מכיפת ברזל ועד למשואה האלטרנטיבית: הבחירות של בכירי ההייטק ליום העצמאות

ההייטקיסטים עלו למגרש השנה, או "נכנסו לאירוע" כפי שהיטיב לנסח ראש הממשלה, בנימין נתניהו. על רקע החודשים הסוערים שעברו על ישראל, ביקשנו מ-75 מנכ"לים ובכירים בהייטק הישראלי לבחור את הפיתוח הישראלי הכי מוצלח של העשור האחרון, מי מהענף ראוי להדליק משואה ומה הם חושבים שיקרה כאן בשנה הבאה. יש לציין, כי השאלות היו פתוחות ולא ניתנו להם אפשרויות. אלו התשובות שלהם.

הפיתוחים הישראליים הכי מוצלחים

1. כיפת ברזל

במקום הראשון זכתה כיפת ברזל, מערכת הגנה אווירית ליירוט איומים אוויריים בטווחים קצרים, שפותחה על ידי רפאל. בשנת 2012 זכתה המערכת בפרס ביטחון ישראל, בשנת 2017 הותקנו מערכות כיפת ברזל על ספינות חיל הים, ובשנת 2018 נמכרה לראשונה לצבא זר – צבא ארה"ב. על פי נתוני חיל האוויר, מאז הפעלתה הראשונה על ידי חיל האוויר הישראלי באפריל 2011, יירטה כיפת ברזל למעלה מ-4,500 רקטות, בכ-97% אחוזי הצלחה, ובכך הצילה חיים ומנעה נזק רב לרכוש, כאשר אחוזי הדיוק עולים ממערכה למערכה.

"ישנם פיתוחים טכנולוגיים ישראלים רבים שקידמו את האנושות והביאו לשינוי אמיתי גם ברמה גלובלית, אבל אם אני צריך לבחור פיתוח טכנולוגי אחד, אז אני בוחר את כיפת ברזל", מסביר ליאור פוני, מנכ"ל Dell Technologies ישראל. "פרויקט כיפת ברזל מציג באופן חד משמעי את הקשר בין טכנולוגיה מתקדמת להצלת חיים. בלעדי כיפת ברזל, ככל הנראה לא היינו מצליחים לחיות בשקט הנדרש לייצור חדשנות, טכנולוגיה ועסקים. כיפת ברזל זו ההמצאה הטכנולוגית שמאפשרת לנו לחיות במדינה היקרה כל כך לליבנו, היא השקט שלנו וההבטחה שלנו להמשיך לחיות פה עוד דורי דורות".

"מדובר במדע בדיוני שפוגש את המציאות, פיתוח טכנולוגי שמגן על חיי אדם. התמונה שצולמה במבצע שומר חומות בה רואים עשרות רקטות מיורטות ע"י כיפת ברזל, היא מחזה מדהים", מוסיף עילי די-בר, מנכ"ל חברת הגיימינג באפ טכנולוגיות.

"כיפת ברזל מאפשרת למדינת ישראל להמשיך ולהתנהל 'עסקים כרגיל' אל מול איום טילים, שהיה מכריח כל מדינה אחרת לצאת למלחמה כוללת", פוסק צחי שפסה, מנכ"ל משותף ומייסד שותף של חברת ג'יט (Jit).

2. מובילאיי

במקום השני, בפער קטן, זכתה מובילאיי (Mobileye), שמפתחת טכנולוגיה מהפכנית למניעת תאונות דרכים. החברה הוקמה בשנת 1999 על ידי פרופסור אמנון שעשוע וזיו אבירם, נמכרה לאינטל בשנת 2017 והונפקה בבורסה באוקטובר 2022 לפי שווי של 16.7 מיליארד דולר. על פי אתר החברה, כ-65 מיליון כלי רכב בעולם נוסעים עם הטכנולוגיה של מובילאיי, יותר מ-25 יצרניות גלובליות מטמיעות את המערכת שלה ברכביהן כסטנדרט בטיחות ו-13 יצרניות רכב מובילות עובדות איתה בשיתוף פעולה כדי לפתח את הרכב האוטונומי.

"שנים של פיתוח, למידה ודיוק הבשילו לכדי טכנולוגיה, שמשפיעה באופן מהותי על האופן שבו אנשים נוהגים באופן יומיומי ועתידה לשנות במובן מה את פני האנושות", טוען נדב רענן, מנכ"ל ושותף מייסד ב-Expecting.ai. "הטכנולוגיה שפיתחה Mobileye אומצה על ידי יצרני רכב מובילים בעולם והביאה לפריצת דרך ממשית בשוק הרכב האוטונומי העולמי. זה הישג יוצא דופן לחברה ישראלית שסוללת את עתיד התחבורה ומשפיעה באופן ישיר על חייהם של מיליונים ברחבי העולם".

