החלוק הוחלף בחולצה מכופתרת, הסטטוסקופ במקלדת ועכבר והמטופלים הפכו לשורות קוד: בשנים האחרונות ניכרת מגמה יוצאת דופן, במסגרתה לא מעט רופאים עוזבים את התחום ועוברים להייטק - בין אם זה לסטארטאפים קטנים או לחברות טכנולוגיות וקרנות הון סיכון שונות. מהם האתגרים העומדים בפניהם? כיצד הם מתאימים את עצמם לעולם הדיגיטלי המשתנה במהירות? ניסינו לענות על השאלות הללו בשיחה עם 5 רופאים שעשו את המעבר.
ד"ר בן אדלשיין, Chief Customer Officer בסטארטאפ הישראלי לגונה הלת' (Laguna Health), הרגיש שהוא יכול לעזור לאנשים אפילו יותר אם יעזוב את הרפואה ויעבור להייטק. "עם השימוש ההולך וגובר באינטרנט בתעשיית הבריאות, אני מאמין שעכשיו בהייטק יש לי השפעה רבה יותר על חיי המטופלים", הוא אומר. "יחד עם צוות מוכשר של אנשי טכנולוגיה, אני יכול לפתח ולהטמיע פתרונות שמלמדים אנשים לשפר את מצבם הבריאותי ולעמוד במטרות שהציבו לעצמם, בעלות נמוכה ובאופן שוויוני יותר לכלל האוכלוסייה".
הסטארטאפ Laguna Health פיתח כלי עזר מבוסס בינה מלאכותית עבור מטפלים בכל אינטראקציה עם המטופל, וזאת במטרה לייעל את עבודתו של הצוות המטפל. אחרי הלימודים הוא עבד בתור יועץ מנהלים בתחום הבריאות הדיגיטלית בחברת הייעוץ מקינזי, אבל בכל זאת, המעבר להייטק גרם לכמה הרמות גבה מסביבו. "הרבה אנשים הרגישו מבולבלים כשהם שמעו שאני עוזב את העיסוק ברפואה, אבל המשפחה הקרובה והחברים דווקא תמכו בי במהלך. אני חושב שחלק מהאנשים חשבו שאני זורק לפח את כל השנים והעבודה הקשה שהשקעתי בלימודי רפואה, אבל בדיעבד ברור לי שלא בזבזתי שום דבר. היכולות הקוגניטיביות שסיגלתי לעצמי בזמן לימודי הרפואה דומות מאוד לחשיבה האסטרטגית שנדרשת בפיתוח וביישום של פתרונות טכנולוגיים, שבסופו של דבר גם מאפשרים טיפול טוב יותר בבני אדם".
מה שונה בין עולם ההייטק לעולם הרפואה?
"בלימודי רפואה מלמדים אותך לפתח תוכנית טיפול מקיפה וליישם אותה רק אחרי שנטרלת את כל הספקות - בכל זאת, חיי המטופל יכולים להיות בסכנה. בעולם ההייטק מתקדמים באמצעות פתרונות מהירים ולפעמים גם בעזרת ניסוי וטעייה. מנסים משהו, רואים אם הוא עובד, ואם לא - מנסים משהו אחר. לקח לי כמה שנים להגיע למצב שבו אני מרגיש בנוח עם דרך הפעולה הזו. יש גם הבדל בתרבות הארגונית, כי זו של בית חולים מבוססת על היררכיה, בעוד חברות הייטק מכוונות לתרבות של אדוקרטיה, כלומר שלעובדים יהיה חופש ומרחב להתנסויות, אפשרות לקחת סיכונים ולהציף רעיונות חדשים".
בנוסף, הקצב מהווה שוני משמעותי נוסף בין עולם הרפואה להייטק הרפואי, כך מסביר אדלשיין. בעוד עולם הרפואה נשען על ספרות מקצועית שפורסמה רק אחרי שהממצאים עברו בחינה וביקורת עמיתים, מהפכת הבינה המלאכותית הכניסה את תעשיית ההייטק למירוץ בלתי נגמר. "יכולות שלפני כמה שנים התפתחו תוך שבועות או חודשים, מתפתחות היום תוך ימים ואפילו שעות", מסביר אדלשיין.
