פודטק, טכנולוגיות חדשניות שמטרתן להפוך את המטבח שלנו לבריא יותר, להבטיח לכולנו ביטחון תזונתי, ולייצר פתרונות לאתגרים שמשבר האקלים מציב. כל זה קורה ממש מתחת לאף שלנו, מבלי שנצטרך לוותר על הטעם או המרקם של האוכל.
כשברקע יעדי פסגת האקלים של גלזגו הם לאפס את פליטות הפחמן עד 2050, לצד יעדי האו"ם ל-2030 (הSDG) לצמצם שימוש בפלסטיק, לפתור את בעיית הרעב ולמגר את מגפת ההשמנה - ניסינו להבין איך המגזר העסקי בישראל מבקש לקחת חלק בפתרון, מתוך הבנה שחברות עסקיות שלא יתאימו את עצמן להתמודדות עם משבר האקלים - פשוט לא ישרדו.
טביעת רגל אקולוגית
סיבה אחת היא שכיום המשקיעים דורשים לדעת מה חברות עושות כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלהם. אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת, מותג חברה וקיימות בשטראוס מסבירה: "המשקיעים הגדולים לא מוכנים להשקיע בחברות שלא פועלות למען ה-SDG. הם מבינים שחברות כאלה לוקחות סיכון גדול מדי. הן יכולות להיות נתונות לבעיות רגולטוריות ולחרם של צרכנים. אז למה להם להסתכן? זה ממש הפך להיות תנאי בסיסי שחברות מדווחות עליו לשוק ההון. המשקיעים שלנו שואלים אותנו שאלות כמו - איזה טכנולוגיות אנחנו מפתחים כדי לצמצם שימוש בפלסטיק באריזות ופליטות פחמן במפעלים, או איך אנחנו נמנעים מפגיעה בבעלי החיים? אלו שאלות יחסית חדשות, אבל אנחנו פועלים למען המטרות האלו כבר שנים".
בסופו של דבר - עסקים קמים ונופלים על מודל עסקי וכלכלי רווחי. לפי גולן - העלויות המושקעות בפיתוחים מקיימים חוזרות אל העסק במקרים רבים דרך תהליכי התייעלות וצמצום עלויות אחרות. כך למשל היא מסבירה שרוב ה"מוחות הטובים", האנשים המוכשרים מחפשים לעבוד במקומות שגם דואגים לעתיד כדור הארץ. "יש המון מחקרים שמצביעים על כך שהדור הצעיר, ובמיוחד ה'טאלנטים' - מחפשים לעבוד בחברות שעושות טוב. הם מסתכלים על החברה דרך מכלול השפעותיה, אני רואה את זה בראיונות עבודה. צעירים מגיעים לכאן אחרי שהם כבר קראו על החברה, עיינו בדו"ח הקיימות שלנו, הם בקיאים ומאתגרים אותנו עם שאלות. זה משהו שלא היה פעם", היא משתפת.
"יש דרישה הולכת וגוברת למוצרים שלא מגיעים מהחי"
"גם ברמה הצרכנית אנחנו רואים שינוי. הדורות הצעירים מסתכלים על מוצר באופן שבו לא הסתכלנו בעבר. הם רוצים לדעת איך המוצר מיוצר, באיזה מפעל ומה מקור חומרי הגלם. יש גם דרישה הולכת וגוברת למוצרים שמקורם אינו מן החי, אם על בסיס צמחי או בעתיד מזון שיוצר במעבדה או במדפסת. אנשים רוצים מזון עשיר בחלבון שיהיה גם בריא יותר וגם מזין יותר – וכמובן טעים. בשנים האחרונות אנחנו מקבלים הרבה יותר פניות, גם לשירות הלקוחות שלנו, עם שאלות על התחומים האלו. זה מחייב אותנו לתת תשובות, ליצור אלטרנטיבות ולהשתפר. אוכל ומשקה מלווה אנשים יום יום שעה שעה. עם הזכות להיות כל כך משמעותיים בחיים של אנשים - באה גם אחריות לספק מוצרי מזון מגוונים, בריאים ואתיים. החמצן שלנו זה אמון הציבור".
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שמשבר האקלים מזמן לנו הוא בעיית ביטחון המזון; ולא בגלל שכרגע חסר אוכל בעולם - אלא דווקא בגלל שחסר מקום לגדל אותו. כיום חלק גדול מהתזונה שלנו מתבססת על מקורות מן החי וזה נשען על שימוש לא יעיל בשטח החקלאי. כך למשל - כדי להפיק קילו בודד של בשר בקר למאכל יש צורך כ-7 קילו מזון עבור הפרה. כיום כמחצית מהאדמות על פני כדור הארץ מוקדשות ליבול חקלאי, אשר רובו לא מיועד למאכל אדם.
חממת פודטק עם מעל 22 סטרטאפים
לצד הניסיון לצמצם בזבוז מזון, שטראוס מנהלת חממת פודטק (טכנולוגיית מזון), במסגרתה הם משקיעים בחברות צעירות וביזמים ישראליים כדי שיחד יצרו פתרונות חדשים וברי קיימא לאתגרים אלו. "יש לנו מעל 22 סטרטאפים. למשל זירו-אג שמפתחים תחליף לביצים, אלף-פארמס שיצרו סטייק מתורבת, בטר ג'וס שהפחיתו את השימוש בסוכר במשקאות ועוד. לצד זה יש לנו תוכניות השקעות לאנרגיה מתחדשת במפעלים שלנו ואנחנו נמצאים בתהליכי החלפה של כל האריזות כדי שיהיו ניתנות למחזור או לשימוש חוזר. כבר היום מעל 80 אחוז מהאריזות ניתנות למחזור אבל אנחנו נמשיך לפעול כדי להגיע ל-100 אחוז. לצד זה אנחנו דואגים לפתרונות מים טעימים וראויים לשתייה שמצמצים את השימוש בפלסטיק חד-פעמי, מפתחים טכנולוגיות שמועברות לכל העולם ובמיוחד למדינות שזקוקות למים נקיים יותר".
"המסקנה המרכזית שלי אחרי שנים של דילמות כאלה היא שתחום הקיימות זה לא זבנג וגמרנו, זה לא פרויקט, זו מחויבות ארוכת טווח. כל הזמן צריך לצמוח וללמוד, להשקיע בטכנולוגיות, לעבוד בשיתופי פעולה בתוך ומחוץ לחברה. לחבור למומחים לקיימות, מומחיות לבריאות הציבור, לעבוד עם ממשלות, עם ארגוני חברה אזרחית ועם הצרכנים. להציב יעדים ארוכי טווח הרבה לפני שהרגולטור מציב אותם. זו לא תוכנית של שנה, זה מסע מתוך חזון", היא מפרטת. "ואם כבר חזון - כשאני חושבת איפה שטראוס תהיה עוד עשר שנים הדבר שהכי חשוב לי זה שנשאר ראויים לאמון שהציבור נותן בנו".