"מדי שנה נהרגים בתאונות דרכים 1.35 מיליון איש. מובילאיי עובדת על פיתוחים טכנולוגיים משמעותיים להצלת חיי אדם, וכדי לשפר את בטיחות הנהיגה. חזון הרכב האוטונומי זה משהו שאני מחכה לו מאוד באופן אישי", אומרת עו"ד מיכל מור קופל, מנכ"לית ומייסדת מועדון המשקיעים SRI.

רונן שמאלי, מנכ"ל חברת ארגוס, מוסיף: "הגנה על חיי אדם היא ערך עליון, ולכן בחרתי במובילאיי. הטכנולוגיה שפיתח אמנון שעשוע כבר ב-99, הייתה פורצת דרך. גם המכירה לאינטל ב-2017 הייתה צעד משמעותי להייטק הישראלי וכמובן לכלכלה הישראלית". "החלטות והסיכונים הכבדים שלקחו מנהליה ומפתחיה ביצירת טכנולוגיה האחראית לחיי אדם, יוצאות דופן. הצלחתם שמה את ישראל בחוד החנית של החדשנות העולמית", אומר גל אביב, GM ישראל ו-CTO של Digital Turbine.

3. וויז

במקום השלישי, גם בתחום התחבורה, נמצאת וויז (Waze). האפליקציה החינמית שכולנו משתמשים בה נמכרה לגוגל בשנת 2013, אך ממשיכה להתנהל בה כחטיבה נפרדת, לצד גוגל מפות. אפליקציית הניווט מתבססת על חוכמת ההמונים כדי לנצח את הפקקים, להיזהר ממצלמות מהירות וניידות משטרה, למצוא את תחנת הדלק הקרובה ביותר אליכם לתדלוק ועוד.

"ישראל ידועה כסייבר ניישן, ויצאו מכאן המון חברות ענק עם פיתוחים בתחום הסייבר, כגון פאלו אלטו נטוורקס, צ׳ק פוינט, Wiz, סנטינל וואן ועוד חברות נוספות, אבל לדעתי הפיתוח הכי חשוב בעשור האחרון הוא דווקא וויז", מסביר תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד חברת ורביט. "יש את מבחן מברשת השיניים - האם אתה משתמש בזה כל יום. גם היום, כעשור אחרי שגוגל קנתה את וויז, כולנו משתמשים בוויז באופן יום יומי. זה פיתוח טכנולוגי כחול לבן עם מאות מיליוני משתמשים בעולם בכל יום. בנוסף, זה היה האקזיט הגדול הראשון של מיליארד דולר ומעלה שנתן השראה להמון יזמים כמוני".

פיתוחים נוספים כחול לבן שזכו לקולות המנכ"לים הם OrCam MyEye, שפיתחה מכשיר מתקדם המיועד לעיוורים, לקויי ראייה ולמתקשים בקריאה, אשר קורא טקסטים, מזהה פרצופים, שטרות צבעים ועוד. הפיתוח שייך לחברת אורקם, שגם היא, כמו מובילאיי, נוסדה על ידי אמנון שעשוע וזיו אבירם.

טכנולוגיה נוספת של שעשוע שצוינה היא זו של חברת AI21 Labs, העוסקת בפיתוח יישומי בינה מלאכותית לעיבוד שפה טבעית. "בבסיס הטכנולוגיות מאחורי ChatGPT המוכר וכן פיתוחים חדשניים אחרים בבינה מלאכותית, עומדים מספר רב של ישראלים, בין אם בצד המחקר ובין אם בצד העסקי", מגלה גל רפופורט, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת Kahoona. "בתחום מודלי השפה הגדולים, שמשמשים לאימון ChatGPT, ניתן למצוא את AI21 Labs, אשר פיתוחיה מהווים פריצת דרך בתחום הבינה המלאכותית ומאפשרים שיפור פרודוקטיביות במספר רב של תחומים".

גם תחום הפודטק, אחד החזקים והמתפתחים בישראל, צוין בתשובה לשאלה זו, והוזכרו החברות הישראליות רידיפיין מיט, שמפתחת מוצרי בשר על בסיס רכיבים צמחיים, וחברת רימילק, המייצרת חלב מתורבת, וזכתה בשבוע שעבר לביקורו של רה"מ נתניהו במשרדיה ברחובות.

