קריסת מערכות בבתי חולים, חוסר אפשרות למשוך מזומנים וקשיי מסחר בבורסה, השבתת מפעלים ועסקים – מה התרחיש שאליו נערכים במקרה של פגיעת טיל בחוות שרתים? שמענו על תרחיש "העלטה" המפורסם, לפיו אחוזים נרחבים מהמדינה ינותקו מחשמל במקרה של מלחמה כוללת, אך מתברר שאיום אחר ולא פחות משמעותי הוא פגיעה בחוות שרתים הפזורות בכל רחבי הארץ.
"אנחנו מדברים על רציפות תפקודית מבחינת היכולת של המדינה והגופים העסקיים להתאושש בעקבות אסון כזה. כשחוטפים פגיעה או הפסקת חשמל עולה שאלה האם יש יכולת התאוששות, שיקום ויתירות. אלו שאלות יסוד בכל תשתית ובוודאי בדאטה סנטר שהמשמעות היא לא רק מחסן מידע, אלא יכולת לעבד ולהפיק מידע לגורמים השונים", מסביר אל"ם במילואים אבי דדון, סמנכ"ל משרד הביטחון לשעבר וראש מנהלת ההקמה של טקטוניק, שתחום עיסוקה העיקרי הוא הקמת חוות שרתים והגנת סייבר. המתקן התת-קרקעי של טקטוניק בבית שמש יתפרש על שטח של כ-15,000 מ"ר ויהיה ממוגן מפני פגיעות ישירות של טילים ארוכי טווח. המתקן מיועד לתקן הבינלאומי המחמיר ביותר של חוות שרתים (Tier IV) שניתן על ידי ה- Uptime Institute שיאפשר רציפות עסקית, זמינות ויתירות גם בשעת חירום.
מהי למעשה חוות שרתים ומה ההשלכה של פגיעה בה?
"בהשלכה למשק הבית ולחיים הפרטיים של כל אחד, תחשבו לדוגמה על מצב שבו אתם רוצים לעבוד עם המכשיר הנייד או הלפטופ ולא מצליחים כי פגעו בו פיזית כי הוא עבר תקיפת סייבר, או כי אין חשמל. לכל אחד יש מכשירים שמאוימים כך. ברמת המאקרו, במספרים גדולים חברות וגופים ביטחוניים לא מחזיקים את המערכות האלו אצלם מסיבות כלכליות. הם מוציאים אותם החוצה לחוות שרתים, מעין מחסן גדול של שרתים שלא נמצאים בחברות עצמן. האיום הוא בין היתר שטיל יפגע בחווה כזו. סטטיסטית האויב יכול לירות בלי הבחנה לכיוונים שונים והתוצאה היא פגיעה במתקנים רגישים. יש הרבה חוות שרתים כאלה בארץ וכל אחת משמשת גופים אחרים".
הסכנות וההשלכות של פגיעה כזו יכולות להיות לדבריו רחבות היקף. "חוות השרתים צריכות להיות מוגנות גם מפני טילים ופגיעות כי הן עשויות להיות מאוימות כמטרה, כדי לשבש את החיים שלנו. התכלית היא לייצר מיגון פיזי גבוה שעומד בתקנים מאוד מחמירים. אפשר לחשוב נניח על עולם הבנקים - ללא מתקנים כאלה אפשר למצוא את עצמנו בקשיים של מסחר בבורסה ומשיכת מזומנים. כל התפקוד של בנקים וחברות ביטוח לא יוכלו לפעול. זה מנגנון שלא יכול לעבוד בלי מחשבים. קשה לעשות גיבוי על נייר".
טיל שפוגע בחוות שרתים כזו או אחרת, יכול להשבית את הפעילות הממוחשבת של אותו גוף או ארגון. "זה רלוונטי להכל. מרשתות שיווק ועד מרכיבים בכל עולם הביטחון - לא רק בצה"ל, אלא גם בתעשייה הביטחונית ובתעשיות תומכות כמו רפאל ואלביט. שרשרת האספקה מורכבת מחומרי הגלם ועד לתוצר הסופי ואם מישהו פוגע בשרשרת בין אם פיזית או בסייבר, זה מעכב את כל היכולת להמשיך לייצר או לספק. אין תחום בחיים שלנו כמדינה מתוקנת שלא נשען על הצורך הזה במערכות מידע מוגנות. בלתי אפשרי לקיים מדינה כזו מתקדמת בלי שמערכות המידע מוגנות פיזית ומתקיפות כאלה ואחרות".
