בשבועות האחרונים שחרר צה"ל בהדרגתיות חלק ניכר מאנשי המילואים שגויסו עם תחילת המלחמה, ורבים מהם חזרו מהם לשגרה. חלקם חזרו גם אל משרדי ההייטק, אל החברות שהשאירו מאחור ואל החששות שאולי הדברים השתנו במהלך התקופה הארוכה בה הם לא היו נוכחים. ביקשנו מארבעה הייטקיסטים שירדו ממדים לאחרונה לספר על המעבר החד מהצבא לאזרחות.
"אני מזכירה לעצמי שכל מה שאני עושה תומך במדינה"
באזרחות מעין קוזניוק היא מגייסת בחברת Novidea, ואילו במילואים היא קצינת ת"ש בדרגת סרן. במלחמה קוזניוק שירתה כעוזרת מפקד במחנה של אוגדה 91 במשך כחודשיים. "במהלך המלחמה, בסיס הקבע של אוגדה 91 שבה אני משרתת במילואים עבר לבסיס חלופי מאחר שבסיס הקבע שוכן על גבול הצפון (באזור בירנית). המעבר הציב קושי לוגיסטי גדול והיינו צריכים לשכן את כל החיילים במגורים חלופיים. המשימה הזאת דרשה פונקציה ניהולית - כזו שיכולה לתכלל את כל הצרכים הלוגיסטיים והאישיים-רגשיים של החיילים והחיילות", היא מספרת.
המענה לצרכי החיילים לא חדש לקזניוק. כחלק מתפקידה כמגייסת גלובלית ב-Novidea, היא אחראית על תהליכי גיוס מקצה לקצה, החל מאיתור מועמדים רלוונטיים, דרך ליווי התהליך וכלה בחתימת החוזה וקליטתם בחברה. על אף שהיא מספרת שהיא הצליחה להפריד בין העבודה למילואים כמעט לחלוטין, מגייסת תמיד נשארת מגייסת, ולדבריה, גם במילואים היא ביקשה קורות חיים ממועמדים פוטנציאליים שפגשה על מדים. "החלפנו חשבונות לינקדאין והשיחות תמיד נדדו גם לצד המקצועי. בסופו של דבר, המהות שלי היא אנשים. אני תמיד אתחבר לצד הזה, והדבר מסייע לי גם בתפקיד שלי כמגייסת וגם בתפקיד שלי במילואים. המשותף לשני התפקידים היא היכולת להקשיב, להניע לפעולה, לתקשר ולתאם. גם במילואים שימשתי כפונקציית HR לכל דבר ועניין, גם אם באופן לא פורמלי".
"אני חושבת שכולנו קצת השתנינו. כולנו רגישים יותר אחד לשניה, וגם שיחות המסדרון השתנו. כשחזרתי קיבלתי זמן להתאקלמות ולחזור למשימות שלי בצורה הדרגתית - והתהליך עדיין נמשך", היא מספרת על תהליך החזרה לעבודה. "הרגשתי שמבינים את הסיטואציה שממנה אני מגיעה ומאפשרים לי לחזור לעצמי לאט לאט. המסר העיקרי שלי הוא שזה בסדר לא להיות בסדר. המעברים הם חדים ומלאים בשאלות קשות על עצמנו ועל התפקידים שאנחנו ממלאים. אני מזכירה לעצמי שכל מה שאני עושה תומך במדינה כרגע, בין אם זה במילואים ובין אם זה בעבודה, שתומכת בכלכלה שלנו כאן".
״יש הרבה מעסיקים שלא מבינים שאנשים מחרפים את נפשם כדי להגן על המדינה״
יניר פינקר הוא מנהל מוצר בחברת גלאסבוקס ובמילואים הוא סמל מחלקה בגדוד הגנה מרחבית יהודה ושומרון. הוא הצטרף לחברה בסוף חודש ספטמבר האחרון וכשבועיים לאחר מכן גויס. לחברה הוא חזר באופן רשמי רק בשבוע שעבר, ואם לא די בכך, לפני כשבועיים נולד לו ולאשתו ילד נוסף. ״תהליך הקליטה נקטע עם פרוץ המלחמה, אבל המסר הראשון שקיבלתי מהמנהל שלי הוא ׳לך תגן על המדינה ותשכח מהעבודה. זה מה שחשוב עכשיו׳״, הוא נזכר. "חיפשתי עבודה תקופה לא קצרה וחששתי שאאבד את המקום הזה. צפירת ההרגעה הזאת מצדו, שהמקום שלי יישמר, הייתה משמעותית עבורי ואיפשרה לי להתפנות ולהתעסק במשימות ההגנה".
״מרגע שהתגייסתי למילואים הייתי בטוח שלא יזכרו אותי בגלאסבוקס. הייתי ממש חדש בתפקיד וזה ארגון גדול״, הוא מספר על החששות, אבל מספר באותה נשימה שאנשי החברה נשארו עמו בקשר כל העת. ״אחרי חודשיים של מילואים הרגשתי שאני מוכן לחזור לעבוד. זאת הייתה פרוצדורה מורכבת מבחינה משפחתית כי אשתי הייתה בחודש תשיעי, אבל זה היה שווה כל רגע. אני שומע לא מעט סיפורים על חיילים שפוטרו או הוזנחו על ידי מקומות העבודה שלהם בזמן המלחמה, וחלק אפילו שיתפו אותי בכאב שמקומות העבודה שלהם מתייחסים אליהם כאילו הם בחופשה. יש הרבה מעסיקים לצערי שלא מבינים שאנשים מחרפים את נפשם כדי להגן על המדינה שלנו וזה מעציב אותי מאוד. אני מנגד מרגיש שזכיתי במקום עבודה אנושי ומשפחתי, והלוואי שכל משרתי המילואים היו מקבלים יחס כזה".