תופתעו אולי לגלות שטכנולוגיית ה-FaceID שכולנו מכירים מהאייפון, נולדה בחברות הישראליות Primesense ו-Face.come. "היא כללה מספר פריצות דרך חשובות, שבזכותן נבחרה על ידי אפל והוטמעה גם במוצרים של חברות רבות אחרות", מספר פבל ברנגולץ, VP R&D, Co-Founder בפיירבלוקס.

מי צריך להדליק משואה בהייטק?

בשאלה זו יכלו המשיבים לבחור עד 5 אנשים מההייטק הישראלי שראויים בעיניהם להדליק משואה (לא ניתנו בפניהם אפשרויות). גם כאן התוצאות היו צמודות, וכמעט כל הזוכים שייכים ל"אבות המייסדים" של ההייטק הישראלי. רק שתיים מהנבחרות הן נשים, אך אישה היא זו שנבחרה ברוב קולות.

1. ד״ר ארנה ברי

במקום הראשון נבחרה ד"ר ארנה ברי בת ה-73, מדענית, דוקטור למדעי המחשב, יזמית הייטק והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד המדענית הראשית בישראל ומנהלת מערך המחקר והפיתוח התעשייתי של משרד התעשייה והמסחר.

"מכנים אותה 'הגברת הראשונה של ההייטק הישראלי'. אני חושבת שאפשר להגדיר אותה כאחת הנשים המשפיעות והחשובות בעולם הטכנולוגי העולמי", מספרת ליאת בן צבי שבח, מנכ"לית Dueto. "היא כיהנה בתפקידים חשובים ומשמעותיים, כולל שותפה עצמאית בקרן הון הסיכון ג'ימני, סגנית נשיא וכמנכ"לית מרכז המצוינות של חברת EMC ודירקטור לטכנולוגיה במשרד ה-CTO ב-Google Cloud העולמית, והיא מהווה השראה לפריצת תקרות זכוכית בהייטק, למיליוני נשים בארץ ובעולם".

"לא רק שהיא פרצה את הדרך לתעשיית ההייטק בכלל ולנשים בהייטק בפרט, היא תרמה רבות לסייבר הישראלי והקפידה תמיד לשלב עשייה חברתית עם הפיתוח הטכנולוגי", מספר שי מורג, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת הסייבר ארמטיק."דוגמה לכך היא מרכז הפיתוח שדחפה להקמתו בבאר שבע וסימן את הדרך לחברות הייטק נוספות להשתקע בבירת הנגב".

2. יוסי ורדי

במקום השני נבחר יזם ההייטק, איש העסקים והמשקיע יוסי ורדי בן ה-80, אשר סייע בין היתר להקים את מיריאביליס, החברה שפיתחה את ICQ, ביחד עם בנו אריק ושלושת שותפיו, והשקיע בעשרות סטארטאפים, רבים מהם הונפקו או נרכשו.

"מדובר באחד מאבות ההייטק בישראל, שהקים את אחד מראשוני בתי התוכנה בארץ ועומד מאחורי חברות ישראליות שהיו חלוצות בתחומן", מסביר חן קמר, מנכ"ל TCS ישראל. "אם נסתכל בראייה היסטורית, הוא הניע תהליכים שהפכו את המדינה שלנו מכלכלה צנועה אי שם במזרח התיכון למדינה חזקה, מודרנית, מפותחת, שמייצרת טכנולוגיות בכל תחום ומייצאת אותן לכל פינה בעולם. עוצמה של מדינה לא נובעת רק מצבא או משטרה, אלא מתעשייה, מאקדמיה, מהשכלה ומעשייה בלתי נגמרת. אני חושב שאותם אנשים שהחלו את התהליכים הקריטיים שמשפיעים על כולנו, אי שם בשנות ה-70 ואף לפני, לא יכלו לדמיין לעצמם את ההצלחה המסחררת של התעשייה וההייטק הישראלים ואין ראויים מהם להוקרה".

"מעבר לעשייתו המופלאה כיזם וכמשקיע, הסיבה שאני חושב שהוא ראוי למשואת-ההייטק היא התפקיד המשמעותי שהיה לו בבניית האקו-סיסטם הישראלי וטיפוח דור היזמים הבא", מספר תמיר מגן, מייסד משותף ומנכ"ל SPIRITT, רק בן 24. "אני זוכר איך כיזמים צעירים היינו שומעים אותו מדבר על זה שהם דור האקזיטים ואנחנו הצעירים, שיותר 'טובים מהם' יכולים לבנות כאן חברות ענק. ICQ הראו שאפשר, ויוסי, המשקיע הראשון שלהם, עזר להראות שאפשר אפילו יותר. הנבואה שלו הגשימה את עצמה, ואנחנו רואים יותר ויותר יזמים שמשקיעים לאורך זמן בבניית חברות ענק עם אימפקט עולמי, ולא באקזיט מהיר".