ובכל זאת, הוא מזכיר, הדבר החשוב ביותר בעיניו הוא משהו שמכונה לעולם לא תדע לתת - יחס אנושי. "היכולת להזדהות עם המטופל ועם קרוביו היא מיומנות שלומדים כבר בבית הספר לרפואה", הוא אומר. "היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הקבלה לתואר, ועם השנים היא רק הולכת ומשתכללת. גם בהייטק חשוב מאוד לשמור על יחס אמפתי למטופלים. בהייטק שמים לפני הכל את חווית המשתמש, ואנחנו באופן ספציפי חושבים עליה בקונטקסט של מצבו הבריאותי והיעדים שהוא הציב לעצמו".
ממרפאת בוטיק לטיפול במיליוני בני אדם
ד"ר אדווה צוק און לא התכוונה לעבור להייטק. היא הייתה בשיא הקריירה שלה כרופאת משפחה וכרופאה גריאטרית, עבדה בשתי קופות חולים, ניהלה מרפאה פרטית משגשגת והרצתה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. דווקא אז היא קיבלה פנייה משני יזמים שהיה להם רעיון בנושא שיפור הטיפול הרפואי למטופל. "הם הציעו לי הזדמנות להעביר את הדרך בה אני מאמינה שיש לעשות רפואה ממרפאת בוטיק לטיפול במיליוני בני אדם", היא מספרת. "אמנם בזמנו הכול היה בגדר חלום, אבל זו נשמעה לי כמו הרפתקה ששווה לבדוק".
ד"ר צוק און היום היא Chief Medical Officer בחברת FeelBetter, בה היא השתלבה בה כבר משלביה הראשונים. "מכיוון שבנינו הכל ממש מההתחלה, היה צורך בהרבה דמיון, אומץ ויצירתיות", היא מספרת. "בתחילת הדרך התבטל לנו חלק ממחקר מתוכנן בגלל מגפת הקורונה, ובזכות יוזמה וגמישות מחשבתית, היזמים הוסיפו מימד של לימוד מכונה ו-AI למערכת. זה הוביל לשדרוג מהותי ביכולות, כולל יכולת לנבא אשפוזים על רקע טיפול תרופתי לא מתאים ויכולת להמליץ לרופא ולרוקח אילו שינויים נדרשים בטיפול התרופתי של המטופל על מנת למנוע הידרדרות".
איך הסביבה שלך הגיבה להחלטה לעבור לתחום אחר?
"גם בעלי וגם ההורים שלי תמכו בי מאוד. הם כבר היו רגילים לשינויים שאני יוזמת בקריירה שלי פעם בכמה שנים, לרצון לקחת את הניסיון ואת הידע שצברתי במהלך הדרך ולהביא אותם לעולם חדש. כך היה כשהמשכתי מרפואת משפחה להתמחות בגריאטריה, כשעברתי משירות כעתודאית בצה"ל בדרגת רב סרן למתמחה בבית חולים ממשלתי, וגם כשחזרתי לקהילה כרופאה בכירה".
מה שונה בין עבודה בבית חולים לעבודה בחברת הייטק?
"בעולם ההייטק הכול מהיר, שינויים במשימות ובמוצר מתרחשים לפעמים תוך ימים בודדים. בנוסף, עולם הסטארטאפים מאוד מושפע מהנושאים הכלכליים: האם יש שוק למוצר, מה רוצים המשקיעים, במי שווה להשקיע ומה החיסכון ללקוח. בעבודה בבית חולים כמעט לא נחשפתי למרכיבים האלו. אבל יש גם נקודת דמיון, והיא שבשני העולמות חשובה מאוד עבודת הצוות. העבודה כתף אל כתף עם הצוות הטכנולוגי מאפשרת לנו ליצור יחד יכולות חדשות למערכת שבתחילת הדרך נראו לי דמיוניות".
