מהפירמידות במצרים ועד לגורדי השחקים המודרניים, נראה אולי שעולם הבנייה התפתח משמעותית עם השנים - אולם למעשה מדובר בתחום שמרני ומסורתי שנשען על שיטות עבודה שהועברו מדור לדור. זה לפחות היה המצב עד לדורנו, שבו הטכנולוגיה חוללה מהפכה: רחפנים, מדפסות תלת מימד, מערכות מציאות מדומה, אינטליגנציה מלאכותית - דברים שבעבר הקרוב לא חלמנו לראות באתרי בנייה, והיום הופכים בהדרגה לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה.

לקבלנים, אדריכלים ומהנדסים יש כעת הזדמנות פז לראות את הבעיות היומיומיות בעיניים חדשות, ולהשתמש בידע ובניסיון שלהם כדי לפתור אותן באמצעים טכנולוגיים. כך רבים מהם מצאו את עצמם עוברים מעולם הבטון והפלדה לעולם התוכנה והאלגוריתמים, נחושים למצוא פתרונות מהפכניים לאתגרים שליוו אותם במשך שנים בשטח. שוחחנו עם שלושה עובדים שעשו את המעבר כדי לשמוע על האתגרים, על ההצלחות ועל העתיד של תחום הקונסטרקשן-טק.

"הטכנולוגיה כבר כאן - השאלה היא לא אם אלא מתי נשתמש בה"

עולם ההייטק אולי בנה לעצמו תדמית נחשקת, אבל אם חשבתם שלעבוד באתרי בנייה זה משעמם, תחשבו שוב. "העבודה בשטח הייתה מרתקת ודרשה יצירתיות ודינמיות", מספר רון צירקל, שעשה תואר בהנדסת בניין ועבד כמהנדס ביצוע בפרויקט ב.ס.ר 4 בבני ברק. "כל יום היה אתגר חדש, ולראות את הפרויקט מתקדם היה מספק ומרגש".

מספר שנים לאחר מכן צירקל הקים חברה ליציקות בטון והחלקות, מכר אותה ועבר לחברה לניהול פרויקטים ופיקוח. העבודה שם אפשרה לו להכיר את עולם הבנייה בצורה מעמיקה יותר ולקבל פרספקטיבה אחרת. "התחלתי להרגיש מתוסכל מהשיטות הישנות ומהיעדרה של טכנולוגיה מתקדמת בענף", הוא מספר. "התחלתי להשתתף במפגשים של קונסטרקשן-טק והפכתי לחלק מהקהילה שמחברת בין הענף המסורתי לטכנולוגיות מתקדמות. החיבור הזה הוביל אותי בסופו של דבר להצטרף לאוטודסק, חברה מובילה בתחום הקונסטרקשן-טק כמנהל מוצר, תפקיד שבו אני יכול לשלב את הידע והניסיון שלי מהשטח עם פתרונות טכנולוגיים מתקדמים במטרה לשפר את הענף כולו".

איך היה המעבר מתחום הבנייה להייטק?

"המעבר מאורח חיים פעיל בשטח לעבודה משרדית מול מחשב היה מאתגר. עניין נוסף הוא הז'רגון: בהייטק יש מונחים ייחודיים שצריך להכיר כדי להבין מה קורה סביבך. בתחילת הדרך הייתי יושב בפגישות ולא מבין כמעט שום דבר, אז התחלתי לכתוב במחברת את המושגים שלא הכרתי וללמוד אותם בזמני הפנוי כדי להיכנס לעניינים. אבל האתגר הגדול ביותר מבחינתי היה הקצב המהיר של העבודה בהייטק, שדורש גמישות והסתגלות מתמדת".

במסגרת תהליך הלמידה, צירקל נעזר גם בקורסים מקוונים, קורס פרונטלי, ספרים וסרטונים מקצועיים, שיעורי אנגלית והכוונה של מנטורים מנוסים מהתעשייה. אבל שנים של עבודה בתחום הבניין ציידו אותו גם הן במיומנות יקרות ערך אחרות: "ניסיון רב שנים בניהול פרויקטים מורכבים של בנייה, הדורשים תכנון מדוקדק של לוחות זמנים, תקציבים ומשאבים ותיאום בין מגוון בעלי עניין, גרם לי לפתח מיומנויות ניהול פרויקטים מתקדמות. בעולם ניהול המוצר המיומנויות האלה רלוונטיות במיוחד, בטח כשיש לי היכרות אמיתית עם התפקידים בשטח, כך שאני יכול להבטיח שהמוצרים עונים על הצרכים האמיתיים של המשתמשים".

מהו לדעתך העתיד של תחום הקונסטרקשן-טק?

