קשה לוותר על החופש שמעניקה העצמאות ועל היכולת להיות המנהל של עצמך, על אף כל הקשיים הכרוכים בכך. עם זאת, ישנם עדיין לא מעט אנשים שבחרו לעשות את המסלול ההפוך מעצמאות אל אל עבר משרה מלאה בארגון גדול. לרגל יום העצמאות, בדקנו איתם מה הם באמת מרגישים כלפי המושג הזה - והאם הם מרגישים שהם דווקא זכו בעצמאות שלהם מחדש.
"המשפחה מרגישה שאני פחות טרוד ושעות העבודה יותר נוחות"
עומר כהן בן ה-32, נשוי ואב לשניים, סיים שירות משמעותי של כמעט עשור בצה״ל. כשיצא סוף סוף לאזרחות, הוא החליט להתחיל את מסלול הקריירה שלו דווקא מיזמות. הוא ייסד את הסטארטאפ Nola Code שפיתח אלגוריתמים למסחר אוטומטי באופציות של מניות, גייס הון סיד (Seed, ההשקעה הראשונית בסטארטאפ) והיה בעיצומו של סבב גיוס ראשון בעקבות התעניינות רבה במוצר. דווקא בשלב זה, החליט עומר להפסיק את פעילותו בחברה ולהצטרף לחברת Insoundz, המפתחת טכנולוגיות סאונד מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית.
"הדרך של Nola הייתה סלולה, אבל החלטתי שאני חייב לצבור ניסיון בחברה טכנולוגיות גדולה ומצליחה כדי להעשיר את היכולות שלי, ללמוד מניסיון של אחרים ולהגיע לבשלות מקצועית", אומר כהן. "יזמות היא מרכיב יסוד בחיי, אבל לדעתי אפשר לממש אותה גם כשכיר במסגרת חברת סטארטאפ גדולה ואף ללמוד להיות יזם טוב יותר מעבודה עם צוות מנוסה ומקצועי".
לדבריו של עומר, הדבר אליו הוא מתגעגע יותר מכל בעצמאות, הוא תחושת הסיפוק של יצירת יש מאין. "כיזם הייתי חייב להבין בכל דבר, להסתכל גם על התמונה הרחבה וגם על כל פרט, לקבל את כל ההחלטות ולנווט קדימה. אתגר נוסף היה לגייס ולטפח את צוות העובדים ולהפוך אותם ליחידה מגובשת", הוא אומר.
"בשונה מיזם, שכיר לא נושא על גבו משקולת כבדה של אחריות לגורל החברה, לצוות העובדים ולמשקיעים, מה שאולי מפנה זמן לעיסוקים אחרים. כיום כשכיר ב-Insoundz אני מתמקד בלמידה שקשורה לתחום הסאונד ואני תורם לעתיד החברה ולהצלחתה. כעובד בחברה, אני נהנה מאינטראקציה עם צוות גדול של מומחים טכנולוגיים, חלקם בעלי מוניטין עולמי, שמעשירים את היכולות שלי. אני מרגיש לומד מהם המון מידי יום".
לטענתו של עומר, הוא עצמו לא חש שהמעבר מהעצמאות למשרה כשכיר השפיע באופן דרמטי על חייו, אבל ההשפעה ניכרת אצל הסובבים אותו. ״המשפחה מרגישה שאני פחות טרוד ושעות העבודה יותר נוחות. אני מצליח להיות אב פעיל ושותף לגידול שני הילדים שלי, מה שלא בטוח שהייתי מצליח לעשות בתור בעלים של סטארטאפ בצמיחה".
לסיכום, מה יותר מתאים לך - להיות שכיר או עצמאי?
"באופי שלי אני עצמאי, וגם במסגרת של חברת סטארטאפ מבוססת אני חושב כיזם, לא מסתגר במשימות הספציפיות שלי אלא מנסה להרחיב את שדה הראייה (והשמיעה) ולתרום לחברה בדרכים נוספות. אופי יזמי של עובדים חשוב לכל סטארטאפ, ואני שמח שיש לי מרחב פעולה בלתי מוגבל לממש יכולות נוספות מעבר להגדרה הפורמלית של התפקיד".
"עבור יזמים בנשמה, האפשרות להתעמק במוצר ובלקוחות היא תענוג אמיתי"
שרון סברייגו, יוצאת 8200 ובוגרת תואר בממשל ודיפלומטיה מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ייסדה בשנת 2014 את הסטארטאפ Mobilize ושימשה כמנכ"לית שלו. הסטארטאפ גייס כ-15 מיליון דולר עבור פיתוח פלטפורמה לניהול קהילות ושימש מיליוני לקוחות בכל רחבי העולם, אבל דווקא אז החליטה שרון למכור אותו ולצאת לדרך חדשה.
