מסע הבחירות של קמלה האריס הצליח לבלוט בזירה אחת לפחות – הרשתות החברתיות ובפרט טיקטוק. הקמפיין שנוהל על ידי חבורת צעירים הצליח ליצור תוכן שגרף מיליוני צפיות, עורר דיון ועניין מצד התקשורת, והיה פורץ דרך בנוף הפוליטי. אבל כמו שראינו כשהגיע הרגע לצאת ולבחור, ההצלחה הדיגיטלית והתוכן המגניב לא תורגמו לכדי ניצחון אלקטורלי.
הצוות שמאחורי קמפיין הטיקטוק של האריס, שלקחו עמוד קיים בטיקטוק של ביידן ושינו אותו ל-KamalaHQ (Headquarters, המטה של קמלה), הורכב מאנשי דור ה-Z שחיים את הפלטפורמה והם לגמרי מומחים בזיהוי טרנדים ויצירת תוכן מהיר, אותנטי ונגיש לקהל בקרב הדור שלהם. בניגוד לעמוד הרשמי של האריס, בעמוד זה הם פרסמו סרטונים המשלבים קטעים מהפעילות היומיומית שלה, לצד שימוש בטרנדים פופולריים בטיקטוק כמו שימוש בסאונדים ויראליים ותוכן הומוריסטי.
הטרנדים שבהם האריס השתמשה היו מגוונים, וכולם יושמו במהירות. למשל כדי להעביר מסר על תכנית 2025 של טראמפ, השתמשו בטרנד הדולפינים עליו כתבנו כאן בהרחבה. למי שלא מכיר, בטרנד השתמשו בתמונות של דולפינים חמודים עם קשת בענן כרקע לטקסטים מדכאים, כשכל זה מלווה בשיר "Symphony" של זארה לארסון וקלין בנדיט.
הם אפילו ציטטו והשתמשו בשירים של תומכיה.
Quavo MVP
פריצת הדרך המשמעותית הגיעה עם החיבור של קמלה לטרנד ה-Brat Summer שהתחיל עם יציאת האלבום של צ׳ארלי XCX, יקירת דור ה-Z ואפילו האלפא. העמוד KamalaHQ שינה את הקאברים שלו ברשתות החברתיות לסגנון המיתוג של האלבום והאריס אפילו זכתה לתואר של כבוד מצ'ארלי בכבודה ובעצמה.
kamala IS brat
מלבד יישום הטרנדים הנכונים במהירות, מה שייחד את הקמפיין של האריס היה האותנטיות בה היא הוצגה, החוסר בפורמליות והיכולת לא לקחת את עצמה מידי ברצינות. היא הציגה יום בחייה בקמפיין שלה כאחרונת הבלוגריות, והראתה שגם מועמדות לנשיאות יכולה לנעול נעלי קונברס.
a day on the harris-walz campaign
האריס הצליחה לשלב את המסרים שלה בדרכים הומוריסטיות כמו למשל להזכיר שנובמבר הגיע ויש לצאת ולהצביע. היא דאגה להרים גם לסגן המיועד שלה ושותפה למירוץ בדרכה הייחודית. מה שהאריס הביאה לשולחן דרך התוכן שלה בסושיאל היה פורץ דרך בנוף הפוליטי. אנחנו לא רגילים לראות פוליטיקאיות ופוליטיקאים, בטח לא כאלה הרצים לנשיאות ארה"ב, משחררים את העניבה ומדברים בגובה העיניים לקהל צעיר בצורה מוצלחת. כלומר גם המעט שראינו לפני קמלה - איכשהו היה קצת קרינג'.
בגזרת טראמפ הסיפור היה שונה. הוא גם ניסה להשתמש בטרנדים ואפילו אצלו הדולפינים כיכבו, אבל הסגנון והמסרים שלו היו אחרים, מי שיכנס לעמוד הטיקטוק שלו עשוי להתבלבל ולחשוב שהוא בעמוד של האריס מרוב הסרטונים שעשו עליה שם. הצוות של טראמפ התמקד בעיקר בלרדת על האריס, לתפוס אותה על חם ולהשתמש בנשק דור ה-z שלה כנגדה.
היום, אחרי תוצאות הבחירות, עם כל ההתלהבות והצלחת הסושיאל שלה - אנחנו יודעים שהוויראליות לא תורגמה לרוב בקלפי. אפשר להעלות אלף ואחד הסברים למדוע היא לא נבחרה, קשורים ולא קשורים לקמפיין עצמו. מהזווית שלי, תמיד כיף לראות מותג או במקרה הזה קמפיין, שלא לוקח את עצמו מידי ברצינות. מותג שפשוט מדבר לצעירים בשפתם. אך מסתבר שמקרה זה, כשהצבעות דור ה-Z מהוות רק בין 16-18 אחוזים מהכלל, גם אם כל אותם צעירים יצאו והצביעו לקמלה - זה עדיין לא הספיק לה כדי להיות הנשיאה הבאה.
רן פינקלשטיין הוא איש קריאייטיב, במאי ומגיש הפודקאסט "מדברים קריאייטיב"