"ענף הבנייה, על אף תרומתו הענקית לכלכלה העולמית, עדיין נמצא ב'עידן האבן הטכנולוגי'. בזמן שמדינות מובילות כמו ארה"ב חוות מהפכה בתחום הקונסטרקשן-טק, ישראל עדיין עושה את צעדיה הראשונים בענף. הפוטנציאל עצום: בניינים חכמים, תהליכי בנייה מהירים ובטוחים יותר וחיסכון משמעותי במשאבים. המפתח למהפכה הזו טמון בשיתוף פעולה בין המדינה לתעשייה, ורק תמיכה רגולטורית, תמריצים לחדשנות והקלות בירוקרטיה יאיצו את קצב השינוי ויבטיחו שישראל לא תישאר מאחור. הטכנולוגיה כבר כאן - והשאלה היא לא אם אלא מתי נבנה את העתיד של הבנייה".

כמו סימס - אבל לאנשי מקצוע

ליאור קנטור למדה אדריכלות באוניברסיטת תל אביב ועבדה כאדריכלית. "כבר לקראת סיום הלימודים הבנתי שהאהבה שלי לתחום תתבטא בדרכים קצת שונות", היא מספרת. "במהלך העבודה זיהיתי פערים משמעותיים ביכולת של אדריכלים ואנשי מקצוע לתקשר את העיצובים, המחשבות והדמיונות שלהם עם לקוחות, ובפרט עם בעלי בתים. זה עורר בי רצון עז לחפש פתרונות טכנולוגיים שיוכלו לשפר את התקשורת הזו".

לפני כשנתיים ייסדה קנטור את Tweaks יחד עם שני שותפים, וכיום היא משמשת כמנכ"לית החברה. טוויקס מעסיקה כיום 11 עובדים בארץ ובארצות הברית, ומתמקדת בפיתוח מוצר ייחודי: פלטפורמה לוויזואליזציה בזמן אמת של שינויים בבתים עתידיים. "התוכנה שלנו יוצרת ממשק תלת מימדי על בסיס תוכנית או סריקה של בית קיים, ובו קבלנים יכולים להציג מגוון אפשרויות התאמה אישית ועריכה", היא מסבירה. "כך הלקוחות יכולים להבין, לדמיין ולהתחבר לעיצוב הבית שלהם בצורה מוחשית יותר. יש שיגידו שזה מזכיר את המשחק סימס, אבל מדובר בחוויה הרבה יותר מעשית וממוקדת".

ליאור קנטור ומייסדי הסטארטאפ TWEAKS (צילום: עומר הכהן)
ליאור קנטור (משמאל) ומייסדי הסטארטאפ TWEAKS|צילום: עומר הכהן

איך נראה יום עבודה ממוצע שלך?

"היום מתחיל בדרך כלל בפגישות עם צוות המוצר והשותפים שבהן אנחנו פותרים בעיות שצצות, חושבים קדימה ומנהלים את החברה למעשה. לעיתים אני מצטרפת לפגישות עם לקוחות ומעדכנת את המשקיעים שלנו בארץ על ההתקדמות. בשעות הערב אני נפגשת בזום עם הצוות בארצות הברית. מפני שאנחנו חברה קטנה יחסית, אנחנו לא מחזיקים מערך מכירות מסודר, ולכן לעיתים קרובות אני גם זו שפונה ללקוחות פוטנציאליים בארצות הברית. זה מאפשר לי לא רק לקדם את המוצר, אלא גם ללמוד על הצרכים של הלקוחות ולכוון את הפיתוחים שלנו בהתאם. באופן כללי, כל יום מביא עמו אתגרים חדשים, ואני נהנית מהשילוב בין יצירתיות, טכנולוגיה ותקשורת עם אנשים".

מה ההבדל בין העבודה האדריכלית לעבודה בהייטק?

"בראש ובראשונה המהירות. באדריכלות אפשר לעבוד על פרויקט במשך חמש שנים מבלי לראות אותו קורם עור וגידים, בעוד שבתכנון פיצ'ר בסטארטאפ קטן הציפייה היא לשחרר אותו תוך חודש. זה מאוד מספק, אבל יש בזה גם משהו שיוצר לחץ מתמיד. בנוסף, אחד האתגרים המרכזיים עבורי אישית היה לשים בצד את התפקיד שלי כמעצבת. בהתחלה היה לי חשוב מאוד כיצד הבית מעוצב ומוצג. לקח לי זמן להבין שכשמדובר בתוכנה שמשרתת מעצבים וקבלנים אחרים, המטרה שלי לא צריכה להיות להשפיע על העיצוב שלהם - אלא להעניק להם כלי שיאפשר להם לשקף את היכולות שלהם עצמם בצורה יעילה ומקצועית".