"לפני כ-3 שנים מכרתי את הסטארטאפ ושקלתי הצעות רבות, ביניהן להקים סטארטאפים נוספים או להצטרף לקרן הון סיכון", היא נזכרת. בין היתר, היא קיבלה הצעה מחברת גונג המפתחת פלטפורמת בינה עסקית לאנשי מכירות. "זו הייתה הצעה מפתה מאוד, לקחת חברה גדולה בצמיחה מהירה ולתכנן את העשור הקרוב שלה. בעיניי, זה בעצם להיות יזמית פנים-חברתית עם משאבים רבים ושווקים מעניינים. לכן, החלטתי להצטרף לחברה כסמנכ"לית החדשנות של המוצר (VP Product Innovation)".
לדבריה של שרון, יזמות היא לא מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי. "העובדה שיש שוק שצריך פתרון ולי יש רעיון שיכול לשנות לאנשים את החיים זה הדלק שלי. המוטיבציה המרכזית שלי היא לא להיות עצמאית לשם עצמאות, אלא ליזום כדי ליצור משהו חדש ולפתור בעיות משמעותיות".
המעבר לעצמאות לחברה גדולה דרש משרון שינוי מחשבתי משמעותי, לטענתה. מיזמת ומנכ״לית שאחראית לגיוס עובדים, גיוס כספים, בניית תשתיות ועוד, כשכירה היא מרגישה שהיא יכולה בראש ובראשונה להשקיע ברעיונות שלה, במחקר ובמוצר עצמו. "זה בעצם לשים בצד את כל הלוגיסטיקה, שמטופלת כבר על ידי מערך ענק של אופרציה קיימת. עבור יזמים בנשמה כמוני, האפשרות להתעמק במוצר ובלקוחות היא תענוג אמיתי".
מכירת הסטארטאפ פינתה לשרון זמן ומקום להיכנס לזוגיות, להקים משפחה ולהתרכז גם בעצמה, כך היא מעידה. "למדתי לשלב בין משפחה לקריירה, ואני רואה שהרבה אנשים אחרים שעוסקים בהייטק למדו לעשות את זה גם. גונג ספציפית היא חברה מדהימה שמאוד משקיעה בעובדים שלה ומאמינה באיזון עבודה-משפחה. במהלך הראיונות לתפקיד גיליתי שאני בהריון, וברגע שסיפרתי קיבלתי חיבוק חם מההנהלה".
לסיכום, מה יותר מתאים לך - להיות שכירה או עצמאית?
"יזמות היא חלק משמעותי מאוד מהד.נ.א שלי. ככל שאני יוזמת, מובילה, בונה, מנהלת ומקדמת תהליכים - זה לא משנה עבורי אם אני עושה זאת כמנכ"לית, כבכירה בחברה גדולה או כמשקיעת הון סיכון".
"פורמלית אני כמובן שכיר, אך בפועל אני יזם פנימי בארגון גדול”
ירון לביא משמש כיום כסמנכ"ל מוצרים ביוניקורן הפינטק ארניקס, מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות AI לתמחור והתאמה אישית של מוצרים לחברות ביטוח ובנקים. לפני שהצטרף לארניקס, ירון היה מייסד ומנכ"ל חברת Paretix, חברה שפיתחה, שיווקה ומכרה פתרונות לאשראי דיגיטלי למוסדות פיננסיים גלובליים. בתפקידו כמנכ"ל, היה ירון אחראי על כל מחזור החיים של המוצר, החל משלב הרעיון דרך עיצוב, פיתוח וההטמעה וכן ניהול המכירות, שיווק, פיתוח עסקי ופיתוח מוצרים.
"כיזם הרגשתי את העוצמה הכרוכה בהובלה של צוות בים הסוער של השוק העולמי והתרגשתי מהאפשרות להשפיע על השוק, לשנות אותו, להשפיע על העדפות של מקבלי החלטות ולגרום להם לרכוש את הפתרון. כרוכה בכך גם אחריות רבה כלפי המשקיעים וכלפי העובדים שמעצימה את המוטיבציה והרצון להצליח", הוא מספר." "יזם הוא הקברניט שאחראי על כל המערכות וזו תחושה ייחודית ובלתי נשכחת. בשל המעמד, יזם מסוגל לקבל החלטות וליישם אותן במהירות, לסובב את הספינה לכיוון אחר ולחוש אישית את דופק השוק".
כאמור, למרות הסנטימנטים הרבים שמלווים את הזיכרונות של ירון מימיו כמנכ״ל, הוא לא מתחרט. "שכיר, גם אם בתפקיד בכיר, הוא חלק ממערכת שהאחריות על גורלה מבוזרת ומחולקת בין גורמים רבים", הוא אומר. "הוא מוביל תהליכים רבים ואחראי להצלחתם, אבל יש לרשותו גם מעגלי תמיכה רחבים ששותפים למאמצים. כיום, כשכיר בחברה מבוססת כמו ארניקס, אני יכול להתמקד בחדשנות שהיא לב הידע שלי, בלי להשקיע משאבים באדמיניסטרציה כוח אדם, מימון ועוד".
