השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לקראת שנת 2022 היא: איך אפשר לשבור את המשוואה ברשתות החברתיות? איך נוכל לקבל את היתרונות הרבים שלהן מבלי להפוך לקורבן. כדי לענות על זה, ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, ביחד עם אשת התקשורת דנה ורון ועיתונאי "הארץ", חיים לוינסון, הגיעו לפאנל "נקסט" בהנחיית דרור גלוברמן.
ההשתלטות על הקפיטול
כדי לסכם את השנה שהייתה נהיה חייבים לפתוח באירוע הראשון המשמעותי, ההשתלטות על הקפיטול. ב-6 בינואר מאות מפגינים רפובליקנים שלא קיבלו את תוצאות הבחירות בארה"ב הסתערו על הבניין. באותו אירוע, שנחשב לאחד מהקשים בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית, נהרגו שישה בני אדם. יש שאומרים שדונלד טראמפ בעצמו הוא זה שאחראי לכך, לאחר שצייץ בטוויטר האישי שלו רמיזה הקוראת לביצוע המעשה. לאחר התקרית החמורה, נשיא ארה"ב לשעבר הושעה לצמיתות מהרשת של הציפור הכחולה, כשאליה הצטרפו מאוחר יותר גם פייסבוק ויוטיוב. אבל האם מדובר בתקלה או הצלה? לפי העיתונאי לוינסון, חסימתו של טראמפ הייתה צעד קיצוני שהצליח וגרם לשקט מקומי עד להשבעתו של ביידן. לעומתו ורון טוענת כי כל מטרתה של הרשת החברתית היא ליצור שיח, וסתימת פיות יוצרת לחץ גבוה יותר מדיבור פתוח. לפי ד"ר מרגלית, אם נשיא ארה"ב לשעבר לא היה נחסם, האירוע אולי היה נשכח מהר יותר. הפעם לטענתה, מנהלי הרשתות החברתיות שאינם נבחרי ציבור, השפיעו על הפוליטיקה לפי דעתם.
נחזור רגע אלינו, לישראל. גם יאיר נתניהו, ידידיה מאיר ואנשי להב"ה נחסמו ברשת החברתית. אז מה קורה כאן בעצם? ימנים נחסמים יותר משמאלנים? התשובה לכך לטענתה של ד"ר מרגלית, נמצאת במחקר שמצא שבפוסטים של אנשי ימין יש יותר תחושות זעם שהאלגוריתם מאתר, ויש בהם ניסיונות חזקים להצית רגש שלילי.
טרור הטיקטוק
באפריל השנה נחשפנו לכוחן של הרשתות החברתיות, שמקלות על אנשים להתארגן לפעילות משותפת - לטוב ולרע. ב"טיקטוק" עלו תכנים אלימים בהם מוצגים לינצ'ים של ערבים ביהודים ולהפך. התחושה שריחפה באוויר הייתה של חוסר אונים שהייתה יותר חזקה מהמשטרה. אז האם הסרטונים האלימים מעודדים למעשים, או שהם רק משקפים את המציאות. באותו זמן נחשפנו לעובדה המטרידה לפיה טיקטוק יצאה מגבולות העולם הווירטואלי, ונכנסה לעולם האמיתי שהסלים והפך ל"מבצע שומר חומות". בעצם, כמו שטוען פאנל "נקסט", מדובר בתוצאה של תופעה לא מבוקרת שהתחילה בטיקטוק.
שש שעות של שקט
לקראת סוף השנה, בחודש אוקטובר, פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם קרסו בגלל תקלה עולמית. באותם רגעים נדמה היה שהעולם מתחלק לשניים: אלה שלא יכולים לחיות בלי הרשתות וכאלה שהבינו שהם חייבים להצליח לשרוד בלעדיהן. השיח השתנה כאילו מדובר באסון, "איפה היית כשוואטסאפ נפלה ל-6 שעות?". ד"ר מרגלית משתפת כי באותם רגעים הרגש פעל בעוצמה גדולה, הרבה אנשים הרגישו תחושות שליליות וזעזוע. רובנו זוכרים את אותו "אירוע דרמטי" לפרטי פרטים. לא מעט משתמשים דיווחו על תחושת חרדה. אשת התקשורת ורון משתפת: "הרגשתי בושה שאני מרגישה ככה".
התמכרות
אחרי ההדלפה הגדולה של עובדת פייסבוק לשעבר, פרנסיס האוגן, למדנו שהרשת מודעת לנזקים להם היא גורמת וממשיכה לגרום להם במודעות. בישראל ובעולם פועלים היום לריסון הרשתות החברתיות שמצד אחד מצהירות על צעדים למנוע פגיעה בפרטיות ולהגן על קטינים, ומצד שני המחוקקים בעולם תובעים מהרשתות תיקון. 46% מהישראלים חושבים שהכוח של גוגל ופייסבוק גדול מדי וצריך לרסן אותן. 72% מהישראלים פשוט לא סומכים על פייסבוק. בשנת 2021 נראה כי בישראל נוצרה מודעות גבוהה יותר לנזקים של הרשתות. אבל עדיין, יש פער בין התפיסה להתנהגות. ד"ר מרגלית מסבירה: "זה כמו מיחזור. הרבה אנשים יגידו שהם בעד, אבל כמה יעשו זאת בפועל? הרבה פחות. התמכרות משנה את מנגנוני העונג במוח ועבורנו, זה כבר מאוחר מדי. אנחנו מכורים לרשתות החברתיות".
נחזור לשאלה הגדולה לשנת 2022: איך ייראו הרשתות החברתיות? האם בשנה הבאה נוכל להשתמש בהן יותר עבורנו והן פחות ישתמשו בנו? בפאנל "נקסט" הדעות חלוקות, נצטרך לתת לזמן לעשות את שלו ונתראה בסיכום שנה הבאה.