אפליקציה חדשה בשם Not Alone (לא לבד) מחברת בין משפחות החטופים לציבור הרחב במאבק לשחרור יקיריהם. האפליקציה נולדה ביוזמת רז מטלון ואשתו אסנת מטלון, אחותם של יוסי שרעבי, שנרצח בשבי חמאס, ואלי שרעבי, שעדיין חטוף בעזה. אשתו של אלי, ליאן, שהגיעה מאנגליה להתנדב בקיבוץ בארי ומאז נשארה, נרצחה ב-7 באוקטובר יחד עם שתי בנותיהם – נויה בת ה-16 ויהל בת ה-13.
באפליקציה שהושקה ביום שבת האחרון בעצרות לשחרור החטופים, לכל אחד מ-101 החטופים שעדיין בעזה יש עמוד שאותו מתפעלת המשפחה שלו. המשפחות יכולות בו לפרסם תמונות, סרטונים וטקסטים שרלוונטיים בעיניהן. תוכלו לחפש את עמודי החטופים לפי שמות.
בפיד של האפליקציה תוכלו לראות את הפוסטים שפורסמו לפי סדר כרונולוגי, כאשר אחרי כל פוסט יש לינק לעמוד האישי של החטוף. בנוסף תוכלו לראות אילו פעילויות מתקיימות למען שחרור החטופים, אם זה במשכן הכנסת, מעגלי שיח בכיכר החטופים, העצרות בשבת ועוד.
"התחלנו לעבוד על האפליקציה לפני בערך חודשיים וחצי", מספר רז מטלון ל-mako. "הרעיון לפרויקט הגיע ממני, אחרי שהיה לאסנת ולי יום של צעדה מטורפת ברחובות תל אביב, הלכנו וקראנו לכולם לצאת מבתי הקפה, לרדת מהמדרכות. כשחזרנו הביתה ב-12 בלילה, כשאנחנו יושבים על הספה וכבר אין לנו קול, לא יכולתי לישון. ישבתי והתחלתי לכתוב. רציתי להבין איך אני מתחבר אל הציבור של התומכים שלנו, במקום לצעוק להם לרדת מהמרפסות.
"לא הייתה היענות אלא מבוכה", אומר מטלון. "אבל בסך הכול הם איתנו בלב ובנפש. חלקם בטוח חבר'ה צעירים שנלחמים בעזה לטובת החטופים שלנו. גם אנשים שנופפו לנו בחלונות לגמרי איתנו, אבל צריך להגיע אליהם, להושיט יד. אנשים שואלים אותנו איך אפשר לעזור, והבנתי שאנחנו צריכים קשר הרבה יותר ישיר בין משפחות החטופים אל הקהל הרחב".
מטלון הוא במקצועו אדריכל נוף, וכבר באותו לילה הוא שאל את ChatGPT איך עושים אפליקציה, וקיבל המלצה על תוכנה שנקראת FIGMA. לאחר שקצת חקר את התוכנה, ועיצב את המסכים של האפליקציה ברמה ראשונית, חבר לאידית אדן, שמגיעה מתחום ההייטק, והיא עצמה חברת ילדות של אלי שרעבי מילדותם ביד אליהו, לפני שעבר לקיבוץ בארי. היא הפכה להיות מנהלת הפיתוח של האפליקציה, וחיפשה ברשתות החברתיות מתנדבים נוספים שרוצים להיות חלק מהפרויקט. גם מטה ההייטק התגייס כדי לסייע.
"הבנתי שזה משהו מאוד גדול ואם אני צריכה להרים את זה לבד או יחד עם בעלי, לא נוכל לעשות את זה במהירות שאנחנו רוצים", אומרת אדן. "פרסמתי כמה פוסטים בלינקדאין, בפייסבוק, בקבוצות עם מפתחים. תוך 24 שעות התנדבו לי מלא אנשים, הייתי צריכה להגיד לחלק שזה יותר מדי כבר. שם הוקמה הקבוצה של המתנדבים שכבר חודשיים רצה איתנו. זה היה מאוד אינטנסיבי. בניית האפליקציה הייתה כחלק מהדיי ג'וב של אנשים, חוזרים בלילה מהעבודה, מתחילים לפתח, מכניסים דברים חדשים ב-2 בלילה, או שישי-שבת. אני מאוד מעריכה את הדבר הזה".
עד עכשיו הצטרפו כ-2,700 איש לאפליקציה, אבל מטלון רוצה להגיע למאות אלפים. "לכל אחד מהחטופים יש עמוד אינסטגרם של המאבק שלו, יש כאלה שיש להם גם 100 אלף עוקבים, אבל זה לא כולנו כקבוצה", הוא אומר.
