החלטת בית המשפט בארה"ב לפיה על טיקטוק להימכר בתוך 40 יום או שתיאסר לשימוש במדינה הכניסה את השיח סביב האפליקציה הפופולרית לסחרור. להחלטה צפויות השפעות מרחיקות לכת חברת האם של טיקטוק בייטדאנס, שכרגע מסמנת שהיא מסרבת למכור את ביצת הזהב שלה. אך השאלה המעניינת במיוחד היא איזה השפעות צפויות להחלטה בארה"ב על השימוש בטיקטוק במדינות אחרות, ובראשן ישראל.
עוד בנושא ב-N12:
• פסיקה בארה"ב: על טיקטוק להימכר תוך 40 יום - או להיסגר
• טיקטוק: ישראל היא המדינה שבה אנחנו מסירים הכי הרבה תוכן
• תחקיר בארה"ב: בטיקטוק מפיצים בכוונה שקרים על ישראל
ביום שישי האחרון קבע פאנל של שלושה שופטים מבית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה שהקונגרס האמריקני לא חרג בסמכותו כשחוקק חוק לפיו על טיקטוק להימכר לחברה מקומית - או שתיאסר לשימוש במדינה.
האפליקציה הפופולרית בבעלות סינית נמצאת בעין הסערה גם בישראל בשנה האחרונה, מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר. עדויות חשפו שהרשת החברתית נוטה להדהד מסרים אנטי ישראלים. אך למרות יוזמות החקיקה בארה"ב ובאירופה להגבלת השימוש בטיקטוק, בישראל נראה שהמחוקק נרדם בזמן הגלילה.
הצעת חוק שקודמה בממשלת בנט-לפיד וביקשה להסדיר את מחויבות הרשתות החברתיות לתכנים הנצרכים בהן נקברה החלפת הממשלה. יו"ר הוועדה לבינה מלאכותית חה"כ אורית פרקש הכהן שעוסקת רבות בנושאים טכנולוגיים קידמה בעבר יוזמות חקיקה להגבלת כוחה של טיקטוק, אך במפתיע בחרה הפעם לציין כי "אין לה מה להוסיף בנושא נכון לעכשיו".
"נורות אזהרה לכולנו"
הסכנות בטיקטוק כיכבו בנייר עמדה שפרסם במאי האחרון מכון המחקר INSS. המכון לא ממליץ על חסימה מלאה של האפליקציה בבעלות סינית אך קרא לשקול חקיקה ורגולציה קשוחות יותר כלפיה. "גופי המודיעין האמריקאים תדרכו את חברי הקונגרס, הסנאטורים ואת בית המשפט בדברים מסווגים שאי אפשר לחשוף לציבור רחב", מסבירה אופיר דיין, חוקרת במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS.
"אנחנו יודעים שהפשרות שטיקטוק מציעה לא מפיגות את החששות של הממשל האמריקאי - לא בהיבטי הפרטיות ולא בהיבטי ההשפעה הסינית על התכנים. בית המשפט ציין שהמדינה הוכיחה שקיימים ניסיונות של המפלגה הקומוניסטית הסינית להשפיע על הציבור האמריקאי ולדכא שיח בנושאים שלא נוחים לסין. יש פה פסק דין מהדהד שצריך להדליק נורות אזהרה לכולנו".
המהלך האמריקאי נגד טיקטוק הוא אמנם הכי מרחיק לכת עד כה, אך גם מדינות נוספות נוקטות בצעדי הגבלה. כך, באירופה נאסר על עובדי הנציבות האירופית - הגוף שמשמש כממשלת האיחוד האירופי - להתקין את טיקטוק על המכשירים שלהם. איסור דומה קיים באוסטרליה. "ההיגיון הוא שאנחנו לא יודעים איזה מידע טיקטוק אוספת על המשתמשים ולכן יש פה חשש שעובדי מדינה בעצם מוסרים מידע שאין לנו שליטה עליו", מסבירה דיין.
בדיקה שביצעה דיין על התוכן שמועלה לחשבונות הטיקטוק שמפעילים חלק ממשרדי הממשלה ממחישה את הבעיה: "בטיקטוק של משרד הביטחון אפשר למצוא סרטונים מפורטים על אמצעי לחימה חדשים שצה"ל והתעשיות הביטחוניות מפתחות", היא אומרת. "אני לא בטוחה שאלו דברים שאנחנו רוצים שיהיו בטיקטוק או בכלל ברשת.
