עשרה חודשים לתוך הלחימה, קשה לומר שרואים את הסוף - אבל בתחומים מסוימים ניכרת התאוששות מאירועי השבעה באוקטובר והשפעותיהם על המשק הישראלי. כך, בתקופה האחרונה נראה שהקיפאון בתחום גיוס העובדים בהייטק סוף סוף מפשיר, כסנונית ראשונה, יש לקוות, להחלמה של הסקטור שנפגע עוד הרבה קודם לכן, במשבר העולמי שפקד את התעשייה ובמחאה נגד ההפיכה המשפטית. 

מגייסים ישראלים - בזכות העבודה מרחוק

ברבעון הראשון של 2024 נרשמו ירידות בגיוסים לחברות הייטק, מסיבות ברורות של חוסר ודאות עקב המצב הביטחוני. עם זאת, נתוני חברת Deel, המספקת תוכנה לניהול משאבי אנוש גלובליים, מראים כי ברבעון השני של השנה נצפתה מגמת עלייה חיובית בכל הנוגע לגיוס טאלנטים ישראלים לעבודה מרחוק. "באנגליה למשל נרשמה עלייה של 7.7%, ובארצות הברית - של 2.5%", מפרט אלן פירס, Head of Talent בחברת דיל. "השנים האחרונות מיקמו את ישראל כמרכז לחדשנות טכנולוגית עולמית, והמעבר לעבודה מרחוק הרחיב את מאגר הכישרונות המקומיים תוך מתן אפשרות לחברות בינלאומיות למשוך אליהן מועמדים מישראל, שהיו מוגבלים בעבר על ידי מגבלות גיאוגרפיות".

נראה שגם בציבור הישראלי וגם מחוצה לו ישנה התרגלות מסוימת לעובדת קיומה של המלחמה, אולם פירס מציין גורם נוסף שכנראה תרם לתופעה: הקיץ. לדבריו, "הקיץ נחשב לתקופה אסטרטגית לגיוס עובדים, מפני שבה החברות מתכווננות, כל אחת בדרכה, לעמוד ביעדי סוף השנה ובהכנות לשנת התקציב הבאה".

לעובדים יש סדר עדיפויות חדש

"חווינו תקופה ארוכה של צמצום והתייעלות בסקטור הטק המקומי, תקופה שכללה מהלכי התייעלות נרחבים, פיטורים ועצירת פרויקטים", מתאר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים את החודשים האחרונים בתעשייה. "כעת אנחנו עדים להתאוששות קלה בביקוש לעובדים, אבל את האופטימיות הזהירה כדאי לשלב עם ריאליזם, מפני שלא הכול ורוד. בהרבה סקטורים ניתן להבחין בגלי פיטורים, האטה בגיוסי הון לסטארטאפים ועצירת גיוסים בחברות גלובליות. נראה שמתרחשות כרגע במקביל שתי מגמות מנוגדות: מצד אחד עלייה בביקוש לעובדים בתחומים ספציפיים, למשל תחום הסייבר, ומצד שני גלי פיטורים נרחבים בחברות גדולות בתעשייה". 

יו
מריאן כהן איגוד ההייטק|צילום: איגוד ההיי-טק הישראלי

בתקופה של אי ודאות גדולה כל כך, לא מפליא שהעובדים מקפיצים את תחושת היציבות במעלה סדר העדיפויות שלהם. גל אסרף, מנהל הגיוס בחברת WalkMe, מעיד כי הדבר ניכר היטב בראיונות עם המועמדים: "הם שואלים אותנו הרבה יותר שאלות, למשל על האיתנות הפיננסית של החברה, התוכניות לעתיד וכולי. המועמדים של היום מחפשים מצד אחד לעבוד בחברות גדולות ויציבות, ומצד שני - בחברות מקומיות שמקדמות את הכלכלה הישראלית, מתוך התכנסות פנימה וגאווה בתוצר הלאומי. ניתן לראות ביקוש בעיקר לחברות ותיקות, שהוכיחו איתנות כלכלית ותגובתיות מהירה לטרנדים חדשים, ושהן גם גלובליות וגם עם שורשים ישראלים. חברות כאלה נתפסות בעיני מועמדות ומועמדים רבים כבעלות פוטנציאל גבוה יותר לתחושת ודאות ויציבות". 