"עם הפלטפורמה הזאת אנחנו יכולים לייצר את הכוח שדרוש לקבץ את כל התומכים שלנו ולדבר אליהם באופן ישיר, לקרוא להם לפעולה. האפליקציה היא קריאה לפעולה, היא לא מחפשת לייקים, לא מחפשת תגובות, כמה אנחנו מסכנים, אנחנו לא שם. הקמתי את הדבר הזה ממקום של כוח, אנחנו יכולים לחבר, להביא את כולם. גם מי שרוצה לכבוש את עזה וגם מי שרוצה להפגין ברחוב עזה בעד החזרת החטופים. זה נושא שלא נתון למחלוקת. איך לעשות את זה, נתכנס כולנו בתוך הפלטפורמה הזאת ואז נחשוב ביחד".
מטלון מבהיר כי מטרת העמוד האישי של החטופים היא להראות מי ה"בן אדם שמאחורי הפוסטר" – "מי זה אלי, איך היה נראה בחתונה שלו, מה המוזיקה שהוא אוהב, איזה אוכל הוא אוהב. כל הדברים שהופכים את אלי לבן אדם".
מה שלומכם בימים אלו?
מטלון: "אלה החיים שלנו. הימים קשים, פרסמתי היום באפליקציה איך היינו ביום ה-100, היינו עדיין אופטימיים. אוסנת הרימה מיזם של נעליים לאורך הטיילת של תל אביב, 2.5 קילומטרים, שמעורר השראה ומסמן לחטופים את הדרך הביתה. אלה היו ימים אחרים. היום אנחנו ביום ה-400, אנחנו נאחזים בכל דבר כדי לשמור על האופטימיות".
לדבריו, הפיטורים של השר גלנט "כבר מאחוריהם", והם מסתכלים הלאה, אל הפגישה עם שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ. "אנחנו צריכים להבין איך אנחנו משלבים אותו, ממשיכים את מה שגלנט היה עבורנו. חשוב לנו שהוא יהיה הקול, שומר סף כמו שגלנט היה. אנחנו מקווים שהוא יעמוד שם ויבהיר את המצב האמיתי שקורה בעזה, שיציג את אותן מסקנות שגלנט מהניסיון שלו הגיע אליהן, שבעצם השגנו את המטרות שלנו שם.
"רק אתמול ראינו את הכתבה המטלטלת של אוהד חמו, דיווח מתוך עזה, שהעזתים מבקשים שזה כבר ייגמר, מאשימים את חמאס במה שקורה. אנשים צריכים להבין שהילדים שם שמבקשים לשתות מים, מצבם יותר טוב משל אלי ושל שאר החטופים. זה צריך לטלטל כל אחד. המקום הזה הרוס כבר, המקום הזה מושמד. את מי בדיוק אנחנו נשאיר, מה יישאר שם. איך ייגמר כל הסיפור הזה. הגוף שלהם לא יכול לעבור עוד חורף. צריך להסתכל על המצב נכוחה. אנחנו אומרים את זה מהיום הראשון. אנחנו יודעים מה היה המצב של גופות החטופים שחזרו, ששהו יחד עם סינוואר, ועבר לא מעט זמן מאז".
"בסופו של דבר אנחנו כל יום יוצאים לפעילות, נכשלים, הולכים לישון וקמים מהר מאוד כדי להמשיך ביום הבא. גם אם ניכשל שוב, אנחנו פשוט לא יכולים לעצור את זה", אומר מטלון. "כשאתה עוצר את זה, אתה עומד מול המציאות שלנו. הרגע הזה של המנוחה של אי העשייה, זה הרגע הכי קשה.
"היום בבוקר קמתי, הלכתי להדפיס דפים של שיווק האפליקציה, עשינו סרטון, ואנחנו מפיצים את האפליקציה ברשתות. עוד מעט יתחיל יום העבודה שלי, אלך לשעתיים עבודה במשרד. הראש לא ממש שם. בדרך אשלח לאידית רעיונות של דברים שצריך לשנות ולתקן, הערות שקיבלתי ממשפחות, תוכניות לעצרת הקרובה של השבת. אנחנו לא יכולים לגעת במקומות שבהם איבדנו את ליאן, נויה ויהל ואת יוסי שעוד לא איתנו. אני כל כך משימתי שאני אפילו לא מבין את זה עדיין".
להצטרפות לאפליקציית not alone