לעשות גם וגם
פרופסור רוברט קלמפנר החליט שלא צריך לנטוש את הרפואה כדי להיכנס להייטק. בתפקידו הנוכחי הוא מנהל את המכון למניעת מחלות לב ולשיקום הלב במרכז הרפואי שיבא ואת המרכז הישראלי לחקר הלב וכלי הדם. במקביל, הוא חלק מצוות ההקמה של הסטארטאפ AISAP שפיתח פלטפורמת מבוססת בינה מלאכותית לפירוש ולדיווח בזמן אמת של בדיקות אולטרסאונד בנקודת הטיפול. בשלב זה, מתמקדת החברה בבדיקת אקו לב, תחום ההתמחות שלו.
פרופסור קלמפנר מעיד שתמיד הייתה לו אהבה לטכנולוגיה, רצון לחוות עולם נוסף לצד עולם הרפואה, וגם סקרנות לגלות את תהליכי היזמות והפיתוח של מוצר. "ב-AISAP אנחנו משנים את האופן בו מאבחנים מטופלים, ולכן צריך לשלב ידע לגבי התהליכים האבחוניים והקליניים שאני מכיר מעולם הרפואה. אני נדרש להיות הגורם המתווך בין הצד הקליני לצד הטכנולוגי - ובכך להשפיע על פיתוח המוצר, המסלול הרגולטורי וגם תוכנית החדרת המוצר לשוק".
מה היה האתגר הגדול ביותר שעמדת בפניו?
"תהליך קבלת אישור FDA בארה"ב למוצר העוזר לאבחון רפואי, שמשלב גם אבחון וגם מדידות. התהליך דרש לבנות ולנהל מחקרים רבים ומורכבים על פני שלוש יבשות. כל אחד מהמחקרים כלל גיוס נבדקים וניתוחי מידע מורכבים - כאשר בקצה נדרשנו להוכיח שרופא בשילוב עם טכנולוגיית AI פועל טוב יותר מרופא לבד. זה היה אתגר גדול".
ד"ר שירה מולכו היא דוגמה לכך שהמעבר להייטק לעיתים מלווה גם ברילוקיישן. לפני כשנתיים היא עברה לארה"ב עם משפחתה במטרה לחקור כיוונים מקצועיים חדשים, וכיום היא משמשת כ-Medical Director בחברת Remepy, המפתחת תוכנות לשיפור ההשפעה של תרופות. "בחרתי להיות רופאה כדי לעזור לאנשים ולשפר את חייהם", היא אומרת, "ואני שמחה לנצל את הידע והניסיון שלי כדי לעזור למטופלים באמצעות פתרונות טכנולוגיים שיכולים להגיע לסדרי גודל אחרים לגמרי בהשוואה לרפואה קלינית".
חברת Remepy מפתחת מה שמכונה "תרופות היברידיות", שילוב של טיפול תרופתי יחד עם אפליקציה דיגיטלית לשיפור יעילות התרופה. "כרופאת משפחה, אני מכירה היטב את מגבלות הטיפול התרופתי ואת יתרונות הגישה ההוליסטית", מעידה מולכו. "הידע הרפואי שלי משמש בסיס להתאמת השילוב של הטכנולוגיה עם הטיפול התרופתי, אבל כמובן שכשנכנסתי לתחום הייתי צריכה ללמוד כמות גדולה של חומר בזמן קצר ולעבוד בהילוך גבוה כל הזמן. בתחום הזה צריך להתעדכן בחידושים בשני התחומים, גם בהייטק וגם ברפואה".
אילו אתגרים נוספים יש בו?
"הקצב בהייטק מאוד מהיר, יש הרבה עבודה בתנאים של אי ודאות ולחץ של זמן. מצד שני, תהליכים באמת זזים מהר, ומספק לראות תוצאות של פרויקטים בתוך זמן קצר. חוץ מזה, בתור מנהלת רפואית אני עובדת ישירות מול גורמים שונים בחברה, החל מההנהלה, דרך המחקר והפיתוח ועד השיווק. המבנה הארגוני שטוח וההיררכיה לא משחקת תפקיד משמעותי - כולנו עובדים יחד למען המטרה המשותפת".
