קבוצת הפייסבוק "גמד ענק בין חברים מכרים וזרים גמורים", שמונה 11 אלף איש, שקטה רוב השנה, אך סביב פורים, כאשר נערך משחק גמד ענק ארצי, היא מתעוררת לחיים, כאשר הגולשים מעלים תמונות של החבילות שקיבלו ודברי תודה נרגשים.
הכללים פשוטים: כל מי שנרשם למשחק, מוסר את כתובתו ומספר על עצמו דרך שאלות פיקנטיות של מארגני המשחק. בין השאלות של השנה: תאר את עצמך ב-9 מילים, מה האתגר הנוכחי שלך ומה ההישג הכי גדול שלך בחיים. לאחר סגירת ההרשמה נערכת הגרלה, וכל משתתף מקבל ענק שאליו הוא צריך לשלוח חבילה לפורים עד תאריך מסוים, ולהתאים אותה, עד כמה שאפשר, לפרטים שהענק מילא על עצמו. באופן זה כל אחד אמור גם לקבל וגם לשלוח חבילה.
משחק הגמד ענק הארצי נערך זאת השנה ה-11, ומאחוריו עומדים אליה גרינפלד, כתב דיגיטל בכאן דיגיטל ושותף בחברת הפקות התוכן "תוכן הפקות", וד"ר יפעת מור, מומחית תוכן וקהילות שעושה קריאייטיב ואסטרטגיה לארגונים שעושים טוב בעולם ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. יחד איתן יש את המתנדבות ה"לביאות" מהקהילה - עגור לוי, הילה פרידמן ויעל ישראלי.
"הכל התחיל לפני 11 שנים. רצינו לעשות יוזמה קטנה וחמודה בין חברים בפייסבוק, סתם בשביל לעשות משהו נחמד ויצירתי. פתחנו קבוצה והעלינו פוסט בפרופילים הפרטיים שלנו, חשבנו שזה יגיע לחברים של חברים, אבל די מהר הצטרפו לקבוצה אלפי אנשים", מספרת מור ל-mako.
"המטרה שלנו הייתה להראות שאפשר לעשות דברים כיפיים ברשת בלי שום אמצעים מיוחדים. ובאמת, כל אחד יכול לארגן כזה משחק, אנחנו רגילים להשתמש באינטרנט כצרכנים אבל בסוף רוב התוכן שאנחנו צורכים מגיע מאנשים ונשים כמונו, אפשר לעקוב אחרי טרנדים, אפשר להתעצבן מהחדשות, אבל אפשר גם להיות יוצרות ויוצרים במרחב הזה, להשפיע עליו, לעצב אותו ולייצר הזדמנויות לצאת מהבועה שעוטפת אותנו בעוד ועוד תוכן מאותו סוג".
מאז השניים מנהלים את המשחק, כאשר בין השנים בין 2020-2024 החליף אותם חבר מהקהילה בשם אביב בלומשטיין שהתנדב להוביל את הפרויקט במקומם, והשנה הם חזרו לעמדת ההובלה.
השנה נרשמו כ-1,200 אנשים למשחק, כאשר השיא היה כ-2,000 איש. לדברי מור וגרינפלד, בממוצע נרשמים כ-1,000 איש בשנה. "יש אנשים שנמצאים איתנו שבע שנים ויש כאלה שמנסים ואז מגלים שזה לא בשבילם", אומר גרינפלד. "יש כאלה שמגלים אותנו במקרה, ויש כאלה ששוכחים מאיתנו לגמרי ואנחנו מחבקים את כולם". "אבל מחבקים רק בהסכמה", מוסיפה מור.
גיל המשתתפים מוגבל ל-15 ו-4 חודשים, כי "צריך אחריות ומחויבות לשלוח". הם מספרים כי יש ילדים שמשחקים בליווי של ההורים שלהם, ויש משתתפים בני 60 פלוס. הגיל הממוצע הוא 35 והגיל הכי מבוגר הוא 73. לדבריהם, אנשים משתתפים באמת מכל חלקי הארץ, חילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים - כל המגוון, כל העדות, כל הקשת הפוליטית. יש מעט יותר נשים מגברים.