קנטור מציינת שהיא לא עבדה כאדריכלית במשך הרבה זמן - "ודווקא בגלל זה אני לא שחוקה מהמקצוע ויכולה לראות את היופי שבו ואיך אפשר לשפר אותו", לדבריה. "תעשיית הבנייה מהווה כ-13% מהתמ,ג העולמי, אך חווה ירידה ביעילות ביחס לשאר התחומים. לדוגמה, כמעט ולא חל שינוי מהותי בשיטות הבנייה למגורים מאז שהוקמו בתים בארה"ב לפני 125 שנה. יש כאן הזדמנות אמיתית לשיפור משמעותי ביעילות, בתוצר הבנוי ובהשפעות האקלימיות והכלכליות. כמו כן, ניתן לשדרג את חוויית העבודה של אנשי המקצוע והלקוחות, וליצור סביבה בנייה מתקדמת ואפקטיבית יותר".

הקסדה שרואה הכל

אודי מן הגיע לקונסטרקשן-טק עם 25 שנות ניסיון באדריכלות, בעיצוב פנים ובניהול ביצוע. אחרי שעבד על בנייני מגורים, משרדים וחללים מסחריים, היה לו ברור שענף הבנייה סובל מבעיות רבות של חוסר יעילות ועומס עבודה ידני, שמובילות לעיכובים ולטעויות. מתוך רצון לשנות את המצב הוא החליט לייסד סטארט-אפ בשם iMeasure, בו הוא משמש כמנכ"ל.

"הקסדה החכמה שלנו נקראת iSite והיא מביאה עמה מהפכה של ממש", הוא מספר. "סורק המותקן על הקסדה בונה מודל תלת מימדי מדויק של הסביבה, מתעד את ההתקדמות ומשתף מידע באופן מיידי עם כל בעלי העניין בפרויקט. הקסדה מציעה פתרון מקיף לבעיות של דיוק, תקשורת וניהול פרויקטים כדי לייעל את העבודה, לחסוך זמן ולהפחית טעויות".

קסדה Isite (צילום: אודי מן)
הקסדה של חברת iSite|צילום: אודי מן

החברה נמצאת כיום בסיבוב גיוס השקעת Seed גדולה, שלוקח זמן רב מהלו"ז של מן. לצד גיוס הכספים, הוא נוסע תכופות לפגישות עם לקוחות פוטנציאליים, משתתף בתערוכות בינלאומיות ומגייס צוות מתאים שיעזור לחברה להפוך לסיפור הצלחה. "צריך לבנות צוות רב תחומי ומגוון הכולל מומחים מעולמות תוכן שונים ולגרום להם לעבוד יחד בשיתוף פעולה ובפתיחות", הוא מסביר. "בין השותפים המייסדים שלנו נמצא פרופסור מהאוניברסיטה, ומנהל הפיתוח שלי הוא מהנדס מומחה בתחום האלגוריתמיקה והתוכנה. כל אחד מאיתנו מגיע מתרבות ארגונית שונה ויש לו ציפיות שונות, מה שמוסיף לעושר ולמורכבות של הצוות".

מה הכי חשוב להבין כשנכנסים להייטק?

"בסופו של דבר מדובר באנשים. המיומנות החשובה ביותר היא היכולת להקשיב ולזהות את הצרכים, הרצונות והציפיות של האדם שעומד מולך, ולמצוא כיצד הדרך שלך יכולה להשתלב עם זו שלו. צריך נחישות לקדם את הפרויקט שלך, אבל גם צניעות. האנשים שאני עובד מולם יודעים הרבה יותר ממני על התחום שבו הם עוסקים, ובה בעת אני צריך להנחות אותם ולקבל החלטות בנוגע לעבודה שלהם. זה אתגר לא פשוט, אך הכרחי להצלחה משותפת".

מה אתה חושב שיקרה בעתיד בעולם הבנייה?

"אני מאמין שהלחץ הכלכלי ידרבן יזמים לאמץ טכנולוגיות חדשניות, כך שבשנים הקרובות נראה יותר רובוטים ויישומי בינה מלאכותית באתרי בנייה, שיעזרו וישפיעו בדרכים שקשה לדמיין כיום. להערכתי, הקסדה שאנחנו מפתחים תספק לבעלי המקצוע גישה נוחה לעולם הדיגיטלי המתפתח שתגדיל את היעילות, תצמצם את הטעויות, תשפר את הביצועים והתקשורת, ותשדרג את יכולת הניהול והפיקוח על ביצוע פרויקטים בכמה רמות".