השבוע חשפנו כאן ב-NEXTER שהמוסד, השב"כ ויחידות מודיעין בצה"ל אוסרים על המשרתים בהם להיכנס לפיילוט מאגר הביומטרי. השב"כ עצמו אחראי על אבטחת המאגר. אבל אם לאנשיו אסור להירשם למאגר – מה זה אומר? נניח, שהמאגר לא מאובטח מספיק לטעמם? או שהמאגר משותף עם מדינות ידידותיות - בלי שגילו לנו, האזרחים?
כך או כך, כשהמדינה מזרזת אותנו למסור לתמיד את נתונינו הביומטריים ומבטיחה שהם מוגנים ובלתי דליפים, אבל גופי המודיעין שלה כנראה חושבים אחרת – זה עניין שצריך לעלות לראש סדר היום הציבורי.
לא קל היה לאשר את הידיעה הזו לפרסום בצנזורה. הגופים הביטחוניים נמנעו מתגובה – צה"ל, השב"כ והמוסד. הרשות הביומטרית מסרה לנו משהו שנשמע כמו חרטוט סטנדרטי: "היציאה לפיילוט התיעוד והמאגר הביומטרי נעשתה רק לאחר שהתקבלו אישורים מכלל הגורמים, לרבות הגורמים הביטחוניים". איך נראה האישור הזה? "יאללה שיהיה, בשביל סתם אנשים זה בסדר"?
אבל הפרסום הוא רק תחילת הדרך. צריך עוד להבין למה המודיעין החליט להישאר בחוץ. בין אם זה חשש מדליפה, שיתוף עם מדינות אחרות או סיבה אחרת - התשובה עשויה להיות משמעותית מאוד להחלטה שכל אחד מאיתנו צריך לקבל, אם להיכנס או לא. הגופים הביטחוניים מנפנפים באינטרס הביטחוני כדי לשמור על שתיקה. המדינה ורשות האוכלוסין שומרים על האינטרס שלהם – שלא נחשוב שהמאגר הביומטרי הוא חלטורה. ומי שומר על האינטרס שלנו, האזרחים?
+ אם בא לכם להרגיש איך זה שמישהו מסתכל עליכם כל הזמן, נסו את המשחק הזה.
הביטקוין מת? יחי המשהו-קוין
אם אתם מאלה שהביטקוין בא להם לא טוב, זה יכול להיות השבוע שלכם. אם הסיפורים על אנשים שהפכו למיליונרים בגלל כסף יהיר וחתרני שהמציאו לעצמם הרגיזו אתכם, השבוע הזה ישמח אתכם. כי הביטקוין גוסס, אולי כבר קרוב יותר למותו מאשר ללידתו.
חצי מיליארד דולר נגנבו על ידי האקרים מהבורסה שסימלה את הביטקוין, מאונט גוקס (Mt.Gox) היפנית, והיא נסגרה. אחר כך נגנבו ביטקוינים בשווי 620 אלף דולר מעסק שאחסן אותם בשם Flexcoin. גם הוא נסגר ואנשים הפסידו הון. ואם זה לא מספיק, השבוע מתה גם מנכ"לית אמריקאית של חברה מסינגפור הסוחרת במטבע הווירטואלי. כנראה התאבדה.
החולשות של הביטקוין התגלו בשיא תפארתן. למה הכוונה? אם מישהו יפרוץ לכם הביתה ויגנוב מכם שקלים, תוכלו להזמין משטרה ולקוות שיישפט בבית המשפט. אם הבנק שלכם יקרוס, בנק ישראל יגבה אותו כלכלית. ככה מפעילה המדינה את כוחה כדי להגן על המטבע שלה. לביטקוין אין מדינה. וככה לא ברור בכלל אם יש משטרה בעולם שתתגייס כדי למצוא את ההאקרים האלה ולשפוט אותם, ואין שום בנק שייתן גב.
הביטקוין כבר מזמן לא נסחר בשיאים של 1,100-1,200 דולר שבהם שייט בסוף 2013. עכשיו, אחרי כל הפריצות, השער הרשמי שלו עדיין גבוה מ-600 דולר לביטקוין. אבל אחרי ש-7% מסך כל הביטקוין בעולם נשדדו ואין מי שנוקף אצבע, וכשהשער שלו מתנדנד כמו סירת גומי של הקומנדו בים האדום, ברור שהמטבע הזה לא יכול לשמש לעסקאות יומיומיות.
זו הסיבה שפרשנים כבר כותבים הספדים שלו. אולי בצדק. אבל היתרונות העצומים של מטבע וירטואלי, חסר מדינה ומשטר, שיכול לעבור מאחד לשני ללא תיעוד וללא עמלות, לא יתנו לרעיון עצמו להיעלם. הלקחים של הביטקוין כבר נלמדים על ידי הממציאים של המטבעות הוירטואליים הבאים.
+ כאן אפשר לעקוב אחרי שער הביטקוין לדולר. לא שקל לעקוב אחריו.
תרימו את העיניים
השבוע היה ברשת הייפ יפה סביב היום הלא דיגיטלי. בפייסבוק, באתר הפרויקט, גם פה אצלנו. האמת, זה קצת ביזארי, לפמפם ברשת את רעיון ההתנתקות מהרשת. אבל זו הדרך היחידה שאנחנו מכירים להפיץ רעיון. כי זה חזק מאיתנו. וזו סיבה ממש טובה להיזכר מה טוב בלהיות קצת מנותק. יממה אחת, החל משישי בשקיעה ועד השבת. הנה הרבה דברים שאפשר לעשות בזמן הזה. ואפשר גם סתם להרים עיניים מהמסך, ולמצוא שקט.