לדבריו של ירון, המעבר לעבודה בחברה גדולה כשכיר לא היוותה נקודת שינוי משמעותית בכל הקשור לאיזון בין העבודה לחיי המשפחה, והלחץ עודנו מורגש וקיים. "התפקיד כשכיר תובע ממני המון שעות עבודה, שיחות ועידה בשעות הלילה, טיסות לחו"ל ומתח, אבל נוספה גם תחושה של יציבות שהיא חשובה לי ולמשפחה שלי", הוא מסביר. "כיזם, זכיתי לתמיכה המלאה של המשפחה שלי, שהייתה שותפה להולדת הבייבי הטכנולוגי וצמיחתו - וכיום אני זוכה לתמיכה של המשפחה בתפקידי המאתגר כשכיר-יזם בארניקס".
לסיכום, מה יותר מתאים לך - שכיר או עצמאי?
"אני חושב שהשילוב ביניהם. פורמלית אני כמובן שכיר, אך בפועל אני יזם פנימי בארגון גדול. אני מוביל בארניקס תהליכי יזמות וחדשנות דומים לתהליכים שקורים בסטארטאפ, כולל ייזום מוצרים חדשים, בדיקת ההתאמה לשוק, פיתוח טכנולוגי והבאה לשוק. כל אלה מתבצעים במסגרת חברה גדולה, מבוססת וצומחת".
"כשכירה האחריות עליי יותר גבוהה"
קרן הלפרין, נשואה ואם לשניים, היא VP People בחברת Swimm, המפתחת פלטפורמה לשיתוף ידע על גבי קוד מקור. היא פועלת שנים רבות בתחום משאבי אנוש בהייטק, וניהלה את ה-HR לחברות של מעל ל 1,000 איש ולסטארטאפים קטנים. ב-2012 הקימה חברת יעוץ וליווי לסטארטאפים בשלבי צמיחה, "בידיעה שהיא לא הולכת להתחרות בחברות השמה כי היא הייתה עסק של אדם אחד". היא הציעה ליווי אישי לסטארטאפים שלא השתמשו במשאבי אנוש משיקולי תקציב.
"היה לי רצון לצאת מהמשבצת להתחיל משהו משלי ולראות לאן זה ילך. מבחינתי עצמאות נתפסה כחופש והזדמנות לנסות משהו מכלום", מספרת הלפרין על היציאה לעצמאות. "אני לעיתים מתגעגעת לחופש היצירה הבלתי מוגבל, לעשייה של דברים חדשים שונים כי אין ברירה, ליצירת קשרים מעניינים ושיתופי פעולה".
יחד עם זאת, היא מודעת ליתרונות שבלהיות שכירה. "הדבר הכי טוב זה שאתה חלק מקבוצה, יש הזדמנות ללמוד מהרבה אנשים, אתה באמת בתוך ה'מטריקס' ולא מהצד אלא ממש חלק מהסיפור", אומרת הלפרין. "אין צורך להתעסק בכל הנושא של מיסים, ניהול חשבונות, ביטוחים, אתה לא חושש שאם תהיה חולה או לא תוכל לעבוד מאיזו סיבה, איך הפעילות תמשיך".
מה יותר התאים לך - שכירה או עצמאית?
"מתאים לי שניהם. זה עניין של בחירה: אני אוהבת סטארטאפים כי יש בהם שילוב של הנאה מיצירה, אי ודאות, תחושת סולידריות, בנייה של דברים כמעט מתחילתם ולקיחת סיכון. מבחינת ההשפעה על חיי המשפחה, אז עצמאות השתלבה לי יותר. אומנם עבדתי מאוד קשה, אבל הייתה לי גמישות: להיות באמצע היום עם הילדים, להחליט שאני לוקחת חופשות לפעמים ארוכות ואני משלמת את המחיר. במעבר לשכירות אני יותר מחויבת כי התחושה שיש לי אחריות על עסק של מישהו אחר, ועבורי זו אחריות יותר גבוהה, כי יש לזה השפעה על הרבה יותר אנשים ומחייבות כלפי הבעלים, העובדים והמשקיעים. בעצמאות, כשאתה עדיין לא עסק גדול, אז האחריות היא למשפחה וללקוחות וזה פחות מלחיץ".
הלפרין מסבירה שהסיבה העיקרית שבגללה עברה חזרה לשכירות הייתה כי לא הצליחה למצוא שותף או שותפה: "מבחינתי להיות לבד זו לא אופציה. אין שום כיף והנאה בלרוץ לבד כל הכיף זה ביחד עם עוד אנשים. המחיר הכי משמעותי ששילמתי במעבר לשכירות היה הוויתור על לאכול בצהריים עם הילדים ולקבל אותם בחזרה הביתה".