"הבעיה היא שבישראל אין הגבלה על מי משתמש בטיקטוק ואיך. אז רואים באמת שחיילים, שוטרים ועובדי מדינה יכולים להשתמש בה באופן חופשי - מה שעוזר לחמאס ולכל אחד לרגל אחריהם. מצד שני אין שום הנחיה של נציבות שירות המדינה או גוף כמו המטה לביטחון לאומי שיגיד אלו הדברים שמותר להעלות לטיקטוק ואלו דברים שאסור. הנושא פרוץ לחלוטין. צריך שיהיו הנחיות או חקיקה וכרגע לא נעשה דבר".
"אנחנו החצר האחורית שלהם"
בניגוד לעמדה הנחרצת של דיין על טיקטוק, לדברי ד"ר תהילה תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, המצב יותר מורכב. "לממשל האמריקאי קל לצאת דווקא נגד טיקטוק: זו חברה בבעלות זרה אז פתאום בעיות רגילות של פרטיות הופעות לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה", היא טוענת.
"פייסבוק ואינסטגרם מפרות את הפרטיות של המשתמשים לא פחות, ואקס (לשעבר טוויטר - ש"ר) מפיצה לא פחות תכנים אנטישמים מטיקטוק. ההבדל היחיד הוא שאלו חברות בבעלות אמריקאית. "בישראל כל החברות האלו הן בבעלות זרה. המידע שנאסף על המשתמשים הישראלים לא יושב בשרתים בארץ אלא מגיע לארה"ב - ואנחנו לא עושים כלום בנידון".
לדברי שוורץ אלטשולר, ניסיונות להחיל רגולציה מול החברות לטיפול בתכנים מסיתים או פוגעניים שהועלו בהן לא הושלמו. "אין שום דרך מהירה ונוחה ליצור עם החברות האלו קשר. זה תמיד יום ראשון, או חג ההודיה או שהפרשי השעות מול ארה"ב מפריעים", היא אומרת. "לכל חברה כזו צריך להיות נציג שיושב בישראל ויכול לתת תשובות ברורות על התכנים שמועלים בהן. במקום זה אנחנו החצר האחורית של הרשתות החברתיות".
בטיקטוק נושאים עיניים אל טראמפ
על אף ההחלטה של בית המשפט האמריקני, עדיין לא מדובר בסוף פסוק. החוק שנועד לאסור את השימוש בטיקטוק אם לא תימכר צפוי להיכנס לתוקף ב-19 בינואר - יומו האחרון של ממשל ביידן. טראמפ שצפוי להיכנס לתפקידו יום לאחר מכן שינה את הטון שהשמיע נגד טיקטוק בממשלו הקודם, והצהיר במהלך הקמפיין שבכוונתו לאפשר לה להמשיך לפעול בארה"ב.
"יש לטראמפ שלוש דרכים למנוע את הסגירה של טיקטוק", אומרת דיין. "הראשונה היא להביא קונה אמריקאי לטיקטוק, למרות שכרגע בייטדאנס לא מראה סימנים לכך שהיא רוצה למכור. דרך שנייה תהיה להעביר חוק חדש שיבטל את החוק הקודם - מה שעשוי להיות מסובך ויקשה על חברי הקונגרס הרפובליקנים שהצביעו על החוק בפעם הראשונה. דרך שלישית היא שטראמפ פשוט לא יאכוף את החוק החדש".
ברקע היפוך העמדה של טראמפ עומד משקיע טיקטוק ג'פרי יאס, מהתורמים הגדולים לקמפיין הבחירות של הנשיא הנכנס. יאס אף נמנה עם התורמים הגדולים לפורום קהלת, גוף מחקר שנחשב למקורב לגורמים רבים בממשלת ישראל.
בינתיים כלל הרשתות החברתיות בישראל ממשיכות לפעול ללא רגולציה רלוונטית על התכנים שמועלים בהן. "הממשלה שלנו מתעסקת כל כך הרבה במדיה הישנה, בגופים כמו תאגיד השידור הציבורי או בערוץ 14. בינתיים רשתות חברתיות, שמשפיעות על הנעשה בישראל ובעולם הרבה יותר, עובדות באין מפריע", אומרת שוורץ אלטשולר. "אנחנו יודעים שברשתות כמו טיקטוק, אקס, פייסבוק וטלגרם פועלות רשתות השפעה שונות, חלקן מופעלות בידי מדינות אויב - ולמרות זאת לא נעשה לגבי זה כמעט דבר".