רשות החדשנות מפרסמת היום את דו"ח "תמונת מצב נשים בהייטק 2025" אשר מציג תמונת מצב רחבה בנוגע לשילובן של נשים בתעשייה. על אף שמספר הנשים הלומדות את מקצועות ההייטק והמועסקות בענף ממשיך לעלות, ייצוגן בדרגי הניהול, היזמות ובהון סיכון נותר נמוך באופן משמעותי - רק 17% מהדרג הניהולי הבכיר בחברות ההייטק הישראלי הן נשים, ורק 10% מהמנכ"לים של סטארטאפים.
הנתונים מצביעים על מגמות מעורבות: בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטיות במקצועות ההייטק, מספר העובדות בענף ההייטק צמח ב-65%, ומספר העובדות בתפקידי מו"פ גדל ב-140%. עם זאת, חלקן של נשים בענף ההייטק נותר ללא שינוי: שליש מהעובדים, וכמעט ואין שינוי בייצוג הנשי בדרגי הניהול ובהיקף ההשקעות בסטארטאפים המובלים על ידי נשים. רק אחת מכל שישה מנהלים בדרג הבכיר בחברות ההייטק הישראליות היא אישה, ורק 4.3% מכלל ההון שגויס בשנים האחרונות על ידי סטארטאפים הגיע לסטארטאפים בניהול מנכ"ליות.
דוח מצב הנשים בהייטק
- מספר הנבחנות בבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה עמד על 48.2%
- מספר הנבחנות בבגרות 5 יחידות במדעי המחשב עלה ביותר מ-75% מאז 2016, אך עדיין עומד על 36.1% בלבד מכלל הנבחנים – ללא שינוי משמעותי מאז 2020.
- שיעור הסטודנטיות במקצועות ההייטק עלה מכ-24% בשנת 2012 ל-32% בשנת 2023 - זוהי מגמת שיפור משמעותית, אך שיעורן עדיין נמוך ביחס לגברים.
תעסוקה
- מספר הנשים המועסקות בענף ההייטק עלה ב-65% בעשור האחרון והגיע לכ-130 אלף הייטקיסטיות, אך חלקן היחסי נותר 33.5% בלבד מהמועסקים בענף – ללא שינוי משמעותי שלושה עשורים.
- בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר: מספר הנשים בתפקידי מחקר ופיתוח עלה ב-140% בעשור האחרון, אך הן עדיין מיעוט בתעשייה, עם 5% בלבד מכלל המועסקים במו"פ.
פערים אזוריים מעמיקים – נשים בפריפריה נשארות מאחור
הדו"ח מצביע על פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה בכל הנוגע ללימודים לבגרות בתיכון, שמשפיעים ישירות על כניסת נשים לתעשיית ההייטק:
- שיעור הנבחנות בבגרות 5 יחידות במדעי המחשב בתל אביב ובמחוז מרכז גבוה פי 3 מאשר בירושלים, פי 2 מאשר במחוז הדרום וב-50% יותר מאשר במחוז צפון ובחיפה.
- בעוד שבמרכז הארץ ישנה עליה משמעותית בשיעור הנבחנות במדעי המחשב, בפריפריה הגידול איטי יותר, מה שיוביל להרחבת הפערים העתידיים.
פערים בניהול, ביזמות ובהון סיכון – נשים מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות
למרות העלייה במספר הנשים בהייטק, שיעורן של נשים בעמדות בכירות נותר נמוך משמעותית:
- נשים מהוות 17.6% בלבד מדרגי הניהול הבכיר בחברות הייטק פרטיות, ו-24.3% מחברי ההנהלה בחברות ציבוריות.
- רק 10.6% מהמנכ"לים של סטארטאפים בישראל הן נשים, נתון נמוך משמעותית ביחס למרכזי חדשנות אחרים בעולם.
- סטארטאפים בהובלת נשים גייסו רק 4.3% מכלל ההון שגויס על ידי סטארטאפים בשנים האחרונות – למרות שהן מנהלות 10.6% מהסטארטאפים, מה שמעיד על חסמים בגישה להון והשקעות.
- ב-40% מקרנות ההון סיכון הפעילות בישראל אין אף שותפה אישה.
