בזק פרסמה היום (ג') את דוח האינטרנט המסכם את שנת 2024, המבוסס על סקר שנערך בקרב 4,500 ישראלים בגילאי 13 ומעלה בשיתוף KANTAR ישראל. הדוח חושף את הרגלי הגלישה של הישראלים בשנה נוספת של מלחמה, את החדירה העמוקה של הבינה המלאכותית לחיינו ואת השפעת יוקר המחיה. כמו כן, דוח האינטרנט מראה כיצד הצפון עדיין רחוק מלחזור לשגרה, גם לאחר הפסקת האש עם לבנון.
בפתיחת דבריו במסיבת העיתונאים ציין מנכ"ל בזק, ניר דוד, כי האינטרנט הפך לדבר הכי חשוב במשק הבית, אפילו יותר מחינוך, מזון, חשמל ומים. לדבריו, האינטרנט בישראל הוא איכותי וזול ביחס לעולם – ישראל נמצאת בין עשר המדינות המובילות בעולם באיכות האינטרנט, והוא זול יותר מממוצע ה-OECD, וזה המוצר היחיד בישראל שיותר זול מממוצע ה-OECD. בנוסף, לדבריו 90% ממשקי הבית בישראל מחוברים לסיבים אופטיים, כאשר בישראל נרשם אחוז המעבר לסיבים הכי גבוה בעולם.
אלו המגמות הבולטות מדוח האינטרנט:
השפעות המלחמה - לא מזהים פייק ניוז, לא מזמינים חופשות
תופעת הפייק ניוז מלווה אותנו מזה שנים, אך שברה שיאים בשנה החולפת עם נתון חסר תקדים לפיו 86% מהמשתמשים ברשתות החברתיות מתקשים להבדיל בין מידע אמין ובין פייק ניוז שמופץ ברשתות החברתיות. אפילו בנושא הרגיש של החטופים הישראלים בעזה – 66% מהאוכלוסייה הבוגרת נחשפו לפייק ניוז בנושא החטופים, ובקרב בני נוער הנתון הזה מזנק ל-73%.
יותר ממחצית מהישראלים (51%) נמנעו לחלוטין מהזמנת חופשות בשנת 2024, בין היתר בגלל העובדה שלא ניתן היה לנפוש בצפון ובדרום גם חלק מהזמן, וכי חברות תעופה רבות הפסיקו את הקווים לישראל בשל המלחמה. מי שכן נפשו, גילו רגישות גבוהה יותר בכל הנוגע לשיתוף התיעוד האישי ברשתות החברתיות: 52% מבני הנוער (גילאי 13-18) ו-73% מהבוגרים (18 ומעלה), שבדרך כלל מעלים תמונות ברשתות, דיווחו על צמצום משמעותי בשיתוף תמונות מבילויים וחופשות בשנה האחרונה.
המלחמה המתמשכת נותנת את אותותיה גם בשעות הגלישה שלנו, שהפכו קיצוניות מתמיד. 39% דיווחו ששינו את זמני הצפייה במסכים לשעות לא שגרתיות, בייחוד בשעות הלילה המאוחרות, בהן התארכו זמני הצפייה ב-23%. גם שעות הבוקר המוקדמות הפכו ליותר פופולריות, ונרשמה בהן עליה של 8% בשימוש.
יותר משליש מהישראלים (36%) דיווחו על צורך בתמיכה נפשית בעקבות המלחמה. בקרב מבוגרים (18-54) הנתונים משמעותיים יותר (41%). 61% מהישראלים שחוו קושי נפשי פנו לפתרונות מקוונים (למשל שיחות זום עם פסיכולוגים, אפליקציות מיינדפולנס), רובם המוחלט עשו זאת יותר מפעם אחת.
ועוד מהשפעות המצב במדינה: מבין גילאי 35-54, העידו 21% מהנשאלים כי הם שוקלים לעזוב את ישראל, 34% מכירים מישהו שעזב או שוקל לעזוב את ישראל ו-54% סבורים שיש קשר בין היכולת לעבוד מרחוק לשיקול אם לעזוב את ישראל.
