אלינה רבינוביץ׳ בת ה-27 היא כוכבת טיקטוק ואינסטגרם שמחזיקה במאות אלפי עוקבים בפלטפורמות שבהן היא פעילה. לפני כשבוע וחצי רבינוביץ׳ לקחה חלק במשלחת של יוצרי תוכן שטסו לאירוויזיון במאלמו, שבדיה. בעוד שבמהלך הימים בהם שהתה רבינוביץ׳ בעיר היא העלתה סטוריז מחויכים ומשמחים שתיעדו את המסע שלה (שהתקיים בחסות טיקטוק) מזווית חיובית, אתמול היא חשפה מה באמת עבר עליה.
״החוויה הייתה לא קלה, חוויתי המון אנטישמיות״, סיפרה רבינוביץ׳ לעוקבים שלה בסרטון שעלה לאינסטגרם לטיקטוק. ״חוויתי מקרים לא נעימים, פיזיים ומילוליים… אני מרגישה צבועה שכל הדברים שהעליתי היו הרמות ושמחה, ו׳אין על עם ישראל׳. הראיתי איך אני שם עם הדגל למרות הכל, ואיך אני שמחה ומחייכת, אבל בין לבין, כשערכתי את הסרטונים, ישבתי ובכיתי. מצד אחד הסתובבתי שם עם דגל ישראל והרגשתי הכי גאה בעולם, אבל מצד שני, הדברים שחוויתי בגלל שהייתי שם עם הדגל, היו מאוד קשים״.
רבינוביץ׳ הוסיפה שהיא לא הסתירה את העובדה שהיא ישראלית, להפך, סיפרה על כך בגאווה לכל מי שהיא שוחחה עמו. עוד היא סיפרה שהיא קיבלה מחמאות מיוצרי תוכן אחרים - אך ברגע שחשפה שהיא ישראלית, הם ניתקו איתה מגע. ״אנשים לא היו מוכנים שאני אעמוד לידם כי אני יהודייה ומישראל״, סיפרה כוכבת הרשת בדמעות והוסיפה כי ממש כמו עדן גולן בעצמה, גם היא נאלצה להתהלך עם מאבטחים.
״הסתובבתי שם בהרגשה שהמשפט 'Never Again׳ על השואה הוא כבר לא רלוונטי, כי ה-Again יכול לקרות בכל רגע״, המשיכה רבינוביץ׳. ״בחצי גמר לא הייתי עם הדגל עליי כי פחדתי, אבל בגמר כבר אמרתי שאין מצב, אני לא מפחדת יותר, אין לי במה להתבייש״.
״הייתי עם אנשים שיצרו שם תוכן, כולם הגיעו מהעולם לסקר את האירוויזיון, אבל מהרגע שהבינו שאני מישראל, הם התעסקו בלנהל איתי שיחות על ג׳נוסייד ורצח עם״, מוסיפה רבינוביץ׳ בשיחה עם mako. ״מבחינת אלה שכן הסכימו לדבר איתי, הייתי ביבי בכבודו ובעצמו. הרגשתי מותקפת ומוחרמת. בין חצי הגמר השני לגמר כנראה הופצה שמועה שאני ישראלית, ככה שבגמר כבר כולם התעלמו ממני. זה הגיע למצב שבו גילו שצילמתי סרטון שרואים בו את המרפק של מישהו אחר, והוא ביקש ממני למחוק את זה, כדי שלא יראו אותו בסרטון של ישראלית״.
״כל הגמר עודדתי את עדן, אבל הייתי עסוקה בלא לבכות כי כולם מסביבי צרחו לה בוז. הכי אבסורד זה שמי שעשו לי את הדברים האלה אלה בעיקר גברים מהקהילה הגאה, התחשק לי להגיד לי להם: ׳אם תהיו בעזה - תמותו תוך שלוש דקות׳, אבל כמובן שלא אמרתי את זה בסוף. מבחינתי מה שקרה שם - ככה התחילה השואה. הייתי כמו מצורעת, לא רצו להתקרב אליי בכלל״.
רבינוביץ׳ מספרת שנקודת האור הייתה נציגי פלטפורמת טיקטוק שביקשו להגן עליה. ״הם הציעו לדבר עם האנשים שהתנכלו אליי, אבל לא הייתי מוכנה לשתף איתם פעולה״, היא נזכרת.
למה החלטת לחשוף את מה שקרה לך רק בדיעבד?
״בזמן אמת רציתי להיות על תקן המעודדת, להראות שלא הכל גרוע כמו שזה נראה. הרבה אנשים אמרו לי תודה שעשית את זה בטיימינג הזה, ששיתפת את האמת רק אחרי שהכל נגמר, כי בשאר העמודים אנשים ראו רק איך מורידים לעדן, את ההפגנות ואיך צורחים לה ׳בוז׳, ובעמוד שלי הראיתי איך מרימים לה. זה היה קשה לעשות את זה, אבל הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות״.