גל אסרף, ווקמי (צילום: באדיבות ווקמי)
גל אסרף, WalkMe|צילום: באדיבות ווקמי

"מאז תחילת השנה קיבלנו מעל 22 אלף קורות חיים, מחציתם מישראל", מספרת שני וויצנברג, מנהלת גיוס בחברת הסייבר Silverfort, לה מרכז פיתוח גדול בתל אביב. "חוסר היציבות בשוק, שהחל כבר בשנה שעברה, החריף השנה משמעותית בעקבות המלחמה. מספר המשרות הזמינות בשוק הצטמצם, אך הביקוש לעבודה נותר גבוה, כלומר, הקרב על כל משרה התעצם. בסילברפורט אנחנו ממשיכים לגייס לעשרות משרות גם בתקופה זו, וחווינו גידול משמעותי במספר המועמדויות - פי שניים בהשוואה לשנה שעברה. אנחנו משקיעים את מירב המאמצים כדי לגייס את המועמדים הטובים ביותר, תוך הקפדה על חוויית מועמדות שווה והוגנת לכל אחד ואחת". 

שני וויצנברג (צילום: מיכה לובטון)
שני וויצנברג, Silverfort|צילום: מיכה לובטון

לא רק במרכז 

ומה קורה בדרום ובצפון הארץ, שחשופים הרבה יותר להשפעות המלחמה בשטח? "ענף ההייטק בדרום מציג דינמיקה מורכבת בתקופה הזו", מספרת שי מיינרט, סמנכ"לית תחום תעסוקה במרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב. "באר שבע, בירת הנגב, ממשיכה להוות מוקד צמיחה לענף ההייטק בדרום. למרות האתגרים האזוריים, הגיוסים בעיר ובסביבתה נמשכים כסדרם, מה שמעיד על חוסנו של המגזר הטכנולוגי באזור. הנגב המערבי, לעומת זאת, חווה פגיעה משמעות מאז פרוץ המלחמה - ובכל זאת, גם שם ניכרים כבר סימני התאוששות מעודדים. חברות באזור מתחילות לחזור לפעילות רגילה ולחדש גיוסי עובדים, מה שמצביע על תהליך הדרגתי של חזרה לשגרה". 

מעבר לסיכונים, יש גם יתרונות בפעילות עסקית בדרום?

"כן, וחברות כבר מתחילות להבין את החשיבות האסטרטגית של הקמת פעילות עסקית בנגב המערבי, דווקא בעת הזו. פעילות כזו תאפשר להן ליהנות מתמריצים ייחודיים ומיתרונות העבודה באזור, כמו תמיכה ממשלתית, עלויות תפעול נמוכות יותר ונגישות להון אנושי מקומי איכותי". 

שי מיינרט (צילום: דיוויד גרב)
שי מיינרט, מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב|צילום: דיוויד גרב

חידוש הפעילות בדרום חשוב כמובן לא רק לחברות העסקיות - אלא גם לחברה הישראלית. "קיים צורך דחוף בהגדלת מספר החברות הפועלות באזור, על מנת לייצר משרות נוספות ולתרום לפיתוח הכלכלי והחברתי של הדרום", אומרת מיינרט. "הרחבת הפעילות הטכנולוגית באזור יכולה לסייע לצמצום פערים ולחיזוק החוסן הכלכלי של הנגב כולו. הדרום שופע חברות טכנולוגיה מקומיות שגם יודעות לתת שירותים במודלים גמישים בתחומים כמו פיתוח ובדיקות תוכנה, ניתוח דאטה, אלגוריתמיקה ורובוטיקה. עבודה עם חברות כאלה יכולה להיות הציונות החדשה של ההייטק מהמרכז". 

בצפון הארץ גם כן ישנן חברות שממשיכות להתרחב למרות המצב. אחת מהן היא Plus500, קבוצת הפינטק הגלובלית ואחת מהמעסיקות הגדולות בחיפה. מנכ"ל הקבוצה דוד צרויה מספר כי החברה "ממשיכה להציג ביצועים פיננסים ותפעוליים מעולים ולהוציא לפועל את תוכניתנו האסטרטגית. אנחנו ממשיכים לגייס עובדים במגוון תחומים ולהשקיע בהון האנושי, גם בתקופות של האטה במשק הישראלי. רק לאחרונה מטה החברה עבר למשרדים חדשים בחיפה". 

דוד צרויה, מנכ
דוד צרויה, מנכ"ל Plus500|צילום: נתנאל טוביאס

:לאור ההתרחבות שלנו לשווקים ולמוצרים חדשים אנחנו מרחיבים את הגיוסים לשורה של תפקידים טכנולוגיים ושאינם טכנולוגיים", אומר צרויה, "כמו Marketing Analyst, Web Software Engineer, Product Manager, Backend Software Engineer ועוד".