הצלם הבריטי רנקין סבור שעלינו להתחיל לדבר על השימוש ההולך וגובר באפליקציות לריטוש תמונות ברשתות החברתיות, בדיוק כמו שהשימוש בפוטושופ במגזינים עורר דיון סוער בעשור האחרון. בתקופה שבה אינסטגרם ופייסבוק רק מעצימות את האובססיה למראה אישי, כנראה שיש משהו בדבריו.
"תמיד הייתה לי מערכת יחסים בעייתית עם פוטושופ", מתוודה צלם האופנה המפורסם, שייסד את המגזין Dazed וצילם לאורך הקריירה שלו סלבס רבים. "בשלב מסוים ידוענים, מותגים ומגזינים היו דורשים זאת ללא לאות, ולכן זה הפך לחלק גדול מהעבודה שלי".
רנקין אף פעם לא פחד להציע פרשנות ביקורתית על התעשייה באמצעות עבודתו. במהלך השנים האחרונות הוא התנסה במסננים ובאפליקציות הפופולריות, האהובות על המשפיענים ברשתות, שכל אחד יכול להשתמש בהם בכדי לגרום לעצמו להיראות מרוטש תוך דקות או אפילו שניות מבלי להשתמש בסמארטפון שלו.
ההתנסות הזו נתנה לרנקין השראה לפרויקט חדש בשם "Selfie Harm", במסגרתו צילם 14 בני נוער בני 13 עד 19 ולאחר מכן נתן להם את התמונה לעריכה באמצעות האפליקציה B612 עד שחשבו שהיא "מוכנה לרשתות החברתיות". התמונות "המשופרות" מוצגות לצד המקור. (רנקין מציין כי המשתתפים עצמם העדיפו את המקור, אך עשו מה שראו שאחרים בקבוצת הגיל שלהם עושים.) הם הוצגו במסגרת תערוכה ופאנל בשם "דיאטה חזותית", יוזמה חדשה הבוחנת את ההשפעה של דימויים על בריאותנו הנפשית.
"אנשים מחקים את האלילים שלהם, הופכים את העיניים שלהם גדולות יותר, האף שלהם קטן יותר והעור שלהם בהיר יותר, והכל בשביל אוהבי מדיה חברתית", אומר רנקין. "זו רק סיבה נוספת לכך שאנו חיים בעולם של FOMO, עצב, חרדה מוגברת ודיסמורפיה של סנאפצ'ט. הגיע הזמן להכיר בהשפעות המזיקות שיש לרשתות החברתיות על הדימוי העצמי של אנשים".
The famed photographer shot 14 teenagers and handed them the image to edit and filter until they felt it was "social media ready," juxtaposing these with the unretouched versions: https://t.co/fYp4kZkFAT
הצלם טוען כי האפליקציות הללו למעשה מסוכנות ופוגעות יותר בבריאות הנפש מאשר השימוש המקצועי בפוטושופ, וצריך להתנהל דיון גדול יותר סביב זה. "יצרתי את היצירה הזו כי אני רוצה להיות חלק מהתנועה נגד ההשפעות המזיקות שיש לטכנולוגיה הנגישה החדשה הזו על המצב הנפשי של אנשים", הוא מציין. "בנוסף, אני חושש מהנזק שהשימוש בהן גורם לצילום, לצורת האמנות שאני אוהב. דיוקן ואנושיות מוצפים בהומוגניות, וזה ממש עצוב לראות".
אין ספק שהתמונות, שהן קיצוניות למדי, אומרות הרבה בפני עצמן, אבל הפרשנות של רנקין מוסיפה רובד עמוק ומעורר מחשבה, ותזכורת נוספת מדוע מדיה חברתית, לעתים קרובות למדי, יכולה להיות שלילית. "זו מציאות חדשה ומשופרת, עולם שבו בני נוער (או אפילו ילדים קטנים יותר) יכולים לשנות את עצמם דיגיטלית תוך שניות", מוסיף רנקין. "מערבבים את הטכנולוגיה הזמינה הזו עם הסלבריטאים והמשפיעים המתהדרים בצורות בלתי אפשריות עם פנים בלתי אפשריות, ויש לנו מתכון לאסון."