אתרי החדשות הטובים בישראל

את מרבית השנה בילו העיתונאים בתחושה שהענף כולו עומד להתמוטט. חמור מכל היה מצבם של עובדי מעריב, שהעיתון והאתר בו עבדו כמעט התפוגג בן לילה. אלא שהם הזכירו לכולם נחישות מהי והצליחו להציל משהו מכבודם שנרמס, עד שחזרו לשגרה שסופה לא ידוע עם השתלטותו של שלמה בן צבי על העיתון ועל אתר nrg. גם בשאר אתרי החדשות הגדולים המילה "צמצומים" הייתה פופולרית מתמיד. את 2013 החלו רובם עם מצבת כוח אדם קטנה יותר.

מנגד, אי אפשר להתעלם ממפץ השידורים הגדול שפרץ השנה אל אתרי האינטרנט בזמן הבחירות בארה"ב, עם האולפנים החיים בכל אתר חדשות גדול. האם הרשת תהיה לאלטרנטיבה אמיתית לצפייה בחדשות בטלוויזיה? בקרוב נגלה. בינתיים, ערוץ החדשות שלנו פותח שנה שלישית של שידורים מסביב לשעון ב-mako ויעקב אילון הצטרף לאחרונה למערכת האתר, ינון מגל מפאר את שורות וואלה ו-ynet החל בשידורים חיים מאולפן ייעודי במשך כל ימי השבוע.

אין ספק, זירת אתרי החדשות באינטרנט סוערת. אבל במדינה שצורכת חדשות בלי הפוגה, קיימים כחמישה אתרי חדשות מרכזיים ולא יותר. לכן השנה בחרנו עבורכם את האתרים הטובים שאינם דווקא הגדולים, אלא כאלה שיכולים להעשיר את הידע החדשותי של הגולש.

1. הפלוג

כשטל שניידר איבדה את מקום עבודתה במעריב, היא החליטה לא לוותר על הכתיבה הפוליטית. הפלוג, אותו הקימה לפני שנתיים, מחזיק על גבו הצנום את סצנת הכתיבה הפוליטית העצמאית לגמרי בישראל. בניגוד לעמיתיה, שמשתמשים בבלוגים כדי לתמוך בפעילות בכלי תקשורת גדולים, את הסקופים הגדולים שלה היא שומרת לגולשים.  בארצות הברית היא הייתה מתעשרת מזה. בארץ היא רק מצליחה לשרוד.

כך או כך שניידר מצליחה להוות משקל נגד הולם לתקשורת הממסדים, עם ידיעות מעמיקות וביקורתיות שאינן תלויות באג'נדה או במרדף אחר פופולריות, והוספת גוון אישי, שמצופה מכל בלוגר, בלי להפוך אותה למוטה פוליטית. אחד הניסיונות הבולטים לייצר אלטרנטיבה אמתית היה סקר הבוחרים בקדימה, שנעשה כולו במימון קוראיה של שניידר. היא לא הצליחה לחזות את תוצאות האמת, אבל כן הצליחה ליצור סיקור שהיה שקוף כולו בפני הגולשים. עניין נדיר בעיתונות הפוליטית בישראל. תחנה חובה בשביל מי שמתעניין באמת בנעשה במסדרונות השלטון.

2. חדשות בזמן אמת

בדיקת עובדות? פרשנות? הקשר רחב יותר לאירועים? אלה דברים שמתאימים לעיתונות הישנה, זו שעובדיה עסוקים עכשיו במאבקי הישרדות. תנו לנו דיווחים עדכניים 24 שעות ביממה על מה שקורה עכשיו. כלומר עכשיו עכשיו עכשיו. ואז תשאלו אותנו מה אנחנו חושבים. יש משהו כמעט לא עיתונאי במה שעושות קבוצות כמו "חדשות בזמן אמת", שמתנהלת בפייסבוק וכקומונה באתר "תפוז". פרסום ראשון של הודעות דובר ודיווחים שנדמה שמגיעים ישירות ממתנדבי מד"א לא יכול להיקרא עבודת שטח של ממש. אבל כל הביקורת כבדת הראש הזאת נשכחת אל מול ההתמכרות שמייצר האתר הזה. מבט אחד בפיד, ומיד אתה לומד שיש תאונה בקריות, תקיפה של צה"ל בעזה ומעצר של נוכל קטן באשקלון. כל מה שצרכן חדשות אובססיבי צריך, במקום אחד.

