שאלת המצב הכלכלי והחברתי בישראל היא אולי הרלוונטית ביותר בימי הבחירות הבאים עלינו לטובה. כן, יותר משאלת אירן. רק לפני שנה יצא הציבור לרחובות בדרישה לשינוי המציאות הכלכלית לטובת האזרחים. הבטחות הובטחו, מס שפתיים שולם בדמות חינוך חינם מגיל 3 (שגרם לקיצוצים בתחומי חינוך אחרים, כמובן), והארץ שקטה. עד שחזרו ההפגנות ופגשו את עוצמתה של המשטרה. ברשת, לעומת זאת, נמשך העיסוק בנושאים הנפיצים האלה ללא לאות. בין אם הם בימין או בשמאל, בפני הגולשים עומדים כיום סדרה של מקורות מידע ופרשנות שמאפשרים עיצוב עצמאי של דעות. בחרנו את חמשת האתרים שחייבים לעקוב אחריהם, אבל לשמחתנו, רשימת האתרים שנותרו בחוץ ארוכה.
1. הירקון 70: בשביל זה המציאו את האינטרנט
מהדורת החדשות מהירקון 70 כבר עוטרה בפרסים, אבל עדיין לא התגלתה ברמה הארצית. ההפסד כולו של גולשים שלא פינו את ימי חמישי כדי לצפות במהדורה שעולה לאתר. התכנית, שמופקת בהתנדבות על ידי חבורה מוכשרת ואידיאליסטית של עיתונאים, קולנוענים ואמנים, היא דגם לאופן שבו צריכה להתנהל תקשורת עצמאית באמת – התייחסות לנושאים כלכלה וחברה שגופי התקשורת המרכזיים מתעלמים מהם (כל אחד מסיבותיו הוא), תוך שמירה על אמות מידה עיתונאיות גבוהות. ואל תפספסו את פינת זיהום האוויר, שמחליפה את התחזית בסוף המהדורה.
2. עורו
אתר עורו הוא אחד השימושים החדשניים באינטרנט ככלי לשינוי חברתי. באמצעות מערכת דיונים מתקדמת מנסה תנועת "עורו" לממש את המרחב הציבורי ולהחיות את הדמוקרטיה האתונאית ברשת. כל חבר רשום באתר יכול להעלות מחקרים, ניירות עמדה ודו"חות בנושאים הנעים מחינוך ועד כלכלה, וליצור דיון סביבם, כאשר יתר הגולשים מדרגים את התוכן שהועלה, מגישים הצעות לשיפורו ויחד מנסים להגיע להסכמה בנושא. כך התנועה, שמגדירה את עצמה כ"בית של הרוב", שואפת ליצור דיון ציבורי רחב שיביא לקונצנזוס על סדר יום חברתי חדש, ולהמשיך ברשת את השינוי החברתי שהחל ברחוב.
3. "העם דורש צדק חברתי"
הוא אמנם כיכב פה גם בשנה שעברה (בקטגוריית חדשות), אבל התגלית האמיתית הייתה שהאתר הרשמי של המחאה החברתית לא התפוגג ביחד עם ההפגנות. אולי כיוון שבאינטרנט אין כוחות משטרה גדולים שיכולים להפחיד אותו. האתר ממשיך להוביל קו ביקורתי בנושאים של כלכלה וחברה. מתיעוד של הפגנות שעדיין מתקיימות ברחבי הארץ (במקרים רבים הרחק ממהדורת החדשות הקרובה אליכם) ועד לסיקור מאבק החופים. כל מי שמתעניין במאבקים החשובים באמת שמתנהלים במדינה, חייב להוסיף אותו לרשימת הקריאה.
4. כביש 40: הכיוון דרום
הפרויקט שיזמה מיכל רומי מוכיח שפרובניציאליות היא מצב נפשי, ולא הרבה יותר מזה. כבר יותר מ-130 גיליונות של כביש ארבעים חושפים שיש בישובי הדרום (מבאר שבע ועד לערבה) הרבה יותר מהסיקור המוניציפאלי המוגבל שהורגלנו אליו. כשהוא מגובה בשורה של עיתונאים מהשורה הראשונה, שלרוע המזל מתגוררים רובם במרכז, מצליח המגזין לכוון זרקור אל נושאים נסתרים ולפעמים שנויים במחלקות באופן שאינו צעקני או מתלהם. התוצאה היא חיה נדירה בנוף המקומי: מגזין שמכבד את קוראיו, ועדיין רלוונטי לחיים האישיים שלהם. גרסת האינטרנט שואבת את תכניה מן הגרסה המודפסת, אבל העיצוב הנקי והידידותי הופך אותו לאתר יותר מראוי לקריאה.
5. ואחד לשנה הבאה: ישראל מחר
בזמן שסתיו שפיר ואיציק שמולי נכנסו לפוליטיקה, דפני ליף, האישה שהחזירה את עולם המושגים החברתי לסדר היום, פנתה לאפיקים אחרים. בשנה האחרונה עמלה ליף על הקמת התנועה החברתית החוץ-פרלמנטרית "ישראל מחר", שתמשיך לקדם את הרעיונות החברתיים שהציתה המחאה של קיץ 2011. בקרוב מאוד יושק אתר האינטרנט של התנועה, שמטרתו להנגיש מידע לציבור הרחב ולהוות בסיס לפעילויות התנועה. עד שיוקם האתר, מספק עמוד הפייסבוק של התנועה סרטוני וידאו אינפורמטיביים על נושאים כמו ביטוח לאומי, פנסיה, שוק הדיור וכו', וניתן למצוא בו גם עדכונים על פעילויות התנועה ברשת ומחוצה לה.