3. פרופסור אמנון שעשוע ודב מורן

את המקום השלישי חולקים שניים - פרופסור אמנון שעשוע בן ה-62, מייסד ומנכ"ל חברת מובילאיי, מייסד-שותף בחברות אורקם טכנולוגיות, הבנק הדיגיטלי הישראלי ONE ZERO ו-A121 LABS, וחתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים לשנת תשפ"ג, יחד עם דב מורן בן ה-67, יזם, משקיע הון סיכון, איש עסקים, שידוע כממציא הדיסק און קי ומייסד קרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס.

"פרופסור אמנון שעשוע אחראי לפיתוח מספר טכנולוגיות מצילות חיים, הוא מצליח לזהות את הצורך ולמצוא פתרונות יצירתיים ונגישים. בנוסף, הוא גם איש עסקים מצליח שתורם באופן מובהק לכלכלת המדינה", אומר נועם שוורץ, מנכ"ל ומייסד שותף אקטיבפנס.

"אמנון מוביל מהפיכה בתחום הבינה המלאכותית בבנקאות", מוסיף זיו אברמוביץ', מנכ"ל אמן דיגיטל מקבוצת Aman. "זו הפעם הראשונה מזה 43 שנים שמוקם בנק חדש בישראל, שלא שייך לאף אחת מהקבוצות הבנקאיות המסורתיות. הבנק מבוסס על בינה מלאכותית והדבר עשוי להוזיל את השירותים בתחום הבנקאות".

"דב מורן הוא אחד הישראלים הכי משפיעים על תחום המחשוב ברחבי העולם, ההמצאה שלו, הדיסק-און-קי, שינתה לנצח את עולם הטכנולוגיה", אומר רועי און, מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת הסייבר Cervello. הבכירים שבחרו במורן ציינו כי הוא מסייע מניסיונו לעשרות סטארטאפים צעירים, "בגובה העיניים". "הוא אחד האנשים החכמים והצנועים בתעשייה שממשיך לתרום גם כמנטור ומורה דרך", מעיד רונן שמאלי, מנכ"ל ארגוס.

4. גיל שוויד

במקום הרביעי נמצא מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט בן ה-55, גיל שוויד, חתן פרס ישראל לשנת 2018 ליזמות וחדשנות. "גיל הוא ממייסדי ענף ההייטק הישראלי, ואחד הראשונים שלא רדף אחרי אקזיט, אלא חיפש איך לבנות משהו ענק שיש לו השפעה עולמית, דבר אשר עודד אצל יזמים אחרים את החזון ליזום גם", אומרת חני גולדשטיין, מנכ"לית מייסדת ושותפה בחברת סנאפי. "כתוצאה מכך בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי גישה אצל יזמים, שלא מחפשים יותר אקזיטים מהירים, אלא מחפשים להצליח ובגדול".

"שוויד הוא הפנים של ההייטק הישראלי ומחלוצי התעשייה. על אף שהקים חברה רב לאומית מובילה בתחום אבטחת המידע והסייבר, הוא ממשיך את העשייה מישראל, ובכך מספק פרנסה לאלפי משפחות. העשייה שלו אינה נעצרת בגבולות החברה, והוא פעיל רבות במיזמים חברתיים שונים המקדמים מצוינות ומנהיגות, בעיקר בקרב בני נוער בפריפריה", מסביר נועם זילברשטיין, מנכ"ל Scitex & HP Indigo. 

5. שלמה קרמר ועינת גז

את החמישייה של משיאי המשואות נועלים שלמה קרמר, יזם סדרתי ומשקיע המתמחה באבטחת מידע וסייבר, ממייסדי חברות צ'ק פוינט ואימפרבה, ומנכ"ל קייטו נטוורקס, אותה ייסד במשותף עם גור שץ, ועינת גז, מנכ"לית ומייסדת שותפה של פאפאיה גלובל, והאישה הראשונה שמנהלת סטארטאפ ששווה מעל מיליארד דולר, יוניקורן. גז עלתה לכותרות השנה לאחר שהייתה הראשונה שהודיעה שבעקבות המהפכה המשפטית של הממשלה, היא תוציא את כספי פאפאיה גלובל מישראל.

