לא מעט כבר נאמר על ההשפעה השלילית שיש לרשתות החברתיות על בני הנוער, שנסחפים פעמים רבות אחרי אתגרי רשת מסוכנים או הופכים לקורבנות של בריונות מסוכנת ברשת. מי שמנסה לשנות את המצב הזה, ולו במעט, היא ליהי לוי, טיקטוקרית עולה בת 20 שסבלה מביטחון עצמי נמוך בגיל ההתבגרות, השתקמה ושמה לה למטרה לפזר קצת גוד-וייבז בסביבה סוערת.

למרות גילה הצעיר, לוי הספיקה לסיים קורס מאמנים אישיים ולהשתתף במגוון סדנאות של התפתחות אישית, וכיום יש לה עשרות אלפי עוקבים (ובעיקר עוקבות) באינסטגרם ובטיקטוק שנחשפים באופן שוטף למסרים החינוכיים שהיא מעבירה. בשנתיים האחרונות היא גם מעבירה את סדנת "Miss Teen", סדנה בת חצי שנה שמיועדת לנערות בגילאי 13-19, ומתמקדת בכל מה שמעסיק ומאתגר את הנערות של היום, החל מדימוי גוף שלילי ועד ביטחון עצמי ירוד ומצבי רוח משתנים.

@lihilevy_

אם את כמו שאני הייתי, בוגרת לגילי אבל חסרת ביטחון זה יהיה מושלם לך (הסבר בתגובות)

♬ Ambient-style emotional piano - MoppySound

המסר העיקרי שלוי חוזרת עליו שוב ושוב בראיון הוא שנערים ונערות צמאים לקבל עזרה ממישהו בן גילם, שידבר איתם בגובה העיניים ושיידע גם להזדהות איתם. היא גם מצהירה שהיא לא פיתחה שום שיטה משל עצמה. המודל הוא לקחת את הרעיונות הקיימים ולעטוף אותם נכון. "אני לוקחת תכנים מקצועיים של גדולים ממני ומתרגמת אותם לשפה המהירה והקלילה של בני הנוער. בכל מפגש בסדנה מתמקדים בנושא אחר שגורם לנו להרגיש לא טוב ולומדים מאיפה זה בא ואיך אפשר לקחת עליו שליטה", היא מסבירה. 

@lihilevy_

את לא באמת ביישנית (לפי מחקרים…)

♬ original sound - ליהי לוי התפתחות אישית לנערות

אז מה המבוגרים לא יודעים על הנערות של 2024?

"שהן מרגישות שהן יודעות הכל, והדרך ללב שלהן היא ללכת עם מה שהן כבר חושבות שמגניב ומתאים. אם לפני שנתיים-שלוש היית שואל את הנערות שעוקבות אחריי אם הן היו צורכות תוכן על פסיכולוגיה וחשיבה חיובית באופן קבוע, הן בחיים לא היו מאמינות שהן יעשו את זה. וזה קרה וקורה, כי עשיתי את ההתאמה. הרבה פעמים חושבים שהנוער של היום שטחי יותר, 'דור הטיקטוק'. אז לא, הוא פשוט מקבל את התוכן בצורה אחרת, והוא אוהב עומק ומתחבר לעומק. ברגע שגורמים להם להרגיש שרואים אותם וניגשים אליהם בגובה העיניים, הם מתחברים. אם ההורים מרגישים שאין להם את השפה המתאימה ומה שהם אומרים מתקבל כמשעמם ומוזר – חשוב למצוא את האנשים והפלטפורמות שמעבירים בדיוק את אותם המסרים החשובים, רק בשפה אחרת".

@lihilevy_

לעשות שינוי וללמוד התפתחות אישית בגיל צעיר זה ה-דבר הכי טוב שעשיתי לעצמי הנערה!

♬ original sound - ליהי לוי התפתחות אישית לנערות

ליהי גדלה על עקרונות החינוך האנתרופוסופי, בת יחידה להורים גרושים, שניהם מתמחים בעולמות הטיפול. האם, מאמנת רגשית והאב, עופר לוי, הוא מאמן אישי מוכר בעולמות ההתפתחות האישית. כשהייתה בת 11, בעקבות משבר משפחתי ליהי סבלה ממצבי רוח ירודים. לאחר שעברה מספר טיפולים ללא הצלחה, החליטה ללמוד את התחום בעצמה, ובגיל 16 כבר סיימה קורס NLP.

"הבנתי שהבעיות הן לא בי אלא בדברים חיצוניים"

"עד גיל 13 הייתי כמו המון נערות בארץ ובעולם, מתמודדת עם חוסר ביטחון ושלל מצבים רגשיים וחברתיים מורכבים. גדלתי בבית שמדבר אימון ומודעות רגשית ואחרי כמה טיפולים שלא עזרו לביטחון העצמי שלי החלטתי שאני הולכת ללמוד את זה בעצמי", נזכרת לוי. "נרשמתי לכמה קורסים וסדנאות, כל מה שנתנו לצוציקית כמוני להיכנס, ואחרי תקופה הכול השתנה. הביישנות נעלמה, הצלחתי יותר ויותר לעמוד על שלי ופיתחתי ביטחון עצמי. ברגע שלמדתי באופן עצמאי את הכלים שהיו חסרים לי והבנתי מאיפה באו הקשיים שהיו לי, הצלחתי גם לפתור אותם. הבנתי שהבעיות הן לא בי אלא בדברים חיצוניים שגרמו לכך ואפשר להתגבר עליהם".

"המוח שלנו נחשף ברשתות שוב ושוב למודלים לא מציאותיים, לא אנושיים, והוא מתחיל להאמין לזה, בטח בגילאים האלו", היא אומרת. "אחד הדברים שנלמדים בסדנה היא המודעות למה שנכנס לנו למוח, ולא תמיד קשור ממש למציאות". 

ליהי לוי (צילום: יחסי ציבור)
לוי והנערות שסיימו את הסדנה שלה, "Miss Teen"|צילום: יחסי ציבור

בכל מה שקשור להתמודדות של בני הנוער ספציפית בחודשים האחרונים, לוי מעידה שהיכולת לראות דברים בפרופורציות השתבשה עוד יותר. בתחילת המלחמה היא עבדה בשיתוף פעולה עם פסיכולוגית קלינית כדי להעביר ולהנגיש מסרים רלוונטיים על חוסן והתמודדות. "כשבן נוער חווה חרדה יהיה לו לפעמים קשה יותר לזכור ולהזכיר לעצמו שעכשיו הוא בטוח ושהתחושות שהוא חש הן לא אמיתיות. יש את מה שמסתובב לנו בראש ויש את המציאות עצמה, ואלה שני דברים נפרדים".

אז לסיכום, מה זה אומר לדעתך להיות נערה בגיל ההתבגרות?

"בתחילת גיל ההתבגרות את מרגישה אדם מבוגר בזמן שאת גם מאוד ילדה. אז מצד אחד יש את השינויים הנפשיים והגופניים שמתרחשים בקצב גבוה, ומהצד השני יש את הקושי להיכנס לפרופורציות, במקביל לעיסוק אובססיבי ב'איך אנשים אחרים יראו אותי', במציאות וברשתות החברתיות".