בהערכה גסה, כמה רווחת התופעה של ענקים ללא גמדים? כלומר מישהו ששולח מתנה אבל לא מקבל?
מור: "התופעה של הנטישות היא כמו עמדות קיצוניות שעושות מלא רעש ברשת, אבל בסוף מייצגות מעט מאוד אנשים. יש מעט משתתפים שלא שולחים, יש לנו גם שיטות לזהות כאלה פה ושם ולהוציא אותם מהמשחק.
"הרבה פעמים אנשים רואים שאחרים כבר מקבלים משלוחים וחוששים שאם המשלוח שלהם עדיין לא הגיע - הוא כבר לא יגיע. אבל בעצם יש עוד מלא זמן. אנחנו ממליצים לכולם לשתות מים. צריך להבין שזה ניסוי חברתי, זה לא שירות שאת נרשמת אליו ומובטח לך שתקבלי משהו. את גם יכולה לקבל מתנה שאת לא אוהבת, אני פעם קיבלתי ערימה של ספרים מהרחוב. ברור שהתבאסתי, אבל וואלה - זה מה שקורה כשמשחקים עם זרים מהאינטרנט.
"רוב האנשים טובים והגונים, ואנשים באמת גם משקיעים פה זמן ויצירתיות ומחשבה ומאות שקלים לפעמים במאמץ לשמח בן אדם שהם לא פגשו מעולם. אם בכל זאת מישהו באמת לא קיבל, אנחנו עושים סבב אימוץ ויש גמדים שמתנדבים לשלוח אחרי החג".
גרינפלד: "באופן כללי הגמד ענק הוא יצור אנרכי שיצרנו לפני 11 שנה ומאז הוא חי מתוך אינרציה. אנחנו לא מרוויחים מזה כסף ומנהלים אותו באופן רעוע וכללי. כל הדבר מוחזק בסלוטייפ. ולכן בסופו של דבר אנחנו רק נותנים פלטפורמה ואז מתרחקים בזהירות ובשקט מהזירה בלי שאף אחד שם לב. נפלא מבינתי למה שמישהו יטרח להירשם לפרויקט כזה ואז לא לשלוח מתנה. בצע שוקולד? בשביל לקבל טעמי? אז כן יש בילבולים, טעויות, מישהו שוכח, מישהו נבל. אבל אני רוצה להאמין שזה אחוז לא גבוה במיוחד".
אתם עושים את זה כבר עשור. האם הרגשתם פעם מיצוי? עד מתי תרצו להמשיך את זה?
מור: "ב-2020 הרגשנו שאין לנו את הפניות הרגשית לעשות את זה כמו שצריך ולא רצינו שהמשחק ייעצר, אז חיפשנו ומצאנו מתנדב שיחליף אותנו. בהרבה מובנים הוא עשה עבודה הרבה יותר טובה מאיתנו. זה משמח לגלות שנוצרה פה קהילה עם אנשים שחשוב להם שהמשחק ימשיך ומוכנים לקחת את זה על עצמם את ההובלה. זה אפשר לנו לצאת לחל"ד ארוך, לי נולדו בינתיים שני ילדים, לאליה נולדה ילדה, הורות לפעוטות זה עסק מורכב. אנחנו מאמינים שבשנה הבאה נרצה להוביל בחגיגות הבת-מצווה של המשחק, יכול להיות שלאחר מכן נרצה להעביר את זה שוב הלאה. וגם אולי כבר לא יהיה פייסבוק. אין לדעת".
גרינפלד: "אני מצטער על הפלצנות אבל לפעמים כשיוצרים משהו הוא מקבל חיים משלו. הקהילה הזו שיצרנו זה משהו חי ונושם. שמגיח לכמה שבועות בשנה ואז נרדם לשאר הזמן. יש לקהילה תחושות ורגשות, שנאות וכעסים, אהבות ושפה משותפת. זה מרגיש לא הומאני פשוט להרוג את זה. וגם העבודה לוקחת מאיתנו במצטבר כמה שעות זה לא שאנחנו מאבדים שינה בגלל זה".
כמה אתם צריכים להשקיע בפרסום וכמה זה כבר רץ לבד?