"גז היא האישה הראשונה בישראל, שחתומה על הפיכת חברה שנוסדה ומנוהלת בישראל ליוניקורן. לצד ההצלחה העסקית, היא אישה פורצת דרך שלא מהססת לייצר מהפכות ולשנות מציאות, בין אם זה בנושא של גיוון בתעסוקה, הכשרות בפריפריה, שוויון מגדרי או מהפכה משפטית. היא מסתכלת על תעשיית ההייטק בצורה רחבה ועם אג'נדה חברתית, ולא מהססת לספוג את האש בעבור מטרות חברתיות שהיא מאמינה בהן", אומרת ליאת בן צבי שבח, מנכ"לית Dueto. "כבר שנים היא משנה את השיח ביחס לנשים בתעשייה, למשל כששיתפה בקשיים שהיא נתקלה בהם כיזמת שיצאה לסבבי גיוס תוך כדי הריון, ובתחילת השנה שינתה את השיח ביחס למחאה המשפטית, כשהודיעה על הוצאת נתח מכספי החברה מישראל לבנקים זרים, והפכה לנושאת הלפיד של מחאת ההייטק".

"הייתה לי הזכות, שבזמנו לא הבנתי עד כמה הייתה גדולה ומלמדת, לעבוד אצל שלמה קרמר בימיה הראשונים של אימפרבה", מספר מיכאל רייטבלט, מייסד משותף ומנכ"ל פורטר ישראל. "הוא האדם שאחראי יותר מכל לפריחת הסייבר הישראלי, לא רק בגלל שהיה ממייסדיי צ'ק פוינט, אלא דווקא בגלל שאחריה הקים, הצמיח והנפיק חברות נוספות והשקיע וטיפח יזמים רבים".

איפה תהיה ישראל ביום העצמאות ה-76?

בינואר 2023 נפל דבר: אלפי הייטקיסטים יצאו להפגין נגד התכנית המשפטית, חסמו את רחוב קפלן בשרונה, והפגינו בסמוך למוקדי התעסוקה בהרצליה, בנתניה, ברחובות, ברעננה, בהוד השרון ועוד. יזמים רבים הזהירו כי החקיקה והפגיעה בעצמאות מערכת המשפט מסכנת את קיום ההייטק הישראלי.

ההצהרות עברו גם למעשים: אחרי שעינת גז הודיעה על הוצאת כספי פאפאיה גלובל מישראל, הצטרפו אליה גם אסף רפופורט, מייסד חברת הסייבר WIZ, מייסד היוניקורן ורביט, תום ליבנה, חברת Skai ועוד. החשש הוא ממגמה שנקראת "היפוך שרוול", במסגרתה חברות יפסיקו להירשם בארץ וירשמו אותן באירלנד, ארה"ב או במקלטי מס בעולם.

נראה שהאזהרות כבר הפכו למציאות, כאשר בתחילת אפריל פורסמו שני דוחות של SNPI ו-IVC, שחשפו ירידה משמעותית בהשקעות ההון בהייטק הישראלי. לפי הדוח של SNPI, גיוסי ההון ברבעון הראשון של השנה עמדו על 1.7 מיליארד דולר – הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2018. כותבי הדוח של SNPI מצביעים על שתי סיבות לירידה הדרמטית הזו: המיתון הכלכלי העולמי וצעדי החקיקה אותם הובילה הקואליציה.

"המצב עוד שנה יהיה הרבה יותר – הרבה יותר טוב או רע, אבל הסטטוס קוו הנוכחי בלתי ניתן לשימור. כיום כל פגישת עסקים משקיעה 50% מהזמן על המצב הפוליטי, וזה לא מצב בריא", מספר אמיר אורעד, מנכ"ל Sisense. "כשמנכ"לים ומנכ"ליות מפגינים, במקום להסתובב בעולם ולפתח את החברה שלהם, כשעובדים מדברים על מעבר לחו"ל וסטארטאפ ניישן הופך למותג שלילי - ברור שמשהו משמעותי צריך לקרות".

רבים מהנשאלים התייחסו למחאה הציבורית של הציבור וההייטק בפרט כתהליך חיובי וכהתעוררות שלו. כך לדברי ד"ר מושיאל ביטון, מייסד ומנכ"ל Addionics, "פעם אחר פעם אנו עדים לכוחו של הציבור הישראלי. הציבור הוא המנוע שמשנה מציאות, זה היה כך בעבר וזה יהיה כך גם בשנה הבאה".