3. אישתון

פתאום, כולם רוצים להכיר את אישתון. למה? כי מצ"ח והמשטרה פתחו בחקירה סמויה כדי לנסות ולבדוק מי הדליף לו מסמכים שמוכיחים שצה"ל הסתיר לכאורה את שיעור ההתאבדויות בשורותיו. עיתונאי שנרדף על ידי השלטונות בגלל פרסום? זה החומר שממנו עושים סרטים, לא? אבל אישתון מסרב לשחק את המשחק ולחשוף את זהותו. מבחינתו, סדרת התחקירים שהחל לפרסם באפריל על חללי צה"ל חשובה הרבה יותר מסיפורו האמיתי.

התחקיר הזה, שהוביל באופן נדיר לפרסום של נתוני המתאבדים בצבא ב-10 השנים האחרונות, היה מספיק כדי לקשור כתרים לבלוגר הנחבא אל הכלים. אבל מדובר רק בעוד נקודה ברצף של עבודה עיתונאית ארוכה ומעוררת הערכה, בעיקר כיוון שאישתון הוא לא רק בלוגר שכותב את דעתו. הוא אוהב פרטים, ומאוד אוהב להציג אותם לגולש. בטבלאות, במספרים ובנתונים. הוא עובד, והוא מראה את זה. כשהוא לא מתחקר לעומק נושא מסוים, הוא מפנה את הקוראים שלו אל סיפורים שהוצנעו על ידי כלי התקשורת הגדולים, בניסיון להרחיב את יריעת הסיקור התקשורתי. ההטיה לשמאל ודאי לא תהפוך אותו לבלוגר הנקרא ברשת, אבל גם מי שנמצא בצד השני של המתרס הפוליטי לא יוכל להתעלם מכך שמדובר בעבודה עיתונאית איכותית.

4. דוס מחמד

חבר נוסף בז'אנר "עדכנתי-אתכם-חמש-דקות-לפני-כולם", שחולק עם העוקבים בטוויטר עוד כמה דברים שבאתרי החדשות הגדולים לא מוכנים לפרסם. דוס מחמד, הסטודנט והחייל הבני ברקי עלום השם, מתבל הכל בארומה חרדית משעשעת, שמבטיחה בנוסף לפרסומים על חקירות פנים במשטרה, גם עדכונים על הכתוב בעלוני בתי הכנסת. כדאי לעקוב.

5. אל-מוניטור

הם מצטרפים לבן כספית, אלון בן דוד, נדב איל ורבים נוספים שכבר כותבים בו כפרילנסרים. אף שהעיצוב מעורר זכרונות משנת 2001, נבחרת החלומות הזאת מעוררת תקווה לאתר עצמאי ומקושר שיצליח להפוך לתחנת חובה ברשת עבור חובבי האקטואליה. כדאי לעקוב אחריו.

הבחירה של עמית סגל: POLITIwatch

 "פוליטיווטש הוא יוזמה של חבר'ה צעירים שהחליטו בעקבות המחאה החברתית לעשות מעשה: הם לוקחים הצהרות ונאומים של פוליטיקאים ומראים איפה הם טעו, ועוקבים אחר ההתחייבויות שלהם. בפוליטיקה, תמיד טוב להראות שהמלך הוא עירום והם עושים את זה באופן חרוץ ויצירתי".

אנשי האתר לא לוקחים שבויים מימין ומשמאל. הם שמחו לגלות לשלי יחימוביץ' שאין לה דרך לחשב כמה חרדים בני 18 הולכים לישיבות, ומנגד חשפו איך נתניהו לא מבטל את הישגים של ממשלות קודמות בתחום הבריאות, וכיצד הוא מטעה את בוחריו לחשוב שממשלתו הוסיפה מיטות לבתי החולים.