מור: "אנחנו לא באמת מפרסמים, אנשים שומעים על זה מפה לאוזן ומצטרפים. לקראת פורים הקהילה כבר רוחשת, אנשים מצפים לזה. יש אנשים שמשתתפים כבר 11 שנים ברצף. זה כיף שיש גרעין גדול של אנשים שכבר מכירים את המשחק הרבה שנים, הוותיקים בקבוצה עוזרים לחדשים להבין את הניואנסים של המשחק הכאוטי הזה, ויש גם המון בדיחות קבועות".
גרינפלד: "פעם אני חושב שהייתי רוצה למצוא כמה שיותר אנשים לפרויקט. כי זה משהו שאנחנו יצרנו ובא לי שזה יהיה גדול. אבל עם הזמן הבנתי שזה פשוט מה שזה. מי שרוצה רוצה ומי שלא רוצה לא חייב. גם אם יהיו שם 300 אנשים זה בסדר מבחינתי".
כל המשחק נערך בהתנדבות כאמור, אבל המשתתפים מוזמנים לתרום לב שקלים (32 שקלים). "היו שנים שבהן קיימנו שיתופי פעולה ואז גם הרמנו אתר ושילמנו למעצבת. השנה אין לנו שום שת"פ, החלטנו ללכת על מודל הפעלה פשוט יותר", מספרת מור. "יש הוצאות תפעול כמו מנוי בתשלום לחברה שמאפשרת לנו להפיץ במייל את פרטי הענקים. אנחנו אוהבים גם לפנק את המתנדבות שלנו באיזה שי צנוע כי הן באמת עובדות מאוד קשה. מעבר לזה אם נשאר משהו בקופה זה הולך לתרומות".
השניים מספרים כי לאורך השנים היו במשחק סיפורים משוגעים ויש אפילו זוג שהכיר במשחק, הציע נישואים דרכו והתחתן.
"השנה התרגשנו ממישהי שסיפרה שממש לאחרונה חזרה לביתה בשלומי אחרי שנה וחצי בבית מלון, כשמתוך זה בעלה היה במילואים שנה וחודשיים. המשלוח היה לה הפתעה סופר מפנקת סביב החזרה הביתה", הם מספרים.
"יש גם מישהי שגילתה שהגמדה שלה היא הבת של הענקית שלה, וזו סגירת מעגל חמודה".
"יש גם משלוחים יצירתיים - כמו משלוחים כחול לענקית שאוהבת כחול. אנשים משקיעים בטירוף".
אתם בעצמכם משחקים? מה היה המשלוח הכי מיוחד שנתתם או קיבלתם?
מור: "אליה השתתף לאורך השנים במטרה למצוא את אהבת חייו דרך המשחק. היום הוא נשוי באושר לאיילת (לא הכירו במשחק) וכבר לא משתתף בעצמו. אני אוהבת להשתתף, השנה יש לי ענקית שכתבה שהיא עובדת בתחום הדאטה ואוהבת את זה מאוד. אז הכנתי לה קרטון בצורת טבלת אקסל והכנסתי הפתעה שמתאימה לה בכל תא. במקביל, אני שולחת לה טבלת אקסל עם הסבר על כל פריט בחבילה, אני מקווה שהיא תאהב את זה. נגלה בקרוב".
גרינפלד: "זה נכון. כל פעם קיוויתי שמישהי תראה את הכריזמה המתפרצת שלי דרך המתנות הנהדרות שעשיתי. לא עבד".
מה הדבר שאתם הכי הייתם שמחים לקבל במשלוח מנות?
מור: "המשלוח מנות פחות מעניין, אנחנו תמיד אומרים - אם אני אוהבת טעמי (אני לא) - אני אלך לחנות ואקנה טעמי. העניין הוא היחס האישי ממישהי או מישהו שאנחנו לא מכירים. אני חיה לי את חיי, ופתאום מישהי שאני לא מכירה דופקת לי בדלת ומביאה לי משהו שהיא יצרה במיוחד עבורי. היא אשכרה קראה את התשובות שלי בטופס וליקטה עליי מידע ברשת, והשקיעה זמן ומחשבה במשהו שישמח אותי. זה הדבר המשמעותי".
גרינפלד: "טעמי".