפוץ כלל בשיח התרבותי)", הסביר בדף השיחה העורך דוד שי. "בחירתו של לאור להשתמש במילה זו, כמו גם תגובות הזעם עליה, ראויות לציון. אם נודה על האמת, נגלה שעיתונים (כולל ביקורת ספרות הנדפסת בהם) שוקעים בתהום הנשייה, כך שבסופו של דבר ייזכר לאור רק כמבקר הספרות שכינה את גרשם שלום 'שמוק אקדמי'".
7. מנחם מנדל שניאורסון: האם הרבי מלובביץ' באמת מת?
"כל העולם מאמין שהרבי מילואבוויטש הוא המלך המשיח"
לרוב, מותו של אדם, הוא דבר, איך לומר, די עובדתי וניתן לכימות. לא כך במקרה של מנחם מנדל שניאורסון, שידוע יותר כרבי מלובביץ' או המלך המשיח. האדמו"ר השביעי של חב"ד החזיר נשמתו לבורא ב-12 ביוני 1994, או כך לפחות על פי הערך שלו בויקיפדיה. אך עורכי ויקיפדיה מקהילת חב"ד נהגו להיכנס לדף הערך ולמחוק את תאריך פטירתו, בטענה כי הוא עתיד לשוב לתחייה בדמות משיח בן דוד, ועל הדרך גם הרעיפו עליו סופרלטיבים קיצוניים. כך, למשל למשך מספר שעות התנוססה באתר הפסקה הבאה: "כל חב"ד משיחיסטים ומאמינים שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים בגופו הגשמי בביתו - 770 איסטערן פארקוויי בברוקלין. שלש פעמים ביום מתפלל הרבי שליט"א מלך המשיח עם הציבור הרחב ומידי יום ראשון מחלק דולרים לצדקה ולברכה והצלחה". או: "כל העולם מאמין שהרבי מילואבוויטש הוא המלך המשיח". בגלל המתקפה הבלתי פוסקת נחסם הדף לעריכה לתקופה ארוכה. אחד העורכים הנזעמים כתב באותה תקופה, "מה אמור להביע הקטע "מנחם מנדל שניאורסון, כפי שהוא מוצג על-ידי חסידיו"? איזה ערך אנציקלופדי יש לדבר כזה? הערך אמור להיות על האדם, על פועלו וכדומה, ולא דברי הטפה מצד תומכיו. לא ראיתי שבערך יצחק רבין, למשל, הוכנסה פסקה שלמה על מה שתומכיו חושבים עליו. זו אנציקלופדיה, לא סניף של חב"ד. אם מישהו נורא מתעניין במה שיש לתומכי הרב להגיד, שייפנה לקישורים המתאימים הנמצאים בתחתית הערך. כל זה בלי להתייחס בכלל לתוכן הדברים בפסקה המדוברת, שרחוקים מאוד מלהיות חומר אנציקלופדי ודומים יותר לדברי הטפה. לדוגמא: "הוא ראש כל בני ישראל" - באמת? ממתי? כנראה שאותי לא סופרים כחלק מבני-ישראל... או "מאז עלותו על כס הנשיאות... הוא דואג לכל יהודי...".
עורך בעל קו פרגמטי יותר ענה: "אני לא רואה פגם באופן שבו מוצגים הדברים. ראשית, זהו שסתום ללחץ הבלתי פוסק שמפעילים חב"דניקים לשנות את הערך הזה. שנית וחשוב יותר, העובדה שהרבי מוצג באופן כזה בידי חסידיו היא עובדה, ועובדה חשובה מאין כמוה, שיש לה מקום בויקיפדיה. אולי יותר בקיצור, אבל יש לה מקום. היא מסבירה תופעות המאפיינות את אחת התנועות המשיחיות החשובות של היהדות".
8. טבעונות: האם חיידקים הם מזון מן החי? ומה הערך האנציקלופדי של גארי יורופסקי?