רופאים בהייטק: אי אפשר בלעדיהם
במקרה של שני הרופאים הבאים, ההשתלבות בהייטק לא הגיעה בחברה קיימת, אלא בצורה של יזמות סדרתית. כך למשל היזם הסדרתי ד"ר אסי דקל, שמאז שסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים הספיק להקים מספר חברות הייטק בתחום הבריאות, ביניהן אורתוספייס (OrthoSpace) שנמכרה ב-220 מיליון דולר. כמו כן, הוא כיהן כיו"ר בחברת אורטוספין (OrthoSpin), שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-80 מיליון דולר. "האתגרים הגדולים הם בעיקר בצד העסקי, גיוס כספים, מכירת חברות ועוד", הוא אומר. "ברפואה דורשים רפרנס, כלומר תקדים לכל דבר, ואני מיישם את זה גם בעולם העסקי. כשיזם מספר לי שהוא יהיה רווחי בעוד שנתיים אם רק יגייס קצת כסף, אני מבקש רפרנס, כלומר, חברה בתחומו שהצליחה להיות רווחית מהר".
ד"ר דקל מסכים עם הטענה שבהייטק יש פחות פוליטיקה ובירוקרטיה בהשוואה למערכת הבריאות הציבורית, מפני שכולם מכוונים לאותה מטרה. עם זאת, הוא מביא פרספקטיבה אחרת לנושא הבדלי המהירות בין הרפואה להייטק: "ברפואה הסיפוק הוא מיידי, למשל ניתוח מוצלח או מטופל מרוצה. בהייטק התהליכים הם ארוכים, וגם את הסיפוק חשים לאורך זמן".
"הדחף העיקרי שהוביל אותי לקדם את מיזם ההייטק שלי במקביל לעיסוק ברפואה, הוא שבנוסף לעבודתי ככירורג פלסטי, רציתי גם להוביל ולקדם מיזמים חדשניים שיספקו פתרונות יצירתיים לאתגרי הבריאות תוך שימוש בניסיון שצברתי", אומר ד"ר ניר רוזנברג, כירורג פלסטי ויזם שנעזר בחברת Leumit Weccelerate, שעוסקת בפיתוח וקידום של מיזמים משלב הרעיון ועד לפיתוח המלא של המוצר על כל היבטיו, על מנת להקים את המיזם שלו. "התרבות הארגונית של חברות ההייטק מאופיינת בקבלת החלטות מהירה, שיתוף של כלל העובדים בתהליך ומערכת שהיא פחות היררכית באופייה", הוא עונה לשאלה מה מבדיל בין התרבות הארגונית במערכת הבריאות לזו של ההייטק. "בבתי חולים, ההחלטות מתקבלות לרוב בדרגים הגבוהים ולא תמיד בשיתוף מלא וקבלת משוב מהצוותים שמטפלים בפועל, שהם אלו שרואים מקרוב את אתגרי מערכת הבריאות ולפיכך נמצאים במקום הטוב ביותר להעלות פתרונות".
"העיסוק ברפואה מצריך עמידה בזמנים, עבודה בתנאי לחץ ואי ודאות וניהול מספר גדול של משימות בו זמנית. בנוסף, נדרשות מיומנויות בינאישיות גבוהות על מנת לתקשר עם המטופלים, בני משפחותיהם והצוות המטפל בתחומים השונים. כל אלו משמשות אותי היטב גם במהלך הפיתוח והקידום של המיזם, ומאפשרות לי להגיב בהתאם לשינויים הנדרשים במהלך התהליך".
לסיכום, לדברי ערן לרר, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון Shoni Health Ventures שמתמקדת בבריאות דיגיטלית ובמכשור רפואי, לא ניתן להקים חברת טכנולוגיה רפואית מבלי לגייס לשורותיה רופאים. "כדי ליצור צוות מנצח חייבים לשלב בו רופאים שיביאו ידע קליני ופרקטי מהשטח, ולשלב אותו עם הידע הטכנולוגי והעסקי של חברי הצוות האחרים. עם הידע של הרופאים שמכירים את מערכת הבריאות מבפנים, ניתן יהיה ליצור מוצרים שיתאימו בצורה המיטבית לצרכי השוק ושיהיו בעלי פוטנציאל שימוש גבוה".