ההשפעה של יוקר המחייה – פחות נטפליקס וקניות אונליין
העלייה ביוקר המחיה משפיעה לא רק על הסל בסופר, אלא גם על הדרך שבה ישראלים משלמים על תוכן דיגיטלי. הדוח מצביע על מגמה לפיה הישראלים מצמצמים בהוצאות על שירותי פרמיום דיגיטליים בתשלום. כך, בשנת 2024 נרשם לראשונה מאזן שלילי במגוון פלטפורמות תוכן מובילות, כלומר שיעור הביטולים של מנויים בתשלום גבוה מהמצטרפים החדשים בכל הקטגוריות שנבדקו: דיסני+ (-4%) נטפליקס (3%-), עיתונים או מגזינים דיגיטליים (3%-), פודקאסטים (2%-), יוטיוב פרימיום (2%-), שירותי מוסיקה/ספוטיפיי (1%-), ספריית משחקי מחשב/גיימינג (1%-) וספריית ספרים קוליים או דיגיטליים (1%-).
מהדוח עולה כי צמיחה של שנים בקניות אונליין נעצרה בשנת 2024, ומי שעדיין קונה ברשת, דיווח על צמצום הקניות שלו - 84% העידו כי צמצמו קניות אימפולסיביות ברשת בגלל יוקר המחייה.
אם בשנים 2021-2023 אחוז האנשים שעושים קניות אונליין עמד על כ-87%, בשנת 2024 הנתון הצטמצם ל-81% מהאוכלוסייה הבוגרת. כמו כן, 74% רכשו באתרים בינלאומיים שנחשבים זולים יותר כדי להתמודד עם יוקר המחייה – 74% באליאקספרס, 25% בשיין ו-18% בטמו.
משפיעני הרשת הופכים לגורם משמעותי בהחלטות הקנייה: 77% מבני הנוער ו-79% מבוגרים צעירים (18-34) עוקבים אחרי משפיעני רשת, ו-41% מגילאי 13+ קנו מוצרים בעקבות המלצה – עלייה משמעותית משנה שעברה (33%). בקרב גילאי 18-34 הנתון אף גבוה יותר ועומד על 54%. מבין הרוכשים, 71% דיווחו על שביעות רצון מההמלצה על המוצר.
הבינה המלאכותית כבר הפכה לברורה מאליה בקרב הישראלים
הבינה המלאכותית ממשיכה לשנות את חיי היומיום של הישראלים והפכה לחלק בלתי נפרד מהשגרה הדיגיטלית שלהם, עם נתונים חוצי גילאים לפיהם 90% מכירים את המונח AI (עלייה משמעותית מ-2023 אז 78% שמעו על AI) וכ-69% כבר משלבים את הטכנולוגיה בחייהם. עם זאת, הנתונים חושפים פער דיגיטלי בין-דורי משמעותי בהיקף השימוש: 93% מבני הנוער מצהירים כי הם משתמשים בכלי AI, לעומת 84% בני 18-34, 67% בני 35-59, כאשר אפילו בני ה-60 פלוס הצטרפו לעולם הבינה המלאכותית עם 43% שימוש.
הטמעת הבינה המלאכותית הפכה כה עמוקה שנראה שכלי הבינה המלאכותית החדשים (GenAI) אף מאיימים על ההגמוניה של מנועי החיפוש הוותיקים. יותר ויותר ישראלים – כ-40% מבני הנוער בגילאים 13-17 ו-32% מבני ה 18+ מעדיפים לפנות לכלים הללו כדי לקבל מידע ממוקד ומיידי, על פני חיפוש בגוגל.
בני נוער ומבוגרים כאחד עושים שימוש ביותר מכלי AI אחד, תוך התאמה לצרכים ולשם גיוון. רוב הישראלים מעדיפים בפער גדול את ChatGPT (83% בקרב בני נוער ו 76% בקרב האוכלוסייה הבוגרת) אבל גם Gemini (30% מהדור הצעיר ו-22% מהאוכלוסייה הבוגרת) Canva, Claude ו-Copilot מככבים ברשימת הכלים הפופולריים בקרב הציבור הישראלי.
