המסע שעוברים יזמים בתעשיית ההייטק כולל לא מעט עליות ומורדות - רגעים מרגשים כמו גיוסי הון או שחרור של מוצר חדש לשוק, לצד משברים כמו קשיים כלכליים, פיטורי עובדים ועוד. אין ספק שעל מנת לצלוח את המסע הזה בהצלחה נדרשים היזמים לפתח חוסן נפשי, משימה לא תמיד פשוטה בעולם תזזיתי ורווי לחצים, בוודאי כאשר מדובר ביזמים שמנהלים במקביל לקריירה חיי משפחה.
מתוך רצון לסייע לאותם יזמים שנקלעים לקשיים וכן מתוך רצון להוביל את האקו-סיסטם הישראלי אל קרקע יציבה יותר, יזם פועלים-טק בשיתוף קרן פיוז'ן וגוגל כנס ראשון מסוגו בנושא חוסן נפשי ליזמי הייטק. הכנס יתקיים ביום ראשון הקרוב, ה-16 ביולי, בקמפוס של Google For Startups, חממת הסטארטאפים של גוגל בתל אביב.
"בשנתיים האחרונות אנחנו עדים להשפעת המשבר הכלכלי העולמי על חברות הסטארטאפ, הן הצעירות בתחילת דרכן והן החברות הבוגרות יותר. קושי בגיוס כספים, התמודדות עם ניהול כוח אדם על כל המשמעויות הנגזרות מכך, התמודדות עם תנודתיות שערי המט"ח, עליות ריבית דרמטיות ועוד - לכל אלה ללא ספק יש תרומה ניכרת למצב הנפשי של היזמים שמנהלים את הסטארטאפים", אומר תומר נוטקין, מנהל מרכז עסקים הייטק בבנק הפועלים.
נוטקין מסביר כי בפועלים טק חשים כי אין מספיק תשומת לב שמופנית להשפעה המכרעת של ה-well being והחוסן המנטלי של היזמים. "גם בימים כתיקונם, יזמים מעידים לא אחת על הבדידות שבצמרת ועל הטלטלות וחוסר הוודאות שמאפיינים את העולם הזה. בזמני משבר הקושי והאתגרים גוברים, כך שבסופו של יום ישנה השפעה מצטברת על היזמים כדמויות מפתח ועל היכולת שלהם להמשיך לנהל את החברה בצורה פרודוקטיבית ויעילה".
"מדובר באירוע ששם במרכז את היזם עצמו ואת החשיבות הגוברת כיום בעולם שלנו לחוסנו ולבריאותו הנפשית", מספר נוטקין על הכנס הצפוי. "הוא יאפשר למשתתפים להיחשף לסיפורים שיציגו המרצים באירוע, שהם יזמים בעלי ניסיון, וכן משקיעים שחוו משברים בעברם ויסבירו כיצד הם ממליצים ליזמים להתמודד עם תקופות מהסוג הזה".
אחד מהיזמים שייקחו חלק בכנס הוא דמי בן ארי, מייסד חברת הסייבר פנורייז (Panorays). "שגרת היום-יום של יזמים היא 'לחץ מנוהל' אחד גדול שבא לידי ביטוי החל מהקמת החברה, דרך השקת המוצר ועד ניהול מערך המכירות וגיוס כספים ממשקיעים", הוא מספר. "אנשים נוטים לחשוב שמרבית הקשיים מתרכזים בשלבים הראשונים של הקמת החברה, אבל גם לאחר מכן יש אתגרים רבים ומקרים שבהם צריך להתמודד עם 'כיבוי שריפות'. כל זה מוביל למצב של לחץ מתמיד, כשעם הזמן, כאשר מתחילים להתרגל למצב, הוא הופך לאותו 'לחץ מנוהל'".
מה הדבר הכי קשה שנתקלת בו בקריירה שלך מבחינה נפשית?
"האתגר המשמעותי ביותר בעיניי הוא שילוב חיי היזמות לצד בילוי זמן עם המשפחה. הסוד ליצירת הרמוניה בין השניים הוא תיאום צפיות ועבודת צוות. ככל שתהיה הבנה והכלה הדדית של היזם ובני משפחתו, כך האתגרים יהיו קלים יותר לפתרון. זה מצב לא פשוט, אך אפשרי. אני משתדל שלא לשחרר לחץ ותסכול עם המשפחה, אלא לנהל שיחות פרטיות עם אשתי שבהן אני משתף אותה במה שעובר עליי. בשיחות האלו, שבהן אני פורק את שעל ליבי, אני בעצם הופך את אשתי לשותפה אמיתית. כתוצאה מכך היא יודעת לתמוך, לעזור ולא לבקר אותי. אני חושב שבזכותה ובזכות עבודת הצוות שטיפחנו לאורך השנים אני מצליח הרבה יותר".
