השבוע האחרון היה ללא ספק השבוע של סיגנל. אחרי שוואטסאפ הכריזה על תנאי שימוש חדשים לפיהם יש לאשר את העברת המידע לפייסבוק עד 8 בפברואר, לא מעט משתמשים מאסו בפגיעה בפרטיותם והחליטו לחפש בית חדש. רבים מהם מצאו אותו בסיגנל, ולמרות שוואטסאפ חזרה בה, ייתכן שהם כבר לא יחזרו.

אחד מאותם המשתמשים היה אילון מאסק, שהמליץ ל-42 מיליון עוקביו בטוויטר להוריד את אפליקציית המסרים החדשה. מבחינת הפיצ'רים שלה, היא מציעה כמעט את כל השירותים שאנחנו מכירים מוואטסאפ: יש קבוצות (כולל שיחות קוליות ושיחות וידאו), הודעות נעלמות, הצפנה מקצה לקצה ואפילו טשטוש פני המצולמים. אבל הסיבה הגדולה להצלחה המסחררת היא בראש ובראשונה ההתחייבות האמיתית לשמור על הפרטיות: מאחורי סיגנל עומדת עמותה ללא מטרות רווח, והפרוטוקול מבוסס על קוד פתוח.

מדובר, אם כן, באנתטיזה המוחלטת לוואטסאפ. ואם מתבוננים עמוק יותר, אפשר להבין למה: אחד האנשים החשובים ביותר מאחוריה הוא בריאן אקטון, שעבד בוואטסאפ והחליט לוותר על הכל כדי להפוך לאנטיתזה של מארק צוקרברג. 


אקטון, בוגר סטנפורד, התחיל את הקריירה שלו בשנת 1992 בתור כמנהל מערכות בקונצרן האמריקאי רוקוול אינטרנשיונל. משם הוא המשיך לענקיות הטכנולוגיה אדובי ואפל, ובשנת 1996 הצטרף ליאהו בתור העובד ה-44 של החברה. נקודת המפנה אירעה שנה אחר כך, כשפגש את יאן קום, אז עובד בתאגיד ראיית החשבון ארנסט & יאנג. קום הצטרף ליאהו כעבור חצי שנה, והעבודה המשותפת של השניים הובילה אותם לייסד ביחד את וואטסאפ.

השניים היו הרבה יותר מסתם שותפים עסקיים; הקשר ביניהם אישי במיוחד (הם נהגו לעשות סקי ולשחק כדורגל ופריזבי), ועיצב תחנות רבות בחייהם. "לאף אחד מאיתנו את היכולת לבלבל את השכל", הודה קום בראיון לפורבס, בו סיפר שאקטון תמך בו כשאמו מתה מסרטן בשנת 2000, אותה השנה שבה חווה בעצמו התמוטטות כלכלית בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום. 


את התנגדותו של אקטון לצוקרברג ניתן היה לחזות שנים לפני שהשניים נפגשו. כבר שעבד על מערכת הפרסום-צמוד-החיפוש של יאהו, "פנמה", הוא הפגין רגישות רבה לפרטיות המשתמשים. "הוא היה סחוט רגשית, יכולתי לראות את זה עליו במסדרונות", שחזר קום בראיון משותף. אקטון לא הכחיש. "להתעסק בפרסום זה מדכא, אתה לא משפר את החיים של אף אחד בכך שאתה משפר את הפרסומות".

אקטון לא נשאר בחברה. פרויקט פנמה עלה לאוויר בשנת 2007, ואחריו והחליטו אקטון וקום לעזוב את יאהו ולטוס לטייל בדרום אמריקה. כשחזרו, הייתה להם מטרה חדשה מול העיניים: פייסבווק, אז רשת חברתית חדשה שצומחת בקצב מסחרר. הם הגישו מועמדות, אך שניהם נדחו. 

את ההזדמנות הבאה מצאו השניים באפל. אחרי שקופרטינו השיקה את חנות האפליקציות, קום זיהה את הפוטנציאל הגדול והחליט לנסות לפתח אפליקציית מסרים. ב-24 בפברואר 2009, יום הולדתו ושל קום, וואטסאפ נרשמה בתור חברה. תחילת הדרך לא הייתה קלה; ההתרסקויות והבאגים היו רבים מספור, וקום חשב לוותר. אקטון היה זה ששכנע אותו להמשיך. "אתה אידיוט אם תעצור עם זה עכשיו. תן לזה עוד כמה חודשים", הוא התעקש. ואכן, כמה חודשים אחר כך, אפל השיקה את הודעות הפוש שאיפשרו לקבל התראות מוואטסאפ גם כשהאפליקציה סגורה. משם הפופולריות שלה עלתה בקצב אקספוננציאלי. 

מייסדי ווטסאפ בריאן אקטון (מימין) ויאן קום (צילום: SEQUOIA CAPITAL)
בריאן אקטון ויאן קום: טיילו ביחד בדרום אמריקה, ואז פיתחו את וואטסאפ|צילום: SEQUOIA CAPITAL

עם 450 מיליון משתמשים, וואטסאפ הייתה אפליקציית המסרים הפופולרית ביותר בעולם וזכתה לתשומת לבן של חברות ענק כמו גוגל, אך הזוכה הגדולה הייתה פייסבוק, שרכשה אותה בשנת 2014 עבור לא פחות מ-19.3 מיליארד דולר. זו הייתה הרכישה הגדולה ביותר שביצעה. 

כבר במהלך המשא ומתן התעקשו אקטון וקום לשמור על המשתמשים שלהם; "יאן ואני אמרנו שאנחנו לא רוצים להכניס פרסומות לוואטסאפ", נזכר אקטון. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, הסכים לרעיון של הצפנה מקצה לקצה, למרות שהמשמעות היא שפייסבוק לא תוכל לעקוב אחר תוכן ההודעות. ומה עם מודל כלכלי? צוקרברג נתן לאקטון ולקום את מילתו שלא תתרחש מונטיזציה בחמש השנים הראשונות שאחרי הרכישה. 

אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. בשנת 2016, מעט אחרי שהאפליקציה ויתרה סופית על מודל כלכלי המבוסס על מנויים (כי אף אחד לא באמת שילם) ובמקביל לעלייתה של סנאפצ'אט, פייסבוק שינתה את תנאי השימוש של וואטסאפ כדי להתחיל לאסוף מידע. אקטון, שהבין לאן נושבת הרוח, החליט לעשות צעד. בשנת 2017 הוא עזב את החברה שהקים והותיר מאחוריו אופציות שלא מומשו בסך 850 מיליון דולר. והוא ממש לא הסתפק בזה. 

מארק צוקרברג (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
צוקרברג: "תמך" בהצפנה מקצה לקצה והפר את הבטחתו|אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

אקטון, שלתפיסתו מכר את הבייבי שלו לשטן, הצטרף בשנת 2018 לתנועת #DeleteFacebook ("מחקו את פייסבוק") במחאה על הפגיעה בפרטיות המשתמשים, ואף השקיע 50 מיליון דולר להקמת קרן סיגנל, אז אפליקציה עלומה. היום, שלוש שנים לאחר הקמתה, סיגנל הופכת לאלטרנטיבה לאנשים שפרטיות עדיין חשובה להם.

האם אקטון, שהונו מוערך בכ-2.5 מיליארד דולר, יצליח להביס את האפליקציה שאותה הקים? האם הוא יצליח לשמור על הפרטיות של המשתמשים החדשים שלו? מוקדם לדעת, אבל אם יגיע יום ובו אקטון ימשוך את תמיכתו בסיגנל, ראו זאת בתור תמרור אזהרה.