אחת השאלות שמטרידות את העולם בימים אלה, בעודו יוצא לאט לאט ממשבר הקורונה, היא איך בדיוק נחזור לטוס? מהו התרחיש שבו מקומות המוניים וצפופים כמו טרמינלים בשדות תעופה, אזורי בידוק בטחוני וטיסות יכולים להיות בטוחים לשימוש שוב? התשובה, כמובן, נעוצה בעובדה שהשנה היא 2020, ואם יש משהו שהאנושות יודעת לעשות זה להשתמש בטכנולוגיה כדי שתעשה בשבילה את העבודה השחורה.

נמל התעופה בפיטסבורג שבפנסילבניה פצח לאחרונה בשת״פ מעניין עם חברת Carnegie Robotics, במסגרתו מכונות אוטונומיות ועצמאיות (להלן, רובוטים) יחטאו בשבילו את השדה בצורה יסודית. ולא מדובר רק על ניקיון של שירותים או מירוק הרצפות – אותם רובוטים מצוידים גם בקרני אור אולטרה סגולות (UVC), שידועות גם בתור קוטלות החיידקים. כלומר, לאחר שרובוט מסוים מסיים לנקות אזור מסוים, הוא יפלוט קרניים באורך גל קצר כדי לחטא ולהשמיד את החיידקים שנותרו באזור.

קרניים אולטרה-סגולות מסוג UVC הן מסוכנות עבור בני האדם, שכן חשיפת העיניים לקרינת UVC, אפילו במשך כמה שניות, יכולה לגרום לכוויות חמורות בעור ובעיניים. כמות קטנה מאוד של קרינת UVC הורגת כל תא חי כולל חיידקים או וירוסים תוך שניות, ועל כן מנורות UVC נמצאות בשימוש במתקני טיהור מים, טיהור חדרי ניתוחים, טיהור אריזות מזון ועוד. יחד עם זאת, יש לציין שמחקרים טרם הוכיחו שהקרניים הללו אכן משמידות את וירוס הקורונה, אם כי ההנחה היא שכן כיוון שהן הצליחו להשמיד גם את וירוס הסארס בזמנו.

אופן החיטוי הזה מזכיר את העבודות שנעשות במערכת הרכבת התחתית בניו יורק, רק שבשדה התעופה של פיטסבורג הוא נעשה כולו על ידי רובוטים כאמור. מדובר במכונות ניקיון וייבוש אוטונומיות, כמו אלו שכבר נפוצות בבתי חולים או בחללים ציבוריים, שעברו הסבה מקצועית – מעין רומבה שמסוגל לא רק לשאוב אבק אלא גם לשטוף רצפה ולפלוט קרינה.

הרובוטים פועלים על סוללה שמחזיקה שש שעות, והם מכילים כמות מים שיכולה להספיק לשעתיים של ניקיונות. המצלמות שעליהם מוודאות שהם לא פוגעים בשום דבר חשוב ונצמדים לנתיב שתוכנת להם. כרגע הם פועלים באיזור ניסיוני של 929 מ״ר ומנקים רק משטחים, אם כי בעתיד התוכנית היא לתכנת אותם לנקות אזורים אחרים כמו מעקים וכפתורים של מעליות. אז האם כך יראו שדות התעופה בקרוב? אנחנו מקווים שאוטוטו תוכלו להתחיל לטוס כדי לגלות.