"החודשים האחרונים חיזקו את ההייטק, את החוסן שלו ואת ההבנה של התפקיד העמוק שלו בחברה הישראלית - לא רק הקטר שמוביל כלכלית את המשק ואחראי לאחוז גבוה מהתוצר, הייצוא וההכנסות ממיסים, אלא גם התפקיד החברתי שלו - לייצר פתרונות טכנולוגיים לאתגרים שמאיימים על העולם, לאפשר מוביליות חברתית דרך שילוב עובדים מאוכלוסיות שונות, ולהוביל מחאות משמעותיות ואפקטיביות אל מול חקיקה שמאיימת על הבסיס הערכי שלו", אומר אבי שניר, מייסד ומנכ"ל ELEVATION.

"מהמשבר הנוכחי, בכל ההיבטים שלו, אנחנו נבנה בישראל סיפור חדש. תעסוקה תהיה חלק חשוב ממנו, ותעשיית ההייטק תוביל את הדרך למשרות החדשות שנוצרות בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית ותוביל את הדרך לשילוב עובדים חדשים מאוכלוסיות מגוונות. שנה מהיום הקטר של ההייטק ימשיך לדהור, וידאג הרבה יותר לכל הקרונות ברכבת".

"אופטימיות ואמונה מייצגים את ההייטק. יזמים חייבים להיות אופטימיים מטיבם כדי לצלוח את הקשיים שבדרך ולנצח גם כשהכול נגדך", אומר היזם, המשקיע והכריש זהר לבקוביץ'. "איך אפשר שלא להיות אופטימיים כשמרבית יזמי ומובילי ההייטק של ישראל עומדים כחזית אחת למען הדמוקרטיה? אנחנו נלחמים כדי שיום העצמאות הבא יהיה שמח ושלם, ובשביל שכל מי שחי פה ירגיש חופשי בארצנו ולא מאוים".

"החודשים האחרונים בארצנו הקטנה הם מהרועשים והגועשים שידענו. לצערי הרב, יש לא מעט קיטוב ופילוג והרבה אלימות מילולית ופיסית, אך גם מאבק חברתי, סולידריות ואחדות בשם ההגנה על הדמוקרטיה והערכים החשובים לנו כציבור וכאומה", מוסיף עו"ד עידו בר-גיל, יזם ומקים חברת Next-Gen. Solutions.

"אני מאחל, מקווה ומאמין, כי המיתון והירידה בעסקאות, בצמיחה, בפיתוחים ובפרויקטים, שאני חווה באופן אישי, ייפסקו ושנשיב עטרה ליושנה, בדומה למה שקרה לעולם התעופה בתקופת הקורונה – באבחה אחת, עולם התעופה ספג מכה אנושה, אולם כעבור כשנתיים-שלוש ובאותה אבחה, התאושש ואף צמח לגבהים חדשים מעבר למה שהיה מצוי בו טרום תקופת הקורונה".

"להערכתי, המצב בישראל ביום העצמאות הבא יהיה עגום יותר מיום העצמאות הנוכחי. המצב יהיה עגום יותר, כי במידה והניסיון להפוך את ישראל למדינה לא דמוקרטית יצלח, אין ספק שהמדינה תלך אחורה. אבל, גם אם הניסיון להפוך את ישראל למדינה לא דמוקרטית ייכשל, הנזק שנעשה עד כה בעקבות צעדי הממשלה הנוכחית, הוא כל כך גדול שייקח שנים לתקנו", טוען אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה. "ישראל ככל הנראה תמשיך להיות דמוקרטית, אבל שסועה מאוד", אומר חמי פרס, שותף מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו.

יחד עם זאת, מרביתם של הנשאלים בחרו לשדר אופטימיות וטענו כי המשבר הנוכחי הוא בר חלוף ולא יפגע בחוסנה של ישראל: "כאופטימיסט מושבע אני בטוח שבשנה הבאה נחגוג את שנת ה-76 של הפלא שנקרא מדינת ישראל כעם שלמד קצת יותר להקשיב, להתווכח ללא שנאה וללא פקפוק באהבה של הצד השני לאותה מדינה", אומר יונתן אלון, מנכ"ל פנגו. "בתקווה גם מדינה שחזרה להתעסק בדברים הבסיסיים שמעניינים את כולנו יותר - בריאות, חינוך, יוקר המחייה ועוד".

"מצבה של מדינת ישראל ביום העצמאות הבא תלוי בנו, אזרחי המדינה. בכוחנו להתבונן מעבר לשבר הכואב שאנו מצויים בו, בכוחנו להפוך את ישראל לטובה יותר ולהביא לאיחוי דווקא מתוך השבר הגדול", אומרת נטלי קרמר, סמנכ"לית מוצרים מחקר ופיתוח בצ'ק פוינט. "קירוב לבבות בין חלקי העם שלנו יתקיים על ידי גיבוש חוקה מוסכמת לטווח הארוך שתבטיח את עתידנו כאן, תגדיר את הערכים המשותפים לכלל אזרחי ישראל ותבטיח שוויון מלא והכלה".