"ברור שהטבעונים אוכלים מלח. אדם שלא אוכל מלח סופו מוות בייסורים בגלל שיבוש הפעילות החשמלית של גופו ופגיעה בלחץ הדם שלו"
הערך טבעונות נכתב ב-2006, אבל היה רדום למדי עד 2010, כשאחד העורכים הטבעונים ביקש להעלות ספר מתכונים טבעוני, "על מנת שלאנשים יהיה מושג כיצד אוכל מהסוג הזה יכול להיראות" - דבר שבאמת היה קשה להעלות על הדעת בימים הרחוקים ההם. שאר העורכים לא השתכנעו והורידו את הקישור. חוסר השליטה של מרבית העורכים ברזי הטבעונות הביאה אף להצעה מ-2011 לאחד את הערך "טבעונות" עם הערך "צמחונות". על כך ענה לו אחד העורכים במשפט המאלף אך הנכון רק למחצה: "אין מקום לאחד. כאן אנחנו מתארים את המציאות ולא מנסים לשנות אותה". גם הרצאתו של גורו הצמחונות גארי יורופסקי גררה דיונים סוערים שעסקו בשאלה כיצד יש להתייחס אליה בדף הערך, אם בכלל. "...ממתי אנציקלופדיה מפנה למקורות סנסציוניים? הרב אמנון יצחק ודומיו גם מעבירים הרצאות והשפיעו רבות על חוזרים בתשובה בהקשר ליהדות. האם וויקיפדיה או אנציקלופדיה אחרת תיתן קישור להרצאות של אמנון יצחק בערך יהדות?", כתב אז עורך אלמוני.
אחד הוויכוחים הטעונים התנהלו על עצם הגדרת המושג טבעונות: "באנגלית כתבו הימנעות ממוצרים מבעלי החיים. אני חושב שעדיף לנסח כמו באנגלית, כי זה יותר מדויק", כתב אחד העורכים. "הרי ברור שטבעוני אדוק אוכל גם דברים שהם לא מן הצומח, כמו מלח, באוכל מעובד - חומרים משמרים וחומרי טעם, וגם מים הם לא מן הצומח. נוסיף את עניין החיידקים, וסביר להניח שבטעות פה ושם גם כנימה קטנה בלתי נראית", כתב אחד העורכים. "אני מתנגד לסירבול הערך", ענה לו עורך אחר. "אף אחד לא מתייחס ליצורים מיקרוסקופיים כשמדובר בתזונה. ברור שהטבעונים אוכלים מלח. אדם שלא אוכל מלח סופו מוות בייסורים בגלל שיבוש הפעילות החשמלית של גופו ופגיעה בלחץ הדם שלו. התפלפלות יתר ובדיקה תחת המיקרוסקופ של מיני יצורים מיקרוסקופיים שפלוני אוכל בלי לשים לב לקיומם אינם קשורים לפילוסופיה הטבעונית".
9. בצלם: ארגון זכויות אדם או ארגון זכויות פלסטינים?
"בצלם מביע עמדה פוליטית, המנוגדת לעמדת ישראל ומזדהה עם אויביה ועם תומכיהם"
המלחמה על "בצלם" החלה כשאחד העורכים ביקש לשנות את הגדרתו כארגון זכויות אדם. "אני חושב שראוי ונכון להוסיף מיד אחרי 'ארגון לזכויות הפלסטינים', בשל כך שהארגון ממוקד בהפרות זכויות של פלסטינים ולא בזכויות אדם בכלל. אני מבקש להימנע משיחה פוליטית ולנסות להישען על העובדות כפי שהן במציאות".
