שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, דחתה השבוע בקשה שהגישה חברת פייסבוק לסלק על הסף או לעכב הליכי בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה. השופטת לא קיבלה את הטענה של פייסבוק, לפיה הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט בקליפורניה ולא בישראל (בין השאר מכיוון שכך קובעים התנאים שמאשר כל משתמש). בכך היא פתחה את הדלת לתביעות נגד פייסבוק בישראל (בכפוף לאפשרות בקשת ערעור של פייסבוק לבית המשפט העליון).
"ייתכן שהגיעה העת להתבונן בנושא מזווית שונה - נקודת המבט של הצרכן, בעיקר כאשר הוא צרכן של גופי ענק בינלאומיים שמתמודדים על הצרכנים בכל העולם כולו", קבעה השופטת. היא הוסיפה כי זכותו של בעל קניין להתדיין במקום מושבו "מאבדת ממשקלה כאשר בעל הקניין אינו מפיץ את מרכולתו זעיר פה זעיר שם, אלא בין רוב תושבי המדינה".
לדבריה, "לא ברור שמשקל זכותה של פייסבוק להתדיין במקום אחד בעולם, כפי שקבעה בחוזים האחידים שהחתימה עליהם את המשתמשים, גבוה ממשקל זכותם של כל המשתמשים לזכות סעד זמין בארצותיהם. נדמה שמי שמפיץ את מרכולתו כאמור צריך להיות נכון להיתבע בכל מדינה שבה הוא עושה עסקים בהיקף משמעותי. בעיקר כך, כאשר קיים פער כה גדול בין גודלה של פייסבוק בישראל, וכנראה גם שווי עסקיה, לבין כל אחד מהמשתמשים, ואפילו כולם יחדיו".
את הבקשה לתביעה ייצוגית הגיש אוהד בן חמו, ובה טען כי פייסבוק הפעילה מנגנון ניטור להודעות פרטיות של המשתמשים, קראה את תוכן ההודעות ועשתה בהן שימוש פסול, התעלמה מהדין הישראלי המחייב אותה לקבל הסכמה של המשתמשים לשימוש בתוכן, בפרט כשמדובר בקטינים, לא רשמה את מאגר המידע אצל רשם מאגרי המידע ולא נתנה הודעה מתאימה למשתמשים.
בהצהרה אותה מאשר כל מי שמבקש לפתוח חשבון משתמש בפייסבוק כתוב כי כל טענה, סיבה לתביעה או מחלוקת עם פייסבוק ניתן לפתור בבית משפט בקליפורניה, ללא קשר להתנגשות בין סעיפי חוק. לכן טענה פייסבוק כי התנאי תקף ולא ניתן לטעון לתניה מקפחת בחוזה אחיד, מכיוון שחוק החוזים הישראלי לא חל לאור ברירת המחדל שנקבעה. בנוסף היא טענה כי גם לפי המבחן של "מירב הזיקות", הפורום הנאות הוא קליפורניה.
השופטת החלה את הדיון בהחלטה כי למרות התנאי יש לבחון אותו לפי הדין הישראלי. "אף אם לפייסבוק אינטרס בריכוז התביעות נגדה במקום מושבה של חברת האם, יש להציב אינטרס זה מול האינטרס של קבוצת צרכנים גדולה בישראל. משקלו פוחת בשל פער הכוחות המובנה בין הצדדים והיותו של ההסכם חוזה אחיד. תכליתה האמיתית של תנית השיפוט והדין הזר היא להרתיע את הלקוח הישראלי מפני מימוש זכויותיו המשפטיות", היא ציינה וקבעה כי מדובר בתנייה מקפחת שדינה להתבטל.
בשלב הבא נבחנה השאלה מיהו הפורום הנאות לדון בתביעה. לשם הכרעה היא בחנה שלושה מבחנים: מבחן מירב הזיקות, מבחן הציפיות הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות ומבחן השיקולים הציבוריים, וקבעה כי לפי שלושתם הפורום הנאות הוא ישראל.
לדבריה, למרות שקיימות זיקות גם לקליפורניה (למשל: מדובר בחברה שיושבת בארה"ב ובאירלנד, והמסמכים שלה באנגלית), קיימות זיקות משמעותיות לישראל: לפייסבוק מיליוני משתמשים ישראלים, היא מפעילה ממשק בשפה העברית הפונה לקהל הישראלי, מסמכי האתר מתורגמים לעברית, היא מאפשרת פרסום בעברית ועוד.
בנוסף, היא קבעה כי עילת התביעה המשותפת לכל הישראלים המשתמשים בפייסבוק מובילה לציפייה סבירה בדבר התדיינות דווקא בישראל ולפורום הישראלי יש "אינטרס לשמוע טענתם של ישראלים שנפגעו לכאורה מפעילות של תאגיד בינלאומי הפועל בשוק הישראלי באמצעות האינטרנט ולאפשר להם להתדיין בישראל. מסקנה אחרת תפגע קשות בצרכן הישראלי".
השופטת פסלה טענות נוספות של פייסבוק בבקשה לסילוק התביעה על הסף וקבעה כי הבקשה נדחית. פייסבוק תשלם את הוצאות ההליך בסכום של 10,000 שקל.
עוד ב-TheMarker:
היועמ"ש: נתניהו לא יוכל לעסוק בענייני בזק בשל החברות עם אלוביץ'
המשקפיים הישראלים שווים 15 מיליון דולר
