היום (שבת) שבו לישראל ארבע מתוך חמש התצפיתניות החטופות בידי חמאס מאז 7.10 - לירי אלבג, דניאלה גלבוע, קרינה ארייב ונעמה לוי. בעת העברתן מחמאס לידי הצלב האדום, ערך ארגון הטרור "טקס שחרור" עבורן בכיכר פלסטין בעזה, הקים במה במרכז הכיכר והציב עליה באופן מתריס את סמלי צה"ל והשב"כ, לצד כיתוב בעברית: "הציונות לא תנצח". בנוסף, גרם לאנשי הצלב האדום לחתום על מסמכי השחרור של החיילות. 

התצפיתניות, לבושות במדים שקיבלו מחמאס ובדיסקיות עם כרטיס אסיר סביב צווארן, עלו לבמה, נופפו להמון הפלסטיני וחייכו. הרגע המרגש והמצמרר הזה, בשידור חי, עורר פרץ התרגשות ושמחה ברשת הישראלית, כאשר רבים התייחסו לכך כ"תמונת הניצחון" של החטופות, חרף הטרור הפסיכולוגי שניסה חמאס להפעיל.

אחת התגובות הכי מרגשות, באופן טבעי, הייתה של מייה שם, מי שבעצמה חזרה לפני כמה חודשים משבי חמאס שכתבה: "לביאות, דמעות של אושר. כמה חיכיתי מהבוקר. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. גאה ומחכה כבר לפגוש אתכן. הלב שורף מאושר".

נועה ארגמני, שחולצה משבי חמאס בחודש יוני במבצע "ארנון" ומאז פועלת בעולם להחזרת החטופים, בהם בן זוגה אבינתן אור שעדיין בשבי, פרסמה פוסט בסטורי עם תמונותיהן של הצעירות נפגשות עם משפחותיהן וכתבה: "אושר טהור".

חמאס חשבו שיעשו מפגן כוח אדיר - אבל החטופות הן הגיבורות האמיתיות, ומה שחשוב הוא שהן בבית - ברוח זאת נכתבו פוסטים רבים.

הישראלים שהתמחו בהסברה לאורך כל המלחמה מיהרו לכתוב באנגלית כדי להדהד את מסריהם בעולם. כך המשפיען חן מזיג, המתגורר בלונדון כתב: "לנו מה חשוב: שהן חיות ובריאות. לחמאס מה חשוב? השפלה ופגיעה".

 

פעילת ההסברה הישראלית-אמריקאית אמילי שריידר כתבה באנגלית: "אלפי תומכי חמאס פלסטינים שפלים מתאספים כדי ללגלג ולצעוק על בני הערובה. בינתיים הצלב האדום לוקח חלק ב"חגיגות" בכך שהוא עולה לבמה (!) לחתום על המסמכים להעברה. זו באמת סצנה מרושעת".

אילון לוי, שכיהן כדובר במערך ההסברה הלאומי במהלך מלחמת חרבות ברזל, שיתף את הווידיאו של החטופות על הבמה וכתב: "חמאס הם פסיכופתים. החטופות המשוחררות שלנו הן גיבורות".

שימוש בביטוי תחנות דייגו, מהקלטות הקשר של התצפיתניות ב-7.10, כאשר המוני מחבלים חדרו לישראל.

אור אליעז, בן דודה של דניאלה גלבוע, שצייץ כל יום מחדש את תמונתה עד שתחזור, חוגג את חזרתה המשמחת.