"בחודש הראשון הייתי בבית 48 שעות בלבד"
ענבל בן-יהודה היא מנהלת מוצר AI בכירה בחברת GONG, ובמילואים היא קצינת מילואים בדרגת רב סרן. בן-יהודה משררת ביחידה 8200 ואחרי כמעט שלושה חודשים במילואים, היא חזרתה לעבודתה בסוף חודש דצמבר. עם זאת, היא עדיין עושה מילואים יום בשבוע."״עשיתי הרבה מילואים לאורך השנים, אבל זו הפעם הראשונה שיצאתי למילואים בכובע נוסף, הפעם כאמא לילד בן שנתיים״, היא מספרת.
"כבר כשגויסתי, המנהל הישיר שלי אמר לי 'ענבל, תתרכזי רק במה שאת צריכה לעשות ובמשפחה שלך. זה כל מה שחשוב עכשיו'. הידיעה שהאמירה הזו באה ממנו נתנה לי תחושת שקט וביטחון, ואפשרה לי להיות מרוכזת אך ורק במשימה. הלגיטימציה שלא חייבים אותי במקום נוסף, זה מה שאפשר לי לשמור על סוג של שפיות כל החודשים האלה".
בן-יהודה מספרת שהתפקיד הצבאי שלה, כמו באזרחות, דורש ניתוח ועיבוד נתונים, הפקת תובנות מהירות, גמישות מחשבתית, כושר תגובה ופתרון בעיות בזמן אמת, כשההבדל הוא בסוג המידע שיש צורך לנתח. בגונג עוסקים בעיבוד והפקת תובנות משיחות עם לקוחות ובדאטה מהמוצר, ואילו ב-8200 הדאטה הוא המודיעין.
"לא היה קל למשפחה, בעיקר בחודש הראשון כשלא הייתה מסגרת לילד. בזמן הזה כמעט ולא התראינו, ובחודש הראשון הייתי בבית 48 שעות בלבד", משתפת בן-יהודה. "בעלי נתן הכל מעצמו כדי לבנות איזושהי שגרה לילד ודאג להיות לצידו בכל זמן. מצחיק (וגם צובט בלב) שהוא התחיל להגיד 'אמא' דווקא בהיעדרי".
"המעבר חזרה מהמילואים לאזרחות הוא קיצוני, אפילו שלא חזרתי משדה הקרב", היא מסכמת. "בחיים האישיים ובמיוחד בחיים המקצועיים הרגשתי כמו אורחת, זאת תחושה הזויה. מצד אחד הסביבה מוכרת, אבל משהו בי השתנה. שמחתי לראות שהפרויקטים שלי התקדמו בזמן הזה בצורה טובה מאוד. המנהל שלי אפילו המתין עד לחזרתי כדי שאוכל להשיק בעצמי פרויקט גדול שהובלתי במשך למעלה משנה".
"דאגו להבהיר ולהזכיר לי שמקומי בצוות מובטח"
איתמר הרשקו הוא אנליסט אבטחת מידע (Soc Analyst) בחברת הסייבר Cynet. על מדים, הוא סמ"פ בחטיבה 417, ובמילואים הוא שירת במשך 98 יום. במסגרת תפקידו, הוא היה אחראי במגוון רחב של אמצעים תקשוביים שסייעו במאמצי ניהול הלחימה וברציפות השליטה בתהליכי הלחימה.
לדבריו, הוא שמר על קשר עם מנהליו לאורך כל התקופה, דווקא מתוך מחשבה על היום שאחרי. "המטרה של שמירת הקשר הוכיחה את עצמה כנכונה מאחר והניתוק והחזרה לחיי עבודה ביום שאחרי המילואים עלול היה להיות לא פשוט וחד מדי. השמירה על קשר רציף הייתה הכרחית כדי להקל על החזרה ולשמור על האיזון", הוא אומר.
ולמרות זאת, הרשקו מספר שהחששות לא איחרו להגיע. "ידעתי שאני נכנס לתקופה ארוכה שלא ברור כמה זמן תימשך ומטבע הדברים עלו חששות ותהיות. אולי אפשר להסתדר בלעדי?", הוא אומר. "זו מחשבה שאני יודע שליוותה הרבה מילואימניקים. עם זאת, בחברה אמרו לי שמבחינתם מה שחשוב זה לצלוח את המילואים באופן מיטבי והעבירו לי מסר שאין לי ממה לחשוש".
כשחזר לבסוף מהמילואים לחברה אחרי יותר משלושה חודשים, התקבל לדבריו בזרועות חמות. "קיבלו אותי בצורה הכי חמה וטובה שאפשר, מה שגרם לתחושת השייכות שלי להרגיש גבוהה מתמיד. העבודה עצמה לא השתנתה, אבל כמובן שהמשימות קודמו בזמן הזה. מה שהשתנה במיוחד זה שגדלנו ונוספו עוד אנשים לצוות שלי, ככה שהייתה לי זכות לחזור ולהכיר אנשים חדשים".