"הצחקת את חובבי בצלם", כתב עורך בשם אביר המתמטיקה. "כל הפרק הראשון בערך מהלל את שיטות האיסוף, הניתוח והמחקר של בצלם אשר לזהות ההרוגים בצד הפלסטיני בעופרת יצוקה, ואין זכר לכך שהמספר בו נקב 'בצלם' לגבי פעילי טרור הרוגים לא מזכיר בכלל את המספר בה נקב דובר צה"ל (709) ואישר שר הפנים של החמאס (700)". בשלב מסוים הופיע בערך המשפט הבא: "עם זאת, ייתכן שפיגועי העתיד וחינוך דורות של מפגעים אינו מעסיק את הארגון, מאחר שאין 'בצלם' דורש לחקור (ובוודאי שלא להעמיד לדין) את האחראים ברשות הפלסטינית על החינוך של הנוער הפלסטיני (ואף של ילדים רכים בשנים) לביצוע פיגועים בישראל". הכותב הביע תמיהה כשנמתחה ביקורת על הפסקה הזאת. עוד משפט, ששונה לאחר מאבקים היה: "בצלם מביע עמדה פוליטית, המנוגדת לעמדת ישראל ומזדהה עם אויביה ועם תומכיהם, כאשר הוא מצטרף לטענה שעצם ישיבת אזרחים ישראלים בשטח הכבוש מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי". עורך אחר קרא לעצמו "יחסיות האמת" ובכך אולי סיכם את הדיון כולו.
10. מלחמת לבנון השנייה: מתי ראוי לעדכן את טבלאות ההרוגים?
"תגידו לי מזל טוב. אני מעדכן את הערך מהממ"ד ורועד מהבומים החזקים שנשמעים"
הוויכוח על הערך "מלחמת לבנון השנייה" התנהל בזמן שהתותחים רעמו. הדיונים הראשונים בדף השיחה התרחשו ביולי 2006, כשהערך עוד נקרא מבצע "שכר הולם". אחת המחאות הראשונות בדף השיחה הייתה על טבלאות ההרוגים, "יש משהו די מבחיל בערך הזה, על טבלאות האבידות שבו", כתב העורך אלמוג. "אני לא הסתכלתי מי העורכים, אבל מישהו איבד שם את הצפון תרתי משמע. אני לא רוצה לחשוב על הרגע בו יודיעו על ההרוג הבא, ו-ויקיפד מסור בעל תחושת חובה ישב לעדכן את הטבלה. די, מספיק. כאן לא עיתון, ולא יזיק אם הערך יחכה שבועיים שלושה, שהעניינים יתגבשו, ולאחר מכן תוכנסנה כל הטבלאות. המצב הנוכחי מזכיר לי דברים וטבלאות מאוד מקאבריים משירותי הצבאי וממקומות נוספים". הצעה להוסיף גם את מספר ההרוגים הלבנונים לדף השיחה נדחתה בבוז. אחד העורכים ביקש בעיצומה של המלחמה: "תגידו לי מזל טוב. אני מעדכן את הערך מהממ"ד ורועד מהבומים החזקים שנשמעים".
הנטייה הישראלית לפרשנות צבאית מהספה בבית תפחה מדי פעם לממדים מגוחכים: "חסן נסראללה אמנם הפריח את השמועות על פגיעה בו", כתב אחד העורכים. "אך ברור היה שיש הבדל בין הנאומים הקודמים שלו לנאומו האחרון, רק פלג גופו העליון צולם, כושר ההתבטאות שלו לא כקדם, הוא דיבר בחוסר התלהבות. יש לציין את זה בדרך מסוימת בערך". "לא מתפקידנו לעשות ניתוחים או ספקולציות", ענה לו עורך אחר. "אין שום מידע על כך שהוא נפגע, ולכן צריך לשלול את זה בערך, עד ובמקרה ויתברר אחרת". גם ההצעה להוסיף קישור לאתר חיזבאללה נדחתה על הסף. "לדעתי שלילי לגבי אתר החיזבאללה הרי זה פרופגנדה טהורה, כמובן שאפשר להגיד אותו דבר במידה פחותה על אתר דובר צה"ל. עדיף להוריד את הקישור אל אתר דובר צה"ל מאשר להוסיף גם את אתר החיזבאללה", חתם אחד העורכים.