אבל לא מערכות ביטחון נמצאות בסיכון, גם תשתיות שכולנו משתמשים בהן ביום-יום שלנו: "אפשר לחשוב גם על רכבות. אם טיל פוגע במרכז עצבים של חברת החשמל, כמו במרכז הבקרה ברכבת ישראל היא לא תעבוד. האם אפשר לעצור את הפעילות ולהגיד לאנשים תיסעו במכוניות? כן, אבל האם זה מה שיאפשר חיים טובים ונוחים למדינה? לא. השאלה היא גם לכמה זמן זה יימשך?", תוהה דדון ומוסיף, "זה יפגע בוודאי גם ביכולות לעבוד באינטרנט, ככל שמערכות מבוססות אינטרנט נשענות על חדרי שרתים שעלולים להיפגע. הפעילות של החברות במשק זה דבר קריטי ובוודאי מערכות כמו מסחר בבורסה או כל דבר דומה שמבוסס אינטרנט ומערכות מידע. פגיעה שכזו במערכות יכולה לשבש קיום של עסקים גדולים וחשובים למדינה וכאן השאלה היא מה קורה אם זה מתרחש לאורך זמן".
פגיעה משמעותית שכזו יכולה להתבצע במגוון דרכים. "זה יכול לקרות גם בעקבות פגיעת טיל וגם סייבר, בכל צורה שלא תהיה, והשאלה היא איפה הפגיעה. החשש שלנו הוא גם מפגיעה במערכות התומכות, מערכות ששומרות על הפעילות התקינה בחוות השרתים ונשענים על מערכות החשמל. פגיעה היא לא בהכרח שטיל יחדור ויפגע בארון שרתים, אלא גם בפריפריה של זה", אומר דדון, "לפי הפרסומים שמחודדים מה-7 באוקטובר אנחנו מבינים שיש כמות מפלצתית של טילים מסביבנו כדי לפגוע בנו. בהנחה שחלק כן יפגע משמעותית בצמתים מרכזיים כאלה ואחרים בחיים שלנו, כל עוד זה משבש את איכות החיים זה דבר נסבל. נניח אם לא יהיה קירור בבית או שלא יהיו לנו מים חמים במשך יומיים הכל בסדר, אבל אם זה פוגע בחיים עצמם כמו במערכות של בתי חולים, בניינים שלא מתפקדים ומעליות, זה כבר משהו אחר. צריך לחזק את היכולת לפעול עד כמה שאפשר בשגרת מלחמה".
הדבר הכי חשוב באותם רגעים כאוטיים לדבריו, יהיה להשתקם ולהתאושש מהר מהפגיעה: "השאלה תהיה מי החווה שתתאושש מפגיעה. כבעלי מתקן יש לנו אחריות להתאושש מהר ולהחזיר את החשמל והשירות של חדרי השרתים במהירות האפשרית".
אבל מעבר להפחדות, נשאלת השאלה האם יש בכלל איך להיערך לכך. לפי דדון יש מה לעשות בנושא: "מי שחי בבית ולא בבניין או מגדל צריך בלי קשר למלחמה להיערך להפסקות חשמל ולהחזיק באמצעי ייצור עצמי של חשמל. נדרש להחזיק דברים חיוניים כמו פנס חירום. ברמה של בניין מגורים ממליץ לדיירים לבדוק אם יש גיבוי גנרטור בבניין, לא רק למלחמה. כדאי לבקש לעשות תרגיל בבניין, לנתק את החשמל באופן מסודר ומתוכנן ולראות שהגנרטור עובד ומאפשר למשל לעלות במעלית. אם אנחנו מדברים על מפעלים, בתי ספר, בתי חולים ועיריות, ההיערכות צריכה להיות כבר ברמת המדינה".
אז צריך לפחד?
"התקופה הזו מאוד רגישה. אני מציע לאנשים קודם כל לדבר על כך בהמון אחריות וזהירות, לא לייצר המון פאניקה אבל גם לא להיות בשאננות. זה המסר גם למי שאחראים על מערכות כאלה, כמונו. מצד שני כל אזרח צריך להבין שהחיים לא מתנהלים כרגיל. יש רמת איומים שעולה ועולה, עד שהמצב יירגע או יחזור למצב של שגרה. ברמה הפרטית כדאי שיהיו יכולות מענה מיידי ראשונות".