"בכוחם של המעסיקים לשנות"
ענבל אורפז, מייסדת "אישה בהייטק" וממחברות הדוח, מציינת בפני mako כי חשוב לשים למגמות החיובית, למשל בכמות של התלמידות שניגשות ל-5 יחידות לימוד מדעי המחשב או במספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק. יחד עם זאת, זה גם ממחיש לדבריה את האתגר - "אפילו כשיש שיפור משמעותי, השינוי הוא איטי כי ההייטק כולו בצמיחה. למשל, מספר הנשים שמועסקות בתפקידי מו"פ עלה בעשור ב-140% - זה פנומנלי. באמת מאוד משמעותי. אבל כשמסתכלים על השיעור של נשים בתפקידי מו"פ הוא עולה בתקופה הזו מ-23% ל-26.5%", היא אומרת.
"המשמעות היא שצריך להמשיך לדחוף ולהוביל מאמצים בתחילת המשפך - לעודד עוד תלמידות ונשים ללמוד את המקצועות האלה. יש משמעות גדולה לבחירות של תלמידות בשלבים המוקדמים, מה שבא לידי ביטוי בפרסום בבגרויות, אבל זה מתחיל עוד קודם. יש תפקיד גדול לסביבה של התלמידות בתקופה הזו - להורים, לצוותי ההוראה - על הבחירות שהן יקבלו. כל עוד תמשך המגמה הזו - ימשיך גידול איטי בשיעור של נשים. זה לא שינוי שיכול לקרות בין לילה. צריך גם לשים לב למשל בשלב התיכון שיש פערים בין מקומות שונים בישראל, ויהיו לזה השפעות ארוכות טווח"
באשר למיעוט הנשים בדרגות ניהול, אומרת אורפז: "אני חושבת שהדוח הזה הוא גם הזדמנות לתעשיית ההייטק להסתכל על מה שקורה ברגע שנשים כבר מגיעות לחברות. נשים הן אמנם מיעוט בתעשייה - שליש מהעובדים. אבל כשאת מסתכלת על מה שקורה בתפקידי ניהול בכירים - השיעור של נשים שם צונח. בכוחם של המעסיקים בענף לשנות את זה ולשפר את זה. קודם כל, שכל חברה תבדוק מה המצב אצלה פנימית בדרגי הניהול, ואחר כך לשאול שאלות על מי שקודם, ולמה מי שמקודם לא מקודם.
"הרבה פעמים יש הטיות לא מודעות אצל מקבלי ההחלטות שמשפיעות על מי שמקודם לתפקידים הניהוליים. בסוף לא מספיק שמישהי תרצה להתקדם - היא צריכה את ההזדמנות לעשות את זה בתוך הארגון. יש לזה גם מוטיבציה עסקית חזקה - נשים הן מנהלות טובות, ויש הרבה נתונים שמגבים את זה. כולל נתונים מהשנים האחרונות בהן מנהלות התמודדו בצורה טובה מאוד - ולפעמים טובה יותר מגברים - במשבר הקורונה למשל".
מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב, עוד ועוד חברות טכנולוגיה ענקיות, בהן מטא, גוגל ואמזון הודיעו על ביטול תוכניות הגיוון וההכללה שלהן (DEI). "בארה"ב יש עכשיו מתקפה על תוכניות אלו, שמקבלות גיבוי גם מהנשיא החדש. שורה של חברות הייטק אמריקאיות, כולל כאלה שיש להן פעילויות בישראל, הודיעו שהן מבטלות את תוכניות ויעדי הגיוון שלהן. הנתונים שמפורסמים בדוח מראים כמה אנחנו רחוקים משוויון בהייטק. היו בעיות בחלק מהתוכניות שפעלו והחמיצו את המטרה. אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים - גיוון הוא חשוב וגם טוב לעסקים. צריך למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה", אומרת אורפז.
"יש גם טענות שיש שיויון הזדמנויות (מריטוקרטיה) ושמי שטוב מקודם. הנתונים בנוגע לייצוג הנשים בתפקידי ניהול בכירים בהייטק מראים שנשים לא מתקדמות בסולם הניהולי".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מוסיף: "השינוי ניכר במספרים, אבל הוא רחוק מלהיות מספק. יותר נשים לומדות מקצועות הייטק, יותר נשים עובדות בהייטק – אך כאשר מסתכלים על עמדות הניהול, היזמות וההשקעות, הפערים נותרים עמוקים. בעשור האחרון מספר המועסקות בענף גדל בצורה משמעותית, אך זה כמעט ולא מתורגם לשיפור שיעורן בעמדות מפתח.
"עלינו להמשיך ולפעול ליצירת הזדמנויות שוות לנשים בהייטק – מהרחבת מסלולי ההכשרה וההשכלה, דרך גיבוש תכניות לקידום נשים בדרגי ניהול ועד עידוד יזמות נשים. רק מהלך רוחבי ומתמשך שיערב את הממשלה ואת התעשייה יוכל להביא לשינוי אמיתי".