"כישראלי, אופטימיות זורמת אצלי בדם וכנראה גם ב-DNA. הסיבה שאני חי פה היא אוסף של אנשים (הסבים והסבתות שלי), שעזבו את החיים שלהם ועלו לישראל מתוך אמונה עמוקה שאפשר להקים פה מדינה משגשגת כנגד כל הסיכויים", אומר אשחר בן שטרית, מנכ"ל ומייסד רידפיין מיט.

"כיזם אני מאמין תמיד שאפשר לייצר עתיד טוב יותר מההווה ויודע שהגורל שלנו נתון רק בידיים שלנו, ותלוי במעשים שנחליט לעשות. הנס של ישראל בכלל ושל אומת ההייטק הוא לא מקרי, ונשען על סביבה חופשית ומתקדמת שלא מתאפשרת ללא דמוקרטיה, חירות, שאיפה ליצירת עתיד טוב יותר, וקבלה של מי ששונה מאיתנו באמונותיו ודעותיו וכלכלה יציבה.

"השילוב של שני אלה מוביל לכך שאני בטוח שישראל תמשיך להתקדם לכיוון שיהיה יותר חופשי, יותר שוויוני, יותר פתוח ויותר מתקדם - גם טכנולוגית, גם עסקית וגם דמוקרטית. החוסן של העם הישראלי גבוה מאד ונמשיך לראות ניסים שקורים כנגד כל הסיכויים, ואני בטוח שבשנה הבאה ביום העצמאות מצבנו יהיה טוב יותר ונעבור לפתור את האתגר הבא כחברה".

"אני מאמין שישראל תישאר דמוקרטיה משגשגת. אנחנו ללא ספק נמצאים בנקודת שפל עולמית וגם מקומית המשפיעה על כמעט כל תחום בחיינו, ועדיין, אני מאמין שהעם והחברה הישראלית חזקים מזה. יתרה מכך, אנחנו רואים את המנהיגים שצומחים מתוך ההייטק דווקא בתקופה כזו, אנשים שלוקחים אחריות על החברות (company) שלהם ועל החברה (society) בה הם חיים - זה מרגש", אומר גיא קשטן, מנכ"ל Remitly Israel (לשעבר Rewire).

"המשבר הנוכחי לא יחלוף בין לילה, גם אם יגנזו את החקיקה לחלוטין מחר בבוקר. מה שקרה כאן בחודשים האחרונים, העלה חולשות מהותיות במבנה השלטון, ואתגרים קריטיים לעתידה של מדינת ישראל", אומר אורן קניאל, מנכ"ל ומייסד AppsFlyer.

"בטווח הארוך אני הרבה יותר אופטימי. אני אופטימי כי אני רואה כמה המדינה חשובה לכל כך הרבה אנשים. רבים מהם היו יכולים להגר בקלות, והם בוחרים להישאר ולהילחם על העתיד שלנו ושל ילדנו. אני אופטימי מאחר וכולנו עברנו קורס מזורז בדמוקרטיה, ולמדנו שהיא הרבה מעבר מלקחת פתק ולשים אותו בקלפי, או להכריז על ישראל כדמוקרטיה.

"גם בצפון קוריאה יש קלפי, ואפילו השם הרשמי של המדינה הוא 'הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה'. המשבר הזה יכול להיות אירוע מכונן עבור המדינה. מכאן אנחנו יכולים ליצור מדינה יציבה יותר, טובה יותר, עם שוויון אמיתי ועם הגנה אמיתית על זכויות כלל האזרחים. החזון הזה רחוק ממובטח, אבל אם נרצה, אין זו אגדה".

תודה לכל מי שהשתתף בפרויקט mako דיגיטל ליום העצמאות (השמות מסודרים לפי א'-ב')

אבי אפללו, מייסד משותף ומנכ"ל חברת Simplex

אבי שניר, מייסד ומנכ"ל ELEVATION

אביב הוקר, Co-Founder & CRO של FaDdom

אביב שרפשטיין, יו"ר ומייסד ראס RAS

אודי קשקש, מנכ"ל RAD

אור דנון, מייסד משותף ומנכ"ל Hailo

אור לנצ'נר, מנכ"ל חברת ברייט דאטה

אורי גבאי, מנכ"ל מכון Start up Nation Policy Institute

אורן מרמור, מנכ"ל חברת פינסטרה

אורן עזר, מייסד ומנכ"ל אלקטריאון 

אורן קניאל, מנכ"ל ומייסד AppsFlyer

איציק בן בסט, מייסד משותף ומנכ"ל TheGist

איציק לוי, מנכ"ל חברת vcita

אלון פנחס, מנכ"ל חברת הייעוץ לסטארטאפים WeCcelerate

אמיר אורעד, מנכ"ל Sisense

אמיר די-נור, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח eBay ישראל

אשחר בן שטרית, מנכ"ל ומייסד רידיפיין מיט

גיא קבילי, מנכ"ל ומייסד משותף בחברת CTRL

גיא קשטן, מנכ"ל Remitly Israel (לשעבר Rewire) 

גיא חלפון, מנכ"ל Rescana

גל אביב, GM ישראל ו-CTO של Digital Turbine

גל רפופורט, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת Kahoona

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות

דורון הרמן, מייסד ומנכ"ל SafeSchool

דידי גורפינקל, מייסד משותף ומנכ"ל Datarails

זאב שטח, מייסד ומנכ"ל חברת קומסיין

זהר לבקוביץ', כריש, יזם ומשקיע

זיו אברמוביץ', מנכ"ל אמן דיגיטל מקבוצת Aman

חמי פרס, שותף מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו

חן קמר, מנכ"ל TCS ישראל

חני גולדשטיין, מנכ"לית מייסדת ושותפה, סנאפי

חנן לביא, מנכ"ל Kipp

טל יעקובסון, מנכ"ל Perion הנכנס

טל ניאגו, מנכ״לית שותפה ומייסדת שותפה ב-ehouse

יובל סמט, מנכ"ל רייזאפ

יונתן אלון, מנכ"ל פנגו

ירון אלעד, מנכ"ל ושותף מנהל באלרון ונצ'רס

ירון גלבוע, מנכ"ל טורובוג'ן

ד"ר ירון דניאלי, שותף כללי בקרן ההון סיכון aMoon

ד"ר ליאו בקמן, נשיא ומייסד המכון הישראלי לחדשנות

ליאור וילצ'ינסקי, מייסדת ומנכ"לית חברת הפינטק morning

ליאור פוני, מנכ"ל Dell Technologies ישראל

ליאת בן צבי שבח, מנכ"לית Dueto

לירן חסון, מנכ"ל ומייסד שותף ב-aporia

מורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments

משה קמחי, מנכ"ל ומייסד Neema

ד"ר מושיאל ביטון, מייסד ומנכ"ל Addionics

מיכאל רייטבלט, מייסד משותף ומנכ"ל פורטר ישראל

מיכל גבע, מנכ"לית חברת HARMAN ישראל

עו"ד מיכל מור קופל, מנכ"לית ומייסדת מועדון המשקיעים SRI

נדב רענן, מנכ"ל ושותף מייסד ב-Expecting.ai

נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות NTT ישראל

נועה גדות, מנכ"לית Power In Diversity לגיוון בהייטק הישראלי

נועם זילברשטיין, מנכ"ל & Scitex :HP Indigo

נועם שוורץ, מנכ"ל ומייסד שותף אקטיבפנס

נטלי קרמר, סמנכ"לית מוצרים מחקר ופיתוח בצ'ק פוינט

ניסים טפירו, מייסד משותף ו-CTO בחברת Next Insurance

עומר גלס, מייסד שותף ומנכ"ל GrowthSpace

עמרי קוהל, מנכ"ל ומייסד פירמיד אנליטיקס (Pyramid Analytics)

עמרי גרין, שותף בדל טכנולוג'יס קפיטל

עופר סיני, שותף מייסד בחברת HopOn

עו"ד עידו בר-גיל, יזם ומקים חברת Next-Gen. Solutions

עילי דה-בר, מנכ"ל חברת הגיימינג באפ טכנולוגיות

עילית רז, מייסדת ומנכ"לית Joonko

פבל ברנגולץ, VP R&D, Co-Founder בפיירבלוקס (Fireblocks)

צחי שפסה, מנכ"ל משותף ומייסד שותף של חברת ג'יט (Jit) 

רונן סולומון, מייסד ומנכ"ל חברת altshare

רונן שמאלי, מנכ"ל חברת ארגוס

רועי און, מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת Cervello

רינת זילברשטיין, מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של AT&T בישראל

רפאל פרנקו, מנכ"ל קוד בלו לניהול משברי סייבר 

שי מורג, מנכ"ל ומייסד שותף בארמטיק (Ermetic)

שמעון אלקבץ, מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל

שרון וגנר, מנכ"ל סייברסיקסגיל

תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד ורביט

תמיר מגן, מייסד משותף ומנכ"ל SPIRITT