מטא והמנכ"ל מארק צוקרברג מיישרים קו עם אילון מאסק ומדיניות "חופש הביטוי" שלהם מאז שדונלד טראמפ חזר לתפקידו, אך עדות חדשה שנמסרה על ידי חושפת שחיתויות מטילה ספק ברעיון שהחברה לא תציית לצנזורה. על פי דיווח של הוושינגטון פוסט, התלונה טוענת כי פייסבוק בנתה מערכת צנזורה לתכנים שתאמה את רצונותיה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בניסיון כושל להתחיל לעבוד בתוך סין.
התלונה, המונה לא פחות מ-78 עמודים, הוגשה לוועדת לניירות ערך האמריקאית (SEC) על ידי שרה וין-ויליאמס, לשעבר מנהלת מדיניות עולמית בפייסבוק, שעבדה בצוות שטיפל במדיניות החברה מול סין ועזבה את החברה בשנת 2017. לפי דבריה של וין-ויליאמס, שהגיעו לידי הוושינגטון פוסט, פייסבוק החלה לנסות להיכנס לשוק הסיני כבר בשנת 2014, והייתה מוכנה לעשות ויתורים משמעותיים כדי לזכות בגישה לקהל המשתמשים הפוטנציאלי העצום של המדינה.
במהלך ניסיונות ההתקרבות לסין, פייסבוק וצוקרברג הסכימו, לכאורה, לפשרות שונות שהיו מנוגדות לשיטות הפעולה הרגילות של החברה. אחת מהן הייתה הסכמה לאחסן נתוני משתמשים סינים בשרתים מקומיים, כולל משתמשים מהונג קונג, אשר בעבר זכו להגנה חזקה יותר. לפי וין-ויליאמס, הוויתור הזה היה מאפשר לממשלת סין גישה קלה יותר למידע האישי של אזרחיה.
וין-ויליאמס טוענת כי השיחות על כניסתה של פייסבוק לשוק הסיני התגברו ב-2015, אז החברה לכאורה בנתה מערכת צנזורה שהייתה מזהה ומסירה באופן אוטומטי תוכן המכיל מונחים אסורים. בנוסף, לפי הדיווח, פייסבוק הסכימה למנות "עורך ראשי" שיפקח על התכנים שיופיעו בגרסה הסינית של הפלטפורמה, כאשר לעורך זה הייתה הסמכות להסיר תכנים ואף להשבית את האתר לחלוטין במקרה של "התעוררות חברתית" במדינה.
CENSORSHIP: Zuckerberg built China's censorship tools in exchange for access to the mainland. According to new Memoir by Sarah Wynn-Williams the Meta CEO hid his efforts from Congress. pic.twitter.com/XVx3Rf1QY5
ניסיונות ההתקרבות לסין נמשכו, לכאורה, גם בשנת 2017, כאשר פייסבוק הגבילה את חשבונו של איש העסקים הסיני גו ונגוואי, אשר היה מבקר חריף של ממשלת סין. באותה תקופה התגורר ונגוואי בניו יורק ופרסם בקביעות בפייסבוק האשמות על שחיתות בממשלת סין. החברה טענה אז שהסירה את חשבונו מכיוון ששיתף "מידע אישי של אחרים ללא הסכמתם", אך לפי הדיווח של וין-ויליאמס, הסרת החשבון נעשתה בעידודו של אחד הרגולטורים הסיניים כאות לכך שפייסבוק מוכנה "לשתף פעולה עם אינטרסים משותפים".
למרות כל המאמצים, הניסיונות הללו לא צלחו. פייסבוק השיקה בסתר אפליקציות חברתיות בסין בשלב מסוים, אך השירותים המרכזיים שלה מעולם לא הצליחו לפרוץ לשוק הסיני. למעשה, וואטסאפ נאסרה לשימוש בסין בשנת 2017, שנתיים בלבד לאחר שפייסבוק רכשה אותה, וזאת למרות ניסיונות החברה לרצות את השלטונות.
מטא, מצידה, דוחה את הטענות של וין-ויליאמס. "כל זה מגיע מעובדת שפוטרה לפני שמונה שנים בשל ביצועים ירודים. כיום איננו מפעילים את השירותים שלנו בסין. אין זה סוד שבעבר התעניינו בכך כחלק מהחזון של פייסבוק לחבר את העולם. הנושא סוקר בהרחבה כבר לפני עשור. בסופו של דבר, החלטנו שלא להמשיך עם הרעיונות שהעלינו, כפי שמארק צוקרברג הכריז בשנת 2019", נמסר מדוברות מטא.
כאשר היה ברור שפייסבוק לא תוכל לפעול בסין, צוקרברג החל להדגיש את מחויבותו לחופש הביטוי. ב-2019 הוא נשא נאום באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שבו טען כי החברה דוגלת בחופש ביטוי, תוך שהוא מבקר את הגישה הסגורה של סין לאינטרנט. מה שהוא לא הזכיר זה כל הוויתורים שהוא היה מוכן לעשות, לכאורה, אם רק היה מקבל את ההזדמנות להיכנס למדינה.
צוקרברג חזר על מסר "חופש הביטוי" הזה שוב ושוב במהלך חמש השנים האחרונות, תוך שהוא משתמש בו כדי להצדיק את נטישת בודקי העובדות החיצוניים ואת ההקלות במנגנוני בקרת התוכן לאחר חזרתו של טראמפ לנשיאות. הוא אף התבטא בנושא בפודקאסט של ג'ו רוגן, שם ביקר את ממשל ביידן על ההתעקשות שפייסבוק תקשיח עמדות בנושאים מסוימים מתוך רצון למנוע הפצת פייק ניוז במיוחד בתקופת הקורונה. באופן אירוני, כיום צוקרברג תומך באיסור על פעילותה של טיקטוק בארה"ב, בטענה שיש לה קשרים עם הממשל הסיני.