פחות קשב: מקשיבים על מהירות גבוהה, רואים סרטונים בני פחות מדקה
יכולת הקשב של הישראלים נמצאת בירידה מתמדת: צריכת התוכן עולה ללא הרף – אך היכולת להתרכז מתקצרת: 85% מהישראלים הצהירו כי איבדו את הסבלנות לקרוא טקסטים ארוכים או ספרים, והם מעדיפים סרטונים קצרים ומתומצתים. גם כאשר הם צורכים תוכן זה, 81% מסרטוני הרילס בהם צופים המשתמשים ברשתות קצרים ואינם עולים על דקה.
גם חובבי הספורט דיווחו כי הם צופים בתוכן ספורטיבי דרך סרטונים קצרים: 87% מבני הנוער ניזונים מסרטוני ספורט קצרים, וכך גם 89% מבני ה-18 עד 34. 73% מחובבי הספורט שבין הגילאים 35-59 חובבים גם הם את הפורמט הזה. מעל גיל 60, 53% מצופי הספורט צורכים סרטונים ספורט מקוצרים.
הישראלים חובבים מידע, אך רוצים לקבל אותו מהר: 45% מהנשאלים ו-64% מבני הנוער אמרו כי הם מעדיפים להאזין להודעות קוליות או לפודקאסטים במהירות גבוהה יותר – כדי לחסוך זמן. 21% אף ציינו כי בעקבות הגברת מהירות ההאזנה, הם איבדו את הסבלנות לקצב הדיבור הרגיל של בני אדם אחרים.
ועד כמה אנחנו מכורים לרשתות החברתיות? 40% מהישראלים מכורים לרשתות החברתיות. בפילוח על פי גילאים, 60% מבני הנוער מצהירים כי הם מכורים, ו-56% מבני ה-18 עד 34 השיבו גם הם בחיוב, עלייה משמעותית משנת 2023 אז 46% מבני הגיל הזה הצהירו שהם מכורים לרשתות החברתיות.
וכמה זמן אנחנו מבלים בהן? 63% מבני הנוער משוטטים לפחות 3 שעות ביום ברשתות חברתיות; 34% מהם עושים זאת לפחות במשך 5 שעות ביום. בקרב הבוגרים – 48% נמצאים לפחות 3 שעות במדיות החברתיות, כאשר 23% מהבוגרים נמצאים לפחות 5 שעות ביום במדיות החברתיות, שלא לצורך עבודה.
הצפון עדיין לא חזר לשגרה
בזק הציגה את מד האינטרנט, שמבוסס על ניתוח סטטיסטי רחב היקף מתוך מערכות החברה. כך, ניתן לראות כי ב-7.10 השימוש באינטרנט ירד בדרום ל-10% בלבד ו-30% בצפון. על פי שימושי האינטרנט בצפון אפשר לראות שבקריית שמונה לדוגמה טרם המלחמה השימוש עמד על 80% ובחודש ינואר 2025 הוא עומד על 32%, כלומר מרבית החיים עוד לא חזרו לתפקוד בעיר.
על פי הדוח, מצלמות האבטחה הביתיות הן המכשירים הנפרצים ביותר מבין כל המכשירים המחוברים בבית, כאשר מצלמות ביתיות נפרצות לפחות פי 100 יותר מכל מכשיר ביתי אחר. אחרי המצלמה הביתית, מכשירי בית חכם, ומדפסות נפרצים גם הם באופן משמעותי.
השנה, על פי נתוני בזק, היו מעל 82 מיליון חסימת תקיפות DDOS ומעל 2.4 מיליארד חסימת תקיפות פישינג בישראל.
מד הרייטינג: האירועים הגדולים של השנה שברו שיאי גלישה
האירועים הגדולים של השנה באינטרנט כללו את הקרב הגדול של ג'ייק פול נגד מייק טייסון בנטפליקס, שהוביל לגידול של פי 10 בממוצע התעבורה היומי, המתקפה האיראנית בה נצפה גידול של כ-40% במספר המכשירים החדשים שהתחברו ל-Wifi הביתי, ואירוע חשיפת גרסת הפורטנייט, בו נרשמה קפיצה דרמטית של 60% בג'יגות ברשת בנקודת השיא של האירוע. הצפייה באירוע חזרת החטופות לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב, הובילה לעלייה של 40% בתעבורת הרשת בשעת השיא.