לדברי בן ארי, הדרך הטובה ביותר שהוא סיגל לעצמו להתמודד עם הלחץ, היא פשוט להכיר בו ואף לאמץ אותו. "כיום הלחץ מדרבן אותי לעבוד, ואני מתפקד תחתיו בצורה הטובה ביותר. יזמים צריכים לקבל בהבנה שדברים עלולים ליפול, וככה הם יוכלו למתן את האכזבה שלהם כשהם לא מצליחים. רק כשמבינים את זה, מתפקדים הרבה יותר טוב תחת לחץ ולא נכנסים למצבי פאניקה משתקים".
חשבת לפרוש מההובלה של החברה כדי לנהל אורח חיים רגוע יותר?
"לא. אני לא חושב שאני יכול לעשות משהו אחר, לפחות לא בנקודת הזמן הנוכחית. אם אהיה עובד שכיר, כנראה שלא אהיה מוצלח כל כך. בעתיד, כשאממש את המטרות שלי ואקטוף מספיק הישגים, אולי אני אעשה משהו קצת יותר רגוע, אבל גם אשתי אומרת שאני בחיים לא אוכל פשוט לשבת בשקט".
אחד מהנושאים שיעמדו במרכז הכנס, הוא כיצד מתייחסים משקיעים בקרנות הון סיכון לנושא החוסן הנפשי. מצד אחד, גם אנשי קרנות ההון סיכון נתונים ללחצים אדירים שעלולים לבוא לידי ביטוי בחוסנם הנפשי, אך עם זאת הם נדרשים לחפש איתנות מנטלית אצל היזמים שבהם הם בוחרים בסופו של דבר להשקיע.
חמוטל מרידור, שותפה בקרן ההון סיכון וינטג', מספרת כי הדרך להצלחה של סטארטאפ היא ארוכה ורצופת מהמורות קטנות כגדולות על בסיס יומיומי, ואילו רק יזם בעל חוסן נפשי יידע כיצד לא להירתע מהמהמורות האלה אלא להיפך, לנצל אותן לטובתו.
"יזם עם חוסן נפשי יראה בכל דחייה שיעור ובכל מכשול הזדמנות. מספיק להסתכל על כמה מהחברות הבולטות בעולם היום ולהיזכר בסיפורים שמאחוריהן כדי לקבל שיעור בנחיצות של חוסן נפשי והתמדה: ספוטיפיי, Airbnb, לינקדאין, וואטסאפ ואינסטגרם - המייסדים של כולן זכו לקיתונות של ספקנות מהסביבה, לא הצליחו למצוא משקיעים (כמו בדוגמה של Airbnb) או עבודה (הפאונדרים של וואטסאפ לא התקבלו לעבודה בפייסבוק ולכן הקימו שירות הודעות משלהם). למרות זאת הם התמידו, לא התייאשו, למדו ושיפרו את המוצר, ובסופו של דבר גם הצליחו".
"התרבות הארגונית ומידת הנאמנות של העובדים בחברה נגזרות במידה רבה מהחוסן הנפשי של היזם וממה שהוא מקרין", קובעת מרידור. "יזם שכל מכשול מטלטל אותו לא יפגין בפני עובדיו ביטחון, מה שמהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר להישארות של עובדים בחברה, בוודאי בעיתות של מיתון. למי שמסתכל מבחוץ וקורא את הכותרות על עוד סטארטאפ שמנפיק בבורסה או או נרכש ועושה אקזיט, זה נראה כמו אגדה מודרנית כשהיזם בתפקיד הנסיכה, אבל המציאות רחוקה מכך".
מרידור מוסיפה כי האקלים הכלכלי הנוכחי מקשה גם הוא על היזמים. "הבועה שהגיעה לשיאה ב-2020-2021 תרמה לאשליה הזו, עם תרבות סטארטאפים מוחצנת ועשירה. כעת חובת ההוכחה מונחת חזרה על כתפי היזמים. משקיעים בוחנים סטארטאפים בפיקוח הדוק יותר ומצפים לצמיחה אפקטיבית, בעוד שלקוחות חותכים את ההוצאות ופותחים את הארנק רק עבור מוצרים הכרחיים. יזמים נדרשים להשתמש בשרירי החוסן הנפשי שלהם כדי להתגבר על האתגרים שמציבה להם המציאות החדשה".
שלושה צעדים לפיתוח חוסן נפשי בדרך להצלחה
אז כיצד יכולים יזמים בכל זאת לנסות ולטפח את אותה יכולת עמידה בלחצים שכל כך נדרשת בתעשייה? ד"ר אייל כהן, פסיכולוג קליני ומרצה במכללה האקדמית תל-אביב יפו, ממליץ על שלושה צעדים:
- למצוא אדם נייטרלי ומקצועי לדבר איתו: "במסגרת העבודה שלי בקליניקה, אני פוגש לא מעט יזמים בתחום ההייטק. אני עוזר להם להסתכל על הסיטואציה מבחוץ, כלומר לעצור, לנשום ולוודא שהם לא פועלים מכוח האינרציה. בשל תפקידם הבכיר, הם מחזיקים הרבה בבטן (או על הראש) וזקוקים להכלה של גורם מקצועי חיצוני".
- להקפיד על סדר וארגון: "יזמי הייטק מתמודדים באופן שוטף עם פרויקטים בקצב גבוה בסביבה משתנה וחסרת ודאות. כל אלה בהחלט עשויים לעורר תחושת חרדה. כדי להפחית אותה, חשוב לפרק כל פרויקט לגורמים ולא לכוון לנקודת הסיום שלו. הסתכלות על נקודת הסיום כשהפרויקט עוד בחיתולים, תעורר עוד יותר לחץ ותוציא את הרוח מהמפרשים. כדאי לקבוע נקודות ציון מדודות, כאלו שייצרו תחושת הצלחה שתדלק באנרגיה לקראת הנקודה הבאה.
כדאי מאוד לעבוד עם יומן מסודר ותזכורות שיסייעו לדבוק בתוכניות ו'לתמחר' את הזמן והמשאבים הנדרשים להגשמה של כל נקודת ציון. הצבת מטרות מופרזות מדי תוביל לתסכול ותערער את הביטחון העצמי של היזם. אפשר לעבוד עם אפליקציות בסגנון עוזר אישי שמסייעות לארגן את היומן ולקבוע תוכניות עסקיות מפורטות.
"במקביל, חשוב שהיזם יסתכל על העשייה שלו מהצד. האם מעבר להצלחה במספרים הוא גם נהנה מהדרך? האם הוא מרגיש גאווה וסיפוק, או שהוא חווה בעיקר תסכולים ומשלם מחירים בהיבטים אחרים של החיים, כמו משפחה וחברים? התשובות לשאלות האלו יכולות לתת לו אינדיקציה האם הוא נמצא במקום הנכון".
ד"ר אייל כהן, פסיכולוג קליני|צילום: דור לובטון - לשמור על שגרה: "למרות חוסר הזמן ולצד העבודה האינטנסיבית שהיזמות דורשת, חשוב לשמור על שגרת חיים שלעיתים נדחקת הצידה. לא לוותר על אימוני ספורט קבועים ותזונה נכונה, למצוא זמן לבילוי עם המשפחה והחברים ולהקפיד על שעות שינה מספקות. על היזם לזכור שהוא עושה את כל זה כדי שיוכל לחיות, ולחיות טוב. יזמים נוטים לחזור על המנטרה "work hard – play hard", ובטיפול פסיכולוגי חשוב להגדיר מהו ה-"play" עבור היזם. הגדרה טובה של היעדים האישיים, לצד אלו העסקיים, תתרום למוטיבציה ולעשייה של היזם, ולא פחות חשוב מכך, גם תסמן את קצה גבול היכולת שלו".
"לרוב יזמים אינם מודעים לנקודות הללו", מסכם כהן, "בין אם בשל חוסר נגישות וחוסר חשיפה למידע, או בשל חוסר זמן. אני מקווה שבעתיד יותר יזמים יאמצו את הצעדים הללו, שכן וויסות הלחצים הנפשיים יוביל באופן ישיר לעבודה אפקטיבית